ג'ון לוק ותומס הובס
ג'ון לוק בערך צעיר בדור מהובס, הכיר את משנתו של הובס. הוא המשך של התפיסה של הובס מצד אחד, אך מבקר מובהק שלו ונותן גרסה אחרת לתורת האמנה החברתית
דמיון:
כל התפיסה של הפילוסופיה הפוליטית כנבנית מרצון הפרט, ולא מסמכות אידיאית, רעיון מופשט כמו אפלטון. כל הסמכות מקורה ברצונות הפרטים, אינדיבידואליזם מתודולוגי- ובזה הוא הולך בדרכו של הובס. לוקחים את הפרטים במצבם הטבעי, את התכונות שקודמות להסדרים תלויי תרבות. נראה את בני האדם במהותם הטבעית, ונקרא לכך "המצב הטבעי". מעין פנטזיות של פגישה של בני אדם בקרחת יער, שבפעם הראשונה מקימים הסדר חברתי, מטפורה כוללת. לבני האדם במצב זה יש זכויות טבעיות וחוקים טבעיים.
שוני:
האופן שבו לוק מצייר את המצב הטבעי שונה באופן די דרמטי לעומת הובס, יש תיאוריה חליפית על בני האדם. ללוק יש תפיסה יותר אידילית של האדם במצב הטבעי. לא במקרה לוק נחשב לאבי הליברליזם ובמידה מרובה לאחד מהתיאורטיקנים של הדמוקרטיה, ולכותב הטקסט המכונן של הסובלנות. אלו תכונות שאי אפשר כמובן לייחס להובס. אם הכוונה לליברליזם במובן העמוק- גבולות הסמכות של הריבון להפעיל כוח נגד הפרט, אז הובס כבר לא נחשב לליברלי. הליברליזם אומר הפרדת רשויות, הגבלת סמכות הפעלת הכוח של השלטון, זכויות דמוקרטיות ולכן גם סובלנות, חופש תנועה וחופש ביטוי. לא במקרה המסכת השנייה על הממשל המדיני, בה פורש לוק את עיקרי התיאוריה הפוליטית שלו, היה הספר המכונן למהפכה האמריקאית והצרפתית. ג'פרסון שניסח את החוקה האמריקאית היה מאוד מושפע מלוק ומרעיונותיו. לוק הוא דמות מפתח גם בתולדות התפתחות הרעיון הדמוקרטי הלכה למעשה ולא רק בתחום החשיבה הפוליטית בפילוסופיה.
אבי האמפיריציזם– לוק פחד לפרסם את ספריו באנגליה עצמה, וספריו יצאו בהולנד, שהייתה המפלט לחתרנים מפני שלטונות עריצות וצנזורה. לוק היה אבי האמפיריציזם המודרני- מקור הסמכות האחרון של ההכרה האנושית הוא ההתנסות האנושית בעולם ולא אידיאות שיש לנו בתוך התבונה במובן אפלטוני או קרטזיאני. לוק טען נגדם שהתוקף של ההכרה שלנו הוא בחושים.
המסכת הראשונה- היא פולמוס עם פילוסוף אחר בשם פילמר, שניסה עוד בדור הישן לאגד את המסכת המדינית באוטוריטאריות טבעית שהולכת בסוף לסמכות אלוהית. הויכוח של לוק היה המהפך המודרני, ואמר שמקור הסמכות הוא לא באדם עם ראיה או ידיעה מסוימת או באלוהים, אלא באדם.
