ג'ון לוק נחשב למייסד הליברליזם. לוק נולד ופעל באנגליה ולמרות שהיה בעל הכשרה ברפואה מאוניברסטית אוקספורד הוא הקדיש את רוב זמנו ומרצו לנושאי ממשל. רק בשלב מאוחר בחייו של לוק, גיל 60, הוא החל לעסוק בפילוסופיה לאחר שגלה מרצון לאמסטרדם בה התכנסו באותה תקופה פילוסופים רבים אשר נרדפו בשל עמדותיהם לגבי הדת, כמו שפינוזה.
הכתבים הראשונים שפרסם ג'ון לוק נקראו "איגרות על הסובלנות" שהוקדשו לדיון בטענותיו של לוק אודות הפרדת הדת מהמדינה ושוטחות את התפיסות הראשוניות של הליברליזם בדבר חופש מצפון ועיקרון הסובלנות הקובעים כי לאיש אין זכות לכפות דת או אמונה על אדם אחר בלא הסכמתו.
אחרי "המהפכה המהוללת" ב-1689 בה הודח המלך ג'יימס השני והפרלמנט האנגלי קיבל לידיו סמכויות חדשות שב גלוק לאנגליה ופרסם מחדש את השנייה מבין ה-"איגרות על הסובלנות" שלו שזכתה להצלחה רבה באנגליה. לוק פרסם את האיגרות בעילום שם ורק בצוואתו הודה כי הוא היה זה שכתב אותן למרות ששמועות על כך ליוו את לוק קודם לכן.
חידושיו של לוק
החידוש הגדול של ג'ון לוק ב-"איגרות על הסובלנות" היה הצבת הסובלנות בתור ערך שיש לחתור אליו. מאידך, לוק גם חתום על הציטוט "יש רק דרך גאולה אחת – או רק דת אמת אחת" שמשמעותו שיש רק דת אחת נכונה – אך לא ניתן לאלץ אדם להתיישר עימה בכפייה שכן כך הוא לא יגיע לגאולה, ועל כן המדינה אינה יכולה לחוקק חוקים דתיים. מחוכם למדי.
ב-1960 פרסם לוק ספר פוליטי בשם "על הממשל המדיני" בו ביקש להצדיק את החוקה הבריטית שלאחר המהפכה המהוללת. באותה שנה פרסם גם את "מסה על שכל האדם" שהפכה לקלאסיקה פילוסופית. ב-"מסה על שכל האדם" עסק לוק בתורת ההכרה (אפיסטמולוגיה) ושם ניסח את קביעתו המפורסמת כי האדם הוא "טבולה רסה" (לוח חלקׂ) וכי כל ידיעותיו נרכשות מהנידיון. ג'ון לוק לקח חלק בויכוח המר בין האמפירציסטים ורציונליסטים, שאת עמדותיהם ניתן לראות בתשובה של לייבניץ לטענת ה-"טבולה רסה" של לוק שגרסה כי הכל נרכש מהניסיון, חוץ מאשר השכל.
