סיפור מותה של שרה אמנו בתורה (בראשית כ"ג) מופיע מיד לאחר סיפור פרשת עקדת יצחק (בראשית כ"ב). המדרש (תנחומא וירא כ"ג) מספר כי בזמן שעקד אברהם את יצחק חשב הילד על אימו וביקש מאביו שלא לספר לה מה קרה בזמן שהיא עומדת ליד בור או על הגג, כדי שלא יקרה לה כלום. זה לא עזר משום שלשטן היו תוכניות אחרות. הוא בא בדמותו של יצחק לשרה וסיפר לה את כל סיפור המעשה. עוד לפני שהספיק השטן להגיע לרגע בו עוצר המלאך את אברהם, יצאה נשמתה של שרה ומתה.
גרסה אחרת (פסיקתא דרב כהנא כז אחרי מות) זהו יצחק בעצמו שחוזר מהר המוריה ומספר לאימו את אשר קרה. שרה נדהמת מכך שאילולא עצר המלאך את אברהם היה בנה מת, ומתה בעצמה.
האם אברהם ושרה בכלל נפגשו אחרי העקדה?
מבט מקרוב אל הפרטים בתנ"ך יסב את תשומת ליבנו לכך שלאחר העקדה כתוב כי "וישב אברהם בבאר שבע" (בראשית כ"ג י"ט). לעומת זאת, על שרה כתוב לאחר מכן כי "ותמת שרה בקרית ארבע הוא חברון" (בראשית כ"ג ב'). לכן ניתן להבין מדוע כתוב בהמשך הפסוק ש-"ויבא אברהם לספד לשרה ולבכתה". כלומר, אברהם צריך לבוא אל קרית ארבע כדי לקבור את שרה משום שקודם לכן הוא היה בחברון. במילים אחרות, אברהם ושרה מעולם לא נפגשו עוד לאחר סיפור העקדה.
הטרגדיה המשפחתית עוד מעמיקה כאשר אנחנו שמים לב שבסוף פרשת העקדה כתוב "וישב אברהם אל־נעריו" (י"ט) בלשון יחיד, כלומר ללא יצחק. מרגע זה בתנ"ך ועד מותו של אברהם אין עוד כל מפגש בינו לבן בנו יצחק. וכמו שאברהם בא ממקום אחר על מנת לקבור את שרה, כך במותו כאשר כתוב "ויקברו אתו יצחק וישמעאל" זה לאחר שהם באו לשם כך מרחוק.
ללמוד עוד:
קורבן הבן הראשון של אברהם: עקדת ישמעאל
"לך לך" כמסע גילוי עצמי – דמותו של אברהם בקבלה
הקשר הסמוי בין האישה והנחש? משמעות השם חוה בסיפור גן העדן
