סיכום בהיסטוריה: הסכם ריבנטרופ-מולוטוב

הסכם ריבנטרופ-מולוטוב היה הסכם אי-התקפה שנחתם בין גרמניה הנאצית לברית המועצות ב-23 באוגוסט 1939. האמנה נקראה על שם שרי החוץ של שתי המדינות, יואכים פון ריבנטרופ הגרמני וויאצ'סלב מולוטוב מברית המועצות. החוזה כלל חלק סודי שחילק את מזרח אירופה לתחומי השפעה גרמניים וסובייטיים. במסגרת ההסכם, ברית המועצות הסכימה שלא להתערב בפלישה לפולין על ידי גרמניה, וגרמניה הסכימה שלא להתערב בפלישה של ברית המועצות לאסטוניה, לטביה וליטא.

ההסכם נתפס כניצחון דיפלומטי גדול עבור היטלר, שכן הוא עזר להפיג את חששותיה של גרמניה ממלחמה דו-חזיתית עם ברית המועצות ומעצמות המערב. היא גם אפשרה להיטלר לפלוש לפולין ללא חשש מהתערבות סובייטית, והביאה לתחילתה של מלחמת העולם השנייה. הסכם ריבנטרופ-מולוטוב הופר על ידי גרמניה עם הפלישה לרוסיה בשנת 42 במבצע ברברוסה.

תוכן הסכם ריבנטרופ-מולוטוב

ב- 23 באוגוסט 1939 הגיע ריבנטרופ, שר החוץ הגרמני, למוסקבה ושם נחתם החוזה הנאצי סובייטי בין 2 שרי החוץ: ריבנטרופ ומולוטוב. ההסכם הורכב משני מסמכים. האחד גלוי והשני חסוי. במסמך הגלוי נאמר כי שני הצדדים מתחייבים לא להתקיף זה את זה. במקרה שצד אחד יסתבך במלחמה עם צד שלישי , לא יגיש הצד השני שום סיוע לצד השלישי. כמו כן לא יצטרף שום צד למערך מדיני או צבאי, שייערך נגד הצד השני. במסמך החסוי של החוזה נקבעה חלוקת אירופה המזרחית בין 2 המדינות :

א. המדינות הבלטיות ופינלנד יהיו כלולות בשטח השפעה רוסי.

ב.פולין תחולק בין רוסיה לגרמניה, לאחר שזו תותקף במלחמה. גרמניה תקבל את מערב פולין ובריה"מ את מזרח פולין.

ג. בריה"מ תחיל את השפעתה על שטחים בסרביה.

הסיבות לחתימת ההסכם בין גרמניה ורוסיה

רוסיה – אכזבה מן המערב:

  1. אי-מוכנות של בריה"מ ליציאה למלחמה. הסובייטים סברו, כי פלישה נאצית לרוסיה היא בלתי נמנעת, לפיכך חתימה על הסכם שיתוף פעולה תעכב את הפלישה ותאפשר לרוסים להתכונן לקראתה.
  2. טיהורי סטאלין שדלדלו את מפקדי הצבא.
  3. סטאלין שאף להפיץ את האידיאולוגיה הקומוניסטית מעבר לגבולות בריה"מ, וחתימת הסכם גרמני-רוסי יוביל למלחמה כוללת שבאמצעותה יממשו הרוסים יעד זה.
  4. לאחר הסכם מינכן בסוף ספטמבר 1938, חש סטאלין, כי המערב אינו עומד בהתחייבויותיו. מדיניות הפיוס של בריטניה וצרפת מחזקת את היטלר, ובכך מסכנת את ברית המועצות.
    השלב השני – במרס 1939 המערב לא הגיב כאשר ביתרו הכוחות הגרמנים את צ'כוסלובקיה.
    השלב השלישי- באביב 1939 הציע מולוטוב ברית משולשת בין בריה"מ, צרפת ואנגליה נגד האיום הנאצי, אך המערב דחה את ההצעה הסובייטית, בעיקר מפני שהמערב הביט בעוינות על הקומוניזם הסובייטי, ולא בטח בבריה"מ.  בריה"מ חשה מבודדה ונבגדת, ולכן התקרבו הרוסים לגרמניה.

גרמניה:

גם היטלר היה מעוניין להתקרב לבריה"מ. היו לכך 4 סיבות עיקריות:

  1. ניתוק בריה"מ מהמערב ומניעת חזית נוספת במלחמה.
  2. יצירת ברית אי-התקפה בין גרמניה לרוסיה תאלץ את בריטניה ואת צרפת לזנוח את ערבויותיהן לפולין, ואם צרפת ואנגליה יכריזו מלחמה (כאשר יפלוש לפולין), יוכל "לטפל" בהן בנפרד, כשהגבול המזרחי שלו בטוח (כיבוש פולין ביתר קלות).
  3. מניעה מהמערב לתקוף את גרמניה, מחשש למערכה כוללת עם בריה"מ.
  4. היטלר שאף לנצל את אוצרות הטבע המצויים בבריה"מ לטובת התעשייה הגרמנית.

ראו גם:

שנות השלושים ומלחמת העולם השנייה

מתוך: סיכומים לבגרות בהיסטוריה / נאציזם, מלחמת העולם השניה והשואה / גרמניה 1933 – 1939

עוד דברים מעניינים: