תקציר: שמות פרק י"ד מספר את סיפור חציית ים סוף של בני ישראל. לאחר שיצאו ממצרים בני ישראל לכודים בין הים ופרעה הרודף אותם. הם מתלוננים בפני משה שמעביר את הפניה לה' ומקבל הוראה לבקע את הים ולעבור בתוכו. המצרים רודפים אחרי בני ישראל לתוך הים אך המים סוגרים עליהם.
שמות י"ד – א' – ט' – בני ישראל לכודים בין הים ובין חיל פרעה
בתחילת פרק י"ד בני ישראל חונים במצוות אלוהים ליד ים סוף. כחלק מהתוכנית האלוהית של יציאת מצרים אלוהים שוב מחזק את לב פרעה שיוצא במרדף אחרי בני-ישראל. בני ישראל עצמם "נבוכים" במדבר ואינם יכולים לברוח מפרעה הרודף אותם בכדי להחזירם לעבדות במצרים.
פסוקים י'- י"ח: בני ישראל מתלוננים למשה ותגובת אלוהים
נוכח המצב בו בני ישראל לכודים בין הים ובין המצרים, הם נבהלים וזועקים אל אלוהים. אל משה הם באים בטענות על כך שהוציא אותם ממצרים רק בכדי למות במדבר. "האם אין מספיק קברים במצרים שאנחנו צריכים למות כאן?!" הם שואלים בדוגמה יפה לציניות תנכ"ית. עדיף כבר להיות עבדים מאשר למות במדבר. משה מרגיע את העם ואומר שלא רק שאלוהים יושיע אותם ומהיום הם לא יראו יותר את המצרים, אלא שגם הם לא יצטרכו לעשות דבר: "ה' ילחם לכם ואתם תחרשון" (שמות י"ד, י"ד).
אולם אלוהים מיד סותר את משה בפסוק הבא "ויאמר ה' אל־משה מה־תצעק אלי דבר אל־בני־ישראל ויסעו" (ט"ו). כלומר הוא מסובב את האחריות ומנחה את משה להורות לבני ישראל לנוע קדימה, כלומר לתוך הים. ה' מנחה את משה כיצד לבקע את הים ומשתף אותו בתוכנית להטביע בתוכו את פרעה וכל חילו, רק כדי להדגיש את הנקודה: "וידעו מצרים כי אני ה'" (י"ח).
פס' י"ט – ל"א: חציית ים סוף
כחלק מנס חציית ים סוף משנה עמוד הענן את מיקומו מקדמת הטור לאחוריו בכדי להגן על בני ישראל מפני המצרים הרודפים אותם. כפי שהנחה אותו אלוהים, משה מטה את ידו על הים ורוח מזרחית (קדים) חזקה נושבת כל הלילה ויוצרת נתיב בתוך הים עם חומות מים משני הצדדים. המצרים רודפים אחרי בני ישראל אל תוך הים אך מבינים מאוחר מידי את הטעות, ולפני שהם מספיקים לברוח משה מטה בהנחית ה' את ידו על הים שבולע את המצרים.
פרק י"ד מסתיים בחזרה על תיאור ההליכה בים ובהשתאות בני ישראל. המראה של המצרים המתים על שפת הים הוא עדות לכוחו של אלוהים ויסוד האמונה בו במשה כשליח שלו.
נושאים נוספים בשמות פרק י"ד
- מים כנגד מים: המצרים שציוו להשליך ילדים ליאור מסיימים בעצמם מתחת לים.
- שאלות תאולוגיות: כיצד אלוהים יכול להכביד את לב פרעה ללא בחירה חופשית. ומה זה מוכיח?.
- תלונות בני ישראל למשה: לא הפעם האחרונה שבני ישראל חושבים שאולי עדיף היה להם להשאר במצרים.
- שורש ומילה מנחה: כב"ד וים.
- זיכרון לדורות: רגע קריעת ים סוף וחגיגות בני ישראל בצידו השני, ואמונתם בה', הופכים לרגע מרכזי באמונה היהודית.
סיכום קודם: שמות פרק י"ג | סיכום הבא: שמות פרק י"ט
חזרה אל: סיפור התהוות האומה – סיכומים
להרחיב דעת:
מעשה ידי טובעים בים ואתם אומרים שירה?! אלוהים אוסר לשמוח על מות המצרים