סיכום בתנ"ך: בראשית פרק ג' – הגירוש מגן העדן

בראשית פרק ג'

הגירוש מגן העדן

הנחש

בפתיחה של סיפור גן העדן בבראשית פרק ג' הנחש מוצג מצד אחד כחיה בלתי רגילה- דוברת שפת האדם ויודעת לנבא את מעשי ה', אך מצד שני מודגש כי הוא "מכל חית השדה.. אשר עשה יהוה" –התנגדות למיתוסים בהם היו הנחשים מפלצות שנלחמו באלוהים. הנחש מוצג כ"ערום" (במשמעות שונה מעירומם של אדם וחווה) משמע ערמומי, חכם, חורש רע.

השוואת הציוויים: לא לאכול מעץ הדעת:

הצו שניתן לאדם בפרק ב' חוזר בפרק זה פעמיים, פעם אחת מפי הנחש ופעם אחת מפי האישה (שלא נכחה בעת מתן הציווי) ותיאוריהם מוצגים בכדי לשרת את מטרתם:

הסתתו של הנחש וערמומיות האישה מביאים לכך שהאישה בסוף אכן אוכלת מן הפרי וגם נותנת לאדם שהוא דמות פסיבית בעניין. עם אכילת הפרי נפקחות עיניהם והם מתביישים במערומיהם ומתכסים בעלי תאנה.

החקירה והעונשים _(בראשית ג' 8-19):

קושי:האל מוצג כ"מתהלך בגן" וצעדיו נשמעים, הכיצד אם אין לו גוף פיזי?

פתרון: 1. זהו ניסיון אגדתי לתאר את ה' כבעל גוף אנושי.

2.לפי חז"ל, יש להבין פסוק זה כ"דיברה תורה בלשון בני אדם" – הבנת נושא מופשט במושגים מוחשיים.

3.רש"י – קול ה' מתהלך בגן ולא רגליו.

קושי: ה' שואל את האדם "איכה?", כיצד ייתכן שה' אינו יודע איפה האדם?

פתרון: ה' מבקש לפתוח בשיחה עם האדם ולתת לו הזדמנות להתוודות על חטאו (רש"י).

החקירה: האדם אינו נושא באחריות ומפיל את האשמה על האישה (ורומז בעקיפין לאשמת האל שנתן לו את האישה). גם האישה מגלגלת את האשמה הלאה אל הנחש שפיתה אותה, הנחש אינו נחקר כי ה' כבר יודע את אשמתו.

סדר הנחקרים הפוך לסדר החוטאים וזה הפוך לסדר הטלת העונשים (מבנה כיאסטי כפול).

העונשים:

הנחש: א.עד עתה היה הנחש בעל רגליים ומעתה יזחל על גחונו ויאכל עפר. עקרון מידה כנגד מידה: הנחש ניסה להתנשא על האל ומעתה ישהה במקום הנמוך ביותר, הוא פיתה את האישה לאכול מן הפרי המובחר ביותר ומעתה יאכל את הבזוי ביותר- עפר, היה ערום ולכן הוא ארור. הוא פיתה לאכילה ונענש באכילה.

ב. תשרור איבה נצחית בין הנחש לבין זרע האישה – הוא ימעך את ראשך ואתה תכיש בעקבו. מידה כנגד מידה: הנחש ניסה להעמיד פני ידיד לאישה ועתה יהיה אויבה המר.

האישה:א. האישה תלד בכאב ותסבול בעת לידתה. מידה כנגד מידה: קטפה בקלות את הפרי העץ, ובקושי ומכאוב תלד את פרי בטנה.

ב.האישה תשלט בידי הגבר: האישה שלטה במעשה הפיתוי ומעתה ישלוט הגבר בה. היא הייתה האסרטיבית ומעתה תהיה הכנועה.

האדם: א. ההרמוניה בינו לבין הטבע הופרה ומעתה יעבוד קשה בכדי לאכול. מידה כנגד מידה: אכל את פרי העץ בקלות, ומעתה יצטרך לעבוד בקשה כדי לאכול את הפרי האדמה. חטא באכילה ונענש באכילה.

ב.חיי האדם יהיו מעתה קצובים ובסופם ישוב אל העפר. מידה כנגד מידה: האדם רצה לאכול מן הפרי כדי להתעלות לדרגתו של ה', אך הוא מורד לעפר- נחות ואפסי.

עקרון המידה כנגד מידה עושה שימוש בשורש א-כ-ל: חטאים הקשורים באכילה מקבלים עונשים הקשורים באכילה (כנ"ל פירות, רק שהם לא מוזכרים מילולית).

הגירוש:

מדרש שם: האדם קורא לאישתו חווה "כי הוא היתה אם כל חי": א. יש סבורים כי חווה נגזר מהמילה חי (ו' ו-י' בעברית קרובות). ב.רק קשר של מצלול. ג. השם חווה קרוב בצליל למילה הארמית "חויא" – נחש – לפיכך השערה כי לנחש אין חלק בסיפור וכל השיחה היא מונולוג פנימי של האישה. ד. מעיד על אופייה החיובי של חווה שהיא אם כל החיים.

ה' עדיין דואג לאדם ותופר לו ולחווה כותנות בטרם יגרשם מגן-העדן – שוב האל כמוחשי ופעיל.

הנימוק לגירוש: "הן האדם היה כאחד ממנו לדעת טוב ורע ועתה פן ישלח ידו ולקח גם מעץ החיים ואכל וחי לעלם" – מציג קושי לשוני ותיאולוגי.

הקושי התיאולוגי: כיצד ייתכן שה' חושש שהאדם יכול להשתוות לו?

פתרון: רעיון חשש האל מהאדם קיים גם במיתוסים אחרים: קנאת האדם באל (או אלים) מביאה אותו לידי גאווה ויהירות (היבריס) וגוררת עונש מצד האלים. בתחילת הפרק האדם נחות מהעל, מרגע שידע טוב ורע יש סכנה שיזכה גם בחיי נצח ומזה מבקש ה' להמנע.

קושי לשוני: מדוע מדבר בלשון רבים?

פתרון: א.ריבוי של כבוד.

ב. כוונה למלאכיו של ה'.

ג. צורת עתיד רבים המעידה על זירוז.

סיכום בראשית ג'

פרק ג' של ספר בראשית נפתח כאגדה ומסתיים כטרגדיה מוצגת הפרת ההרמוניה:

א.      הרמוניה בין בני-האדם לאלוהים: ה' מעניש את האדם וזה בתגובה מפחד ממנו ("את קולך שמעתי בגן ואירא") ומסתתר ממנו – לא הכל יבוא לו מן המוכן והאישה תלד בכאב.

ב.       הפרת ההרמוניה בין האדם לבע"ח: תהיה איבה בין הנחש לאדם. האדם כבר לא צמחוני מאז יצא מגן-העדן.

ג.        הפרת ההרמוניה בין האדם לאשתו: לא עוד יחסי שוויון כי אם הגבר שמושל באישה ותשוקתה אליו.

ד.       ההרמוניה בין האדם לטבע: מעתה תהיה ארורה האדמה בעבור האדם והוא יצטרך לעמול בכדי לאכול.

הסיבה להפרת הרמוניה ונפילה זו היא חטאו של האדם, שלו ניתנה הבחירה בין טוב ורע והוא בחר ברע ועל כן נענש. מכאן משתמע שהאדם אחראי לגורלו, הן במובן של גמול על מעשים רעים והן בכך שמעתה יעמול בכדי לשרוד.

אטיולוגיה:

-מדוע זוחל הנחש על גחונו.

-מדוע הלידה כרוכה בכאב ועצב.

-מדוע משתוקקת האישה לבעלה והוא המושל בה.

-מדוע צריך האדם לעבור קשה בכדי להוציא מזון מהאדמה ומדוע זו מצמיחה קוץ ודרדר.

-מדוע מתלבשים בני האדם.

-מדוע אין האדם חי לנצח.

שורשים ומילים מנחות:

–          א-כ-ל – מבטא את האיסור, העבירה והעונשים בהתאם לעקרון מידה כנגד מידה.

–          ע-ר-מ – הנחש עירום ובני האדם מבינים לאחר חטאם כי הם ערומים ומתביישים בכך. כך יש קשר של סיבה ותוצאה בין ערמומיות הנחש לערומם של אדם וחווה.

סיכומים לבגרות בתנ"ך – סיכום כללי

סיכומים בתנ"ך לבגרות: עלילות הראשית