צדק וחברה בין שוויון הזדמנויות לשוויון תוצאות

במקרא העברי מופיע רעיון מהפכני: שנת השמיטה. לא משנה כיצד התפתח המשחק הכלכלי, מי הצליח והעשיר ומי לא ונעשה עני,  פעם בשבע שנים עם ישראל נדרש להפסיק את כל הפעילות החקלאית ולשמוט חובות, ופעם בחמישים שנה בשנת היובל להשיב קרקעות לבעליהן המקוריים. הרעיון של שנת השמיטה והיובל הוא לא רק רוחני, אלא גם חברתי וכלכלי – ניסיון למנוע את צבירת העושר בידי מעטים ולהבטיח שכל אדם יוכל להתחיל מחדש, ללא קשר לכישלונות או לתנאים קודמים. התורה הכירה בכך שגם אם שוויון הזדמנויות קיים, התנאים לאורך השנים עשויים ליצור אי-שוויון מתמשך, ולכן נדרשת התערבות על מנת לתקן את המצב.

 

שוויון הזדמנויות ושוויון תוצאות: לא אותו הדבר

שוויון הזדמנויות הוא עיקרון בסיסי של צדק חברתי: כולם צריכים לקבל את אותם התנאים ההתחלתיים כדי לממש את הפוטנציאל שלהם. זה נשמע הוגן – שכל אחד יקבל את ההזדמנות שלו להצליח. אבל שוויון הזדמנויות לבדו אינו מספיק. אנשים נולדים למערכות תנאים שונות, אם זה עוני, חוסר גישה לחינוך טוב, אפליה מגדרית או גזעית, ועוד. גם אם נותנים לכולם את אותה "ההזדמנות", התוצאה לא תהיה שווה, כיוון שהנתונים הראשוניים אינם שווים.

כאן נכנס שוויון תוצאות. זהו העיקרון שאומר שעלינו לוודא שהתוצאה הסופית – היכן שאנשים מוצאים את עצמם בסוף הדרך – גם היא צודקת והוגנת. כשאנו מסתמכים רק על שוויון הזדמנויות, אנו מתעלמים מהפערים שנוצרים לאורך הדרך.

 

ג'ון רולס ואמרטיה סן: איך מגיעים לצדק אמיתי

הפילוסוף ג'ון רולס בספרו תיאוריה של צדק מדבר על כך שמערכת צודקת חייבת לקחת בחשבון את מי שנמצא בעמדה החלשה ביותר. דרך רעיון ה"מסך הבערות", הוא טוען כי כללי החברה צריכים להיקבע כאילו איננו יודעים מראש באיזה מעמד נולדנו. כך, נבחר בכללים המבטיחים שוויון אמיתי לכולם, גם לאלה שנמצאים בתחתית הסולם החברתי.

הכלכלן אמרטיה סן הוסיף את רעיון "תפיסת היכולות". סן טוען ששוויון אמיתי אינו רק עניין של זכויות או חוקים פורמליים, אלא היכולת הממשית של כל אדם לממש את הפוטנציאל שלו. חברה צודקת צריכה להעניק לכל אדם את הכלים, התמיכה והתנאים שיאפשרו לו לממש את היכולות שלו. המאבקים ההיסטוריים על זכויות האזרח בארה"ב, תנועות העבודה, והמאבק הפמיניסטי מדגימים את ההבדל בין שוויון הזדמנויות לשוויון תוצאות. למרות ההתקדמות בהשגת זכויות פורמליות, ההבדלים הכלכליים והחברתיים נמשכים. תנועות העבודה והפמיניזם, לדוגמה, הבינו שאין די בשוויון חוקים – יש צורך בתמיכה מערכתית שתבטיח תוצאה שוויונית יותר, כמו חקיקה שדואגת לשכר שווה או תנאי עבודה הוגנים.

לסיכום, שוויון הזדמנויות הוא חשוב אך לא תמיד מספיק אם ברצוננו לייצר תוצאה שבה כל אדם, לא משנה מאיזה רקע הוא מגיע, מקבל את ההזדמנות הממשית לממש את הפוטנציאל שלו בצורה שווה וצודקת.

הדיון אודות דמוקרטיה דיונית

האם כל מה שהדמוקרטיה שלנו צריכה כדי לפעול זה שיחה טובה? יורגן הברמאס על האפשרות העתידית של דמוקרטיה דיונית

עוד דברים מעניינים: