הצהרת בלפור הייתה הצהרה שנשלחה ע"י שר החוץ הבריטי, ארתור ג'ימס, ללורד בלפור. ההצהרה הייתה הצהרת תמיכה בבניית בית לאומי בארץ ישראל בעקבות פעילותה של התנועה הציונית בראשית המאה ה-20 ותחת שלטון המנדט הבריטי. עם כל השמחה שעוררה הצהרת בלפור בקרב היישוב היהודי והציוני, היו מספר קשיים שנבעו מאופן ניסוחה שקצת קילקלו את החגיגה.
הקשיים הנובעים מניסוח הצהרה בלפור:
1. ניסוחיה של הצהרת בלפור לא היו חד-משמעיים.
א. "רואה בעין יפה"- לא ברור אם בריטניה מתכוונת לעזור להם.
ב. "הבית הלאומי"- האם יהיה תחת שלטון בריטניה, או יהיה עצמאי?
ג. "תפעל במיטה מאמציה".
2. גבולות לא ברורים- "בית לאומי בארץ ישראל". בניסוח זה לא ברור מה יהיו גבולותיו של הבית הלאומי בארץ ישראל.
3. לא הוגדר מי שיפקח על קיום תנאי ההצהרה- בהצהרת בלפור פורטו 2 תנאים. כלומר, האם ההצהרה תבוטל אם לא יקוימו? אלו הם 2 התנאים:
א. "לא ייפגעו הזכויות הדתיות והאזרחיות של העדות האחרות בארץ ישראל, כתוצאה מהפעולות שיעשו לקידום רעיון הבית הלאומי"- לפי תנאי זה, לא ברור מהי בדיוק פגיעה, ומה יהיה מעמדם המשפטי של הערבים בארץ.
ב. "לא ייפגעו הזכויות המדיניות והאזרחיות של היהודים החיים בכל ארץ אחרת ואינם מעוניינים לקחת חלק בבניין הבית הלאומי היהודי, אלא מעוניינים להישאר ולחיות בארצותיהם"- מה יקרה אם יפגעו זכויותיהם של היהודים? האם ההצהרה תבוטל?
4. בכל ההצהרה לא מזכירים את ההסתדרות הציונית שייצגה את העם היהודי.
5. המכתב נשלח לאדם פרטי ולא להסתדרות הציונית.
לסיכום, הצהרת בלפור אמנם הייתה סיבה לאופטימיות רבה בקרב היישוב היהודי והתנועה הציונית אך עם זאת היו לא מעט קשיים שנבעו מהניסוחים שלה ומגמת העמימות שאפיינה אותם וככלל ביטאה רצון של בריטניה לא להרחיק לכת בהתחייבות שלה להקמת מדינה יהודית בארץ ישראל.
מאוחר יותר אמנם תסתייג אנגליה מכמה מהמרכיבים של הצהרת בלפור (למשל: הספר הלבן) אך אף על פי כן הייתה ההצהרה של לורד בלפור גורם חשוב בקידום התנועה הציוניות ואפילו שלב מכריע בהתפתחות של הציונות הדתית שראתה בהצהרה בשורה כי הציונות היא אכן "אתחלתא דגאולה".
ראו גם:
האינטרסים של בריטניה במתן הצהרת בלפור
מתוך: סיכומים לבגרות בהיסטוריה / הלאומיות בישראל ובעמים / התנועה הציונית בזמן מלחמת העולם הראשונה.
