מומלץ לקרוא קודם את הרקע להצהרת בלפור על מנת להבין את ההקשר שלה.
"הצהרת בלפור" היתה מסמך של כוונות טובות שהעניקה ממשלת בריטניה לתנועה הציונית מתוך אינטרסים פוליטיים והומניטריים (אנושיים). בהצהרת בלפור מכירה בריטניה בקשר ההיסטורי שקיים בין עם ישראל לארץ ישראל, בהתחשב שההכרה נעשתה על ידי מעצמה גדולה כמו בריטניה באופן פומבי ורשמי, היא עוררה התלהבות בקרב יהודים רבים ומנהיגי התנועה הציונית.
הסיבות הבריטיות למתן הצהרת בלפור
המעצמות הלוחמות היו מוכנות לגייס כל תמיכה כדי לנצח במלחמה, והן הבטיחו הבטחות רבות לעמים שונים, ובהם היהודים, כדי לזכות בתמיכתם. הסיבות של הבריטים כוללות בין היתר:
- רצון להתחמק מהתחייבויות קודמות – מהבטחותיה של בריטניה כלפי הצרפתים (הסכם סייקס-פיקו): כאשר בריטניה מפרסמת את "הצהרת בלפור" היא למעשה מבטלת את מחויבותה "לאגרות מקמהון" והסכם סייקס – פיקו. ממשלת בריטניה מסוף 1916, בראשות לויד ג'ורג', לא השלימה עם הסכם "סייקס פיקו" שמסר את מרבית א"י לשלטון בינלאומי, שאופיו ומסגרותיו לא היו ברורים. היא שאפה להחיש את כיבוש א"י והבטיח את שלטון בריטניה בא"י שנראתה לה חשובה מבחינה ביטחונית – אסטרטגית. נוכח העובדה שהיא לא הייתה מרוצה מנוסח ההסכם, היא העלתה את חשיבותם של הציונים שהם בלבד יוכלו להציג את תביעתה של בריטניה באור חיובי. כלומר, העלאת תביעה ציונית לשלטון בריטי בא"י, לשם קידום מטרות לאומיות יהודיות (כפי שקיבלו ביטוי "בהצהרת בלפור") ולא למען מטרות אימפריאליסטיות. דרישה ציונית זו העניקה לגיטימציה לכיבוש הבריטי את א"י והשפעתה במזרח התיכון. מכאן שהמסמך של הצהרת בלפור שניתן לציונים, מאפשר לבריטניה, דרך מכובדת להתנער מכל מחויבות משפטית – דיפלומטית אחרת קודמת.
- אינטרסים אסטרטגיים: רוב החוקרים מדגישים את האינטרסים האסטרטגים של בריטניה במתן הצהרת בלפור. האינטרסים העומדים מאחורי הצהרת בלפור הם תעלת סואץ, שהייתה בעלת חשיבות עליונה בדרך להודו ולמזרח הרחוק, והנפט, שהחל להתגלות בתקופה זו, בעיקר בעיראק ובפרס. מרק סייקס, נציג קבינט המלחמה, ראה חשיבות רבה בנוכחות הבריטית בארץ ישראל, הנמצאת על אם הדרך להודו. הבריטים שאפו להשתלט על שטחי האימפריה העות'מאנית כחלק מיעדיהם האימפריאליסטים במזרח התיכון. הם הניחו כי היהודים יוכלו לסייע בהשגת יעד זה ובשליטה בו, כדוגמת המתיישבים הלבנים ברחבי האימפריה הבריטית. תמיכה בריטית בציונות תבטיח את השפעתה של בריטניה ואולי גם תחלץ אותה בארץ ישראל מהסכמי סייקס – פיקו.
- אהדתם הכנה של רה"מ הבריטי, לויד ג'ורג', ושר החוץ הבריטי, הלורד בלפור, לעם היהודי ולרעיון הציוני עמדו ברקע הצהרת בלפור. שניהם היו נוצרים אדוקים, שדגלו ברעיון הרומנטי של תיקון העולם על ידי השבת העם היהודי לארצו ובכך יומתק במשהו טעמה המר של המלחמה.
- הכרת תודה: בריטניה הכירה תודה לעזרת הישוב היהודי בארץ ישראל שעזר לה לכבוש את הארץ – פעילותה של ניל"י כמו כן עזרתם של הגדודים העברים במלחמה. ברטניה הכירה תודה גם לפועלו של דר' חיים וייצמן שלו נזקפת זכות רבה בהשגת הצהרת בלפור.
ראו גם: הצהרת בלפור – שאלות ותשובות
מתוך: סיכומים לבגרות בהיסטוריה / הלאומיות בישראל ובעמים / התנועה הציונית בזמן מלחמת העולם הראשונה
