"הסדר החדש" באירופה – הסבר הרעיון והצעדים השונים שנקטו הנאצים בתקופת המלחמה כדי לקדם את הגשמתו
מהות הסדר החדש
היטלר פרש את הסדר החדש כשיתוף פעולה של מדינות אירופה עם גרמניה המושלת בהן, חיסול יהודי אירופה וחיסול כל התנגדות לגרמניה.
מטרת העל של הסדר החדש
ראו: מטרות הסדר החדש בגרמניה והדרכים להגשמתו
ארגון אירופה מחדש ע"פ קריטריונים נאצים שעיקרם:
- חלוקת אירופה לשני סוגים: "עבדים" ו"אדונים"
- שעבוד העמים הנחותים (סלאבים ופולנים) וניצול כוח עבודתם ומקורותיהם הכלכליים לטובת הרייך השלישי.
- ישוב גרמני במזרח אירופה (כלומר: רוסיה ופולין) והקמת מושבות חקלאיות גרמניות שיופעלו ע"י הסלאבים, תושבי המקום.
- השמדת היהודים והצוענים- עמים מיותרים אשר מאיימים על בטחונו של הרייך השלישי.
- חיסול כל התנגדות ביבשת אירופה כלפי גרמניה הנאצית ושלטונה.
האמצעים ליישום רעיונות הסדר החדש
הגדלת שטח המחיה
- כיבוש פולין – בראשון לספטמבר 1939 חצו גייסותיה של גרמניה את הגבול הפולני למרות הסכם אי-ההתקפה שנחתם בינה לבין פולין. פולין הייתה סדנת בדיקה לשיטת הבליצקריג שאופיינה בשילוב כוחות אויר מוצנחים המצורפים לכוחות גיבוי, עם פריצה מהירה של טנקים. תוך 3 שבועות ורשה נפלה בידי הגרמנים-פולין נכבשה, מה שהיווה את יריית הפתיחה ל מלחמת העולם השנייה.
הרוסים, שפלשו לפולין ע"פ הסכם ריבנטרופ-מולוטוב, רק הוסיפו על המבוכה של הפולנים.
הכיבוש המהיר חשף את האדישות של מערב אירופה למזרחה. אנגליה וצרפת אומנם הכריזו על גרמניה מלחמה יומיים לאחר מכן, אך לא נשלחה כל עזרה ממשית לפולין.
הגורמים לנפילת פולין:
א. מלחמת הבליצקריג- הפתיעה את הפולנים משום שילוב הכוחות, מהירותה, תזמונה, והעובדה כי באה מכל הכיוונים.
ב. שליטה מוחלטת של חיל האוויר הגרמני שהשמיד את רוב המטוסים הפולנים בעודם על הקרקע.
ג. הצבא הפולני לא היה ערוך למלחמה משום שהם האמינו שאם יהיה מצב כזה עם גרמניה הם יהיו מוכניםß עודף ביטחון עצמי וגאווה לאומית מופרזת!
ד. ציוד פולני מיושןß חיילים פולנים רכובים על סוסים עטו על טנקים גרמנים.
ה. לחימה ב-2 חזיתות בו זמנית—רוסיה וגרמניה.
ו. נטישת המערב.
הנס פרנק, מושל מטעם הנאצים הונחה להשליט על הפולנים רמת חיים נמוכה, לנהל את פולין כמקור לפועלים עבור גרמניה ולטהר את המדינה, כלומר להשמיד את האינטליגנציה, כוהני דת, האצולה הפולנית ואת היהודים.
- כיבוש נורווגיה – הטרגדיה הפולנית לא הפריעה לצרפתים ולבריטים להמשיך במלחמה המזויפת של העברת חיילים ממקום למקום ללא שום תועלת. באפריל 1940 פרץ היטלר לנורווגיה . השליטה על נורווגיה הייתה בעלת חשיבות עצומה לבריטניה ולגרמניה גם יחד משום הנמלים והפיורדים שבחוף המערבי של נורווגיה (=הכניסה לים הצפוני). אם הבריטים יתפסו את הכניסה לים זה הם יוכלו לשלוט על מעורבות גרמניה בים הצפוני אולם אם הגרמנים יתפסו אותה הם יחלשו על האוקיינוס האטלנטי ויסכנו את דרכי התחבורה הבריטיות.
הגרמנים ניצחו במלחמה על נורווגיה בעזרת נחישות רבה.
תוצאות הכיבוש:
א. הכיבוש סיכן את עורפה של אירופה ומנע סיוע בריטי דרך הים.
ב. המפלה הבריטית בנורווגיה הביאה לנפילת ממשלת צ'מברליין וצ'רצ'יל עלה במקומו ב-9 למאי 1940.
ג. לנורווגיה,דנמרק וארצות הצפון התאפשרה מידה מסוימת של אוטונומיה מצד השלטון.
- הפריצה למערב: כאשר פרצו הגרמנים לעבר ארצות השפלה (הולנד ובלגיה) ב-10 למאי 1940 לא היה המערב מסוגל להתמודד עם הפלישה. ממשלות בלגיה והולנד לא רצו לשתף פעולה עם צרפת. צרפת רצתה שהבריטים ישלחו אליה כוחות הגנה משום שהם נאלצו לסגת.
במלחמת בזק הגרמנים כבשו בקלות את בלגיה והולנד תוך הפצצות מסיביות. הכוח הגרמני חסם את כוחות בעלי הברית והכריע אותם.
- הקרב על בריטניה– צ'רצ'יל הוא זה שעמד ראשון על אופיו של היטלר והבין כי פניו אינם לשלום. הוא חשש כי המלחמה הולכת וקרבה אולם הוא נטע בקרב הציבור ביטחון רב ונחישות עם התמדה בצדקת המאבק נגד הרשע.
ספק רב אם היטלר רצה לתקוף את האי הבריטי משום שידוע כי הוא רצה הסכם נפרד עם בריטניה כדי שתהיה לו יד חופשית באירופה. היטלר ידע כי מתקפה על בריטניה תהיה קשה אלא שכל עוד צ'רצ'יל בשלטון לא היה להיטלר סיכוי להסכם עם בריטניה.
מ-4 ביולי 1940 עד סוף אוקטובר התנהלו קרבות אוויר קשים מעל שמי התעלה ודרום אנגליה. בחודשים הראשונים תקפו המטוסים הגרמנים שדות תעופה בריטים במטרה לשתק את חיל האוויר הבריטי- לאחר מכן עברו להפציץ את לונדון. הנזק שנגרם ללונדון היה עצום אולם לחיל האוויר הבריטי היה זמן להתאושש והם ניצחו: 900 מטוסים בריטיים מול 2000 גרמניים!
הסיבות לניצחון:
א. חיל האוויר הגרמני לא העריך נכונה את כושר עמידתם של הבריטים מול ההפצצות.
ב. לגרמנים לא היו די טייסים מיומנים.
ג. מטוסי הקרב הבריטים (ספיטפייר) היו מהירים מן המטוסים הגרמניים.
ד. שיטת הרדאר הודיעה לבריטים לאן מתכננים הגרמנים להגיע- יתרון ההקדמה.
ה. שטח הפעולה של הגרמנים היה מאוד מצומצם ולכם הבריטים יכלו להמשיך לייצר מטוסים מחוץ לונדון.
- הפריצה לבלקן: רומניה,הונגריה,סלובקיה,בולגריה,יוון ויוגוסלביה. היטלר הצליח לקשור אליו את רומניה, בולגריה והונגריה, שהיו כעת לגרורות גרמניות-נאציות. בשנת 1941 פרצו ליוגוסלביה כוחות הציר, וכבשוה תוך ימים ספורים. כך אירע גם ביוון, חרף לחימתם הנואשת של היוונים בליווי הבריטים. שני יעדים של היטלר הוגשמו בפלישה לבלקן: גישה לים התיכון (=קרבה לצפון אפריקה, חזית עתידית) ויצירת חזית אירופאית אחת נגד הרוסים.
- מבצע ברברוסה: ביוני 1941 החל הצבא הגרמני לתקוף את בריה"מ, שהגיבה בהלם מוחלט. סטאלין לא צפה את המתקפה, מפני שסמך על הסכם ריבנטרופ-מולוטוב, ואף ראה את היעדר התגובה הגרמנית לסיפוח המדינות הבלטיות לבריה"מ כסימן מבשר טובות. הוא שגה שגיאה מרה, והתבוסה הראשונית הייתה קשה ביותר. הציוד היה ישן, החיילים היו מותשים (ממעורבותם במלחמת האזרחים בספרד) והטיהורים בצבא הותירו אותו פגיע במיוחד. תחילה התבוסה הייתה מזעזעת: הגרמנים כבשו שטחים עצומים ברחבי רוסיה, הטילו מצור כבד על לנינגרד, הרסו כפרים שלמים ורצחו ושבו מיליוני בני אדם. למזלם של הרוסים, בחורף 1941 כבר ניתן היה להבחין שהגרמנים לא מסוגלים לעמוד בתלאות החורף הרוסי. היטלר העריך כי הצבא האדום על סף קריסה, ולכן הורה להמשיך בכיבושים, בהיפוך מוחלט לדעת הגנרלים. הצבא האדום היה אמנם מובס, אך לא על סף מפלה, ועקב שלהובו של סטאלין והתעשייה הרוסית התמקמה באזורים בטוחים וייצרה עוד כלי נשק. בינתיים, הגרמנים לא היטיבו להסתדר עם החורף הקשה, וכוחם, כמו גם אספקתם, החל לאזול. המפנה חל, כמובן, בקרב על סטלינגרד (ראה: פרק 3, ב')
השמדת העמים ה"מיותרים"
מאוחר יותר במהלך המלחמה הוקמו מחנות ריכוז לשם השמדת העמים היהודי והצועני- שם גם ניצלו את כוח עבודתם במחנות עבודה.
ניצול כוח עבודה
א. במחנות ההשמדה.
ב. הוקמו מפעלים ובתי חרושת בעמים הכבושים שם עבדו מאות אלפים למען הרייך בתנאי עבדות לייצור מקורות כלכליים.
