להלן סיכום הנושא "בניין הבית הלאומי בשנות ה-20. לסיכומים מורחבים ראו:
התיישבות בארץ ישראל בזמן המנדט הבריטי
יהודים ופלסטינים תחת שלטון המנדט
היישוב היהודי במלחמת העולם השנייה
הישגים בבניין הבית הלאומי בתחומי התיישבות בכפר ובעיר, מסגרות חברתיות כלכליות, פוליטיות, המוסדות הלאומיים.
התיישבות בכפר ובעיר:
1) כיבוש עמק יזרעאל: אחת בפעולות הבולטות של העלייה השלישית היא כיבוש עמק יזרעאל. הקונגרס הציוני ה-12 אישר את הרכישה וקק"ל סייעו מבחינה כספית, ונרכשו אדמות בסך 300,000 לירות שטרלינג. העמק נחלק לשני גושי התיישבות: במערב היה גוש נהלל ובמזרח גוש נורי. בגוש הראשון הוקמו מושבי עובדים כמו נהלל, תל עדשים, כפר יחזקאל ועוד. הוקמו בעמק יזרעאל גם קיבוצים כמו עין חרוד, תל יוסף, בית אלפא וחפציבה.
2) הקמת הקיבוץ: יסודות הקיבוץ הוקמו כבר בעלייה השנייה עם הקבוצה הקטנה בדגניה. את רעיון "הקבוצה הגדולה" (כלומר, הקיבוץ) הגה שלמה לביא. יתרונותיה היו: יכולת קליטת עולים רבים וחלוצים בעיקר, גיוון תעסוקה פרט לחקלאות (מלאכה, תעשייה…), וכמובן יתרון הגודל; משום שהקבוצה גדולה היא יכולה להוות יחידה אוטונומית בפני עצמה- אין צורך בעבודה שכירה, יש אפשרות לפתח חיי חינוך, תרבות וחברה ואף ליצור קשרים אינטימיים בין החברים. עקרונות הקיבוץ הם: התיישבות בא"י, עבודה עצמית, כל העבודות שוות בערכן, כל חברי הקיבוץ שווים, אין קניין פרטי, כל חבר מקבל בהתאם לצרכיו, חינוך שווה לכולם ועזרה הדדית. בקיבוצי השומר הצעיר דגלו בסוציאליזם, שלילת הגולה עבודה עברית, והסתפקות במועט. הקימו את הקיבוץ בית אלפא וקיבלו רק את חניכי התנועה.
3) הקמת מושבי עובדים: מושבי עובדים מהווים צורת ביניים בין התיישבות שיתופית לפרטית. הוגה הרעיון היה יצחק וילקנסקי עוד בתקופת מלחמת העולם הראשונה. את הרעיון פיתח אליעזר לייב יפה על שלושה עקרונות יסוד; רכוש פרטי, עבודה פרטית ושיתוף בין החברים בשאר התחומים. השירותים הציבוריים היו משותפים ובלט העיקרון של העזרה ההדדית. המושב התבסס על עיקרון של משק מעורב- עיסוק בכה ענפים הקשורים זה בזה שמסוגלים להבטיח פרנסה לאורך כל השנה.
4) ביסוס ההתיישבות הפרטית: המושבה של העלייה הראשונה התפתחה לעיר. מדובר במושבות כמו ר"ג, רעננה ובנימינה (עלייה 3) ומשבות רבות ברצף הגיאוגרפי שבין ת"א לפ"ת (עלייה 4). הן הוקמו מהון פרטי של אנשי המעמד הבינוני שהיו מורגלים ביישוב העירוני מארצות מוצאם. עם גדילת העיר ת"א והקמת השכונה רחביה בירושלים הסתמנה תפנית בתנועה הציונית, ולראשונה היה ברור כי ההתיישבות העירונית מהותית מאוד לבית הלאומי, ולכן כאשר ההתיישבות העירונית נקלעה לקשיים עקב ספסרות במחירי דירות ומניעת כניסת הון מחו"ל ניסתה ההסתדרות לעזור כמיטב יכולתה ע"י אספקת עבודה ומתן כספים. בלטה במיוחד עלייתם והתיישבותם של חסידים – דתיים מבוגרים חסרי ניסיון בעבודה גופנית.
5) אנשי ההתיישבות העובדת: מקור חשוב של המאגר האנושי שהרכיב את ההתיישבות העובדת היה תנועת "החלוץ" שקמה ברוסיה בשנת 1905 והפכה תנועה המונית בשנת 1915, כשמייסדה היה יוסף טרומפלדור. "החלוץ" הקים חוות הכשרה בחו"ל שם למדו הצעירים עבודה חקלאית ושפה עברית והתנסו בחיים שיתופיים. הוקם גם "גדוד העבודה וההגנה" על שם טרומפלדור לאחר מותו, בשנת 1921, שאנשיו היו חלק בלתי נפרד מההתיישבות העובדת, וכל יתר התנועות החלוציות שפעלו בארץ ובגולה- "גורדוניה", "השומר הצעיר", "הפועל הצעיר" ועוד.
המוסדות הלאומיים:
המוסדות הלאומיים היוו את הארגון הפוליטי של היישוב היהודי בארץ ישראל. המוסדות היו:
1) הסוכנות היהודית: מוסד המכהן כמעין ממשלה ליישוב. הסוכנות מחולקת למחלקות. בראש המחלקה המדינית עמד קולונל קיש והיא עסקה במגעים עם הבריטים והערבים. מחלקת העלייה טיפלה ברישיונות, מחלקת ההתיישבות דאגה לרכישת קרקעות וטיפול במתיישבים. מחלקות נוספות- חינוך וביטחון. היתרון הברור של הסוכנות הוא שזכתה להכרה רשמית של הבריטים שניתנה בכתב המנדט. לכן הסוכנות הייתה נערצת ומוערכת במיוחד, והיוותה את גרעין התנועה הציונית.
2) ההסתדרות הציונית: ההסתדרות הציונית היא מיזוג של וועד הצירים בראשות חיים וייצמן והמשרד הארץ ישראלי. המטרה המרכזית הייתה ליצור יחסים טובים עם הממשל הבריטי, ובנוסף פעלה ההסתדרות בתחומי עלייה, חינוך, כלכלה ובריאות.
3) מוסדות כנסת ישראל: לכנסת ישראל השתייכו כל אזרחי ארץ ישראל היהודים מעל גיל 18 שרצו להשתייך (מוסד התנדבותי). חברי כנסת ישראל בחרו את אסיפת הנבחרים, המוסד המפלגתי של היישוב. המפלגות הבולטות היו מפלגות הפועלים (שהתחזקו מבחירות לבחירות), מפלגות הרביזיוניסטים (ימין) ומפלגות אזרחיות ועדתיות (כאשר כוח המפלגות העדתיות הלך והצטמצם). אסיפת הנבחרים בחרה את הוועד הלאומי, שהיה מעין ממשלה שלה. תפקידי הוועד הלאומי, אשר השיגה הכרה חוקית למוסד כנסת ישראל בשנת 1926, היו: ניהול ענייני כנסת ישראל בהתאם להחלטות האסיפה, הוצאה לפועל של החטות, ייצוג כנסת ישראל, השגחה על ענייני הכספים ועוד.
במסגרת כנסת ישראל קמה הרבנות הראשית, המוסד הדתי העליון שבראשו עמדו שני רבנים, ספרדי ואשכנזי. הם פיקחו על החיים הדתיים ושימשו בית דין עליון לענייני המשפט הדתי.
מוסדות פוליטיים
התפתחות המפלגות סימלו את האוטונומיה הפוליטית של היישוב היהודי בא"י. בשנות ה-20 התהוו כל המפלגות ההיסטוריות, והחל משנות ה-30 החלה תקופת הדומיננטיות של מפא"י ושל תנועות הפועלים. המפלגות היו מאוד אינטגרטיביות ולא עסקו רק בייצור פוליטי אלא שאפו לנהל את כל תחומי החיים של הבוחרים, בעיקר בתנועות הפועלים. שלושת הגושים המרכזיים היו:
1) גוש הפועלים: התנהל במסגרת האידיאולוגיה הסוציאליסטית. הדגיש את חשיבות מתן ההנהגה לפועלים, פיתוח משק סוציאליסטי ושיתוף פעולה עם הבריטים. עם זאת, מנהיגי הפועלים היו מפוכחים והבינו שחובה שיתקיים משק בורגני לצד המשק הסוציאליסטי.
2) הגוש האזרחי: לא היה בעל אידיאולוגיה ברורה. רובו היה עירוני ודגל במשק קפיטליסטי – ליברלי באנטי תזה גמורה לאידיאולוגיה המרכסיסטית של מפלגות הפועלים. המפלגה המשמעותית בגוש הייתה הציונים הכלליים.
3) גוש הימין (רביזיוניסטים): התנועה הרביזיוניסטית שייסד זאב ז'בוטינסקי חלקה על דרכו המדינית ודרכו הכלכלית של השמאל. מבחינה מדינית, הרביזיוניסטים תמכו במאבק רציף וחסר פשרות בבריטניה, ומחו על הקו הפייסני של וייצמן. בכלכלה העדיפו לראות משק פרטי – בורגני על משק סוציאליסטי.
מסגרות חברתיות כלכליות:
1) הסתדרות העובדים הכללית: הוקמה ב1920 במטרה לאחד את הפועלים, להקים אגודות מקצועיות, לפתח משקים חקלאיים, לארגן את הפועלים על בסיס ארגוני לא מפלגתי ולהיטיב עם תנאי העבודה של הפועלים. פעולותיה של הסתדרות זו – הפעלת מוסדות אשראי לסיוע לפועלים, הקמת סולל בונה ובנק הפועלים, הקמת גופים לסעד הפועלים כמו קופת חולים כללית, הפעלת זרם חינוך של העובדים, הקמת חברת ביטוח "סנה", הוצאות ספרים ועיתונים, הקמת תיאטראות ותנועות נוער.
2) חברת העובדים: הוועד הפועל של הסתדרות העובדים הכללית. הוקם לפי רעיונו של בן גוריון. החברה הפכה לתאגיד משקי. בין פעולותיה – רכישת קרקעות להקמת שכונת עובדים נוכח מצוקת הדיור.
מוסדות חינוכיים – תרבותיים שונים: החינוך התפצל לשלושה זרמים (זרם העובדים, הכללי והדתי – לאומי). הוקמה האוניברסיטה העברית בירושלים (1925) ולאחר מכן גם הטכניון בחיפה. התפתחה עיתונות עברית, שגשגו מוציאים לאור עבריים, הוקמו תיאטראות ונוסדו תזמורות ארצישראליות.
סיכומים לבגרות בהיסטוריה / תולדות ישראל והעמים בין שתי מלחמות העולם / בונים את מדינת ישראל במזרח התיכון
