שפה וחברה: עיתונות איכותית מול עיתונות פופולארית

משלב עממי

"מצלמה בנייד? לא בכנסת",

"המונה ליזה עוברת דירה", מעריב,  4.4.05

משלב פורמאלי

"אסד הודיע כי סוריה תיסוג מלבנון עד סוף החודש", הארץ, 4.4.05

רטוריקה של קירוב. פחות אינפורמציה, חיזוק חוויית נוכחות, הזדהות, ריגוש. הרבה יותר משמעותי יהיה להראות אישה בוכה מאשר להראות משהו אחר.

"ארוחת הצהריים הפכה לסיוט", מעריב, 18.4.06

רטוריקה של הרחקה. מרחיב הקשרים ואינפורמציה, מצמצם עד מבטל כל  חוויה.

"תשעה הרוגים בפיגוע בתחנה המרכזית הישנה בת"א", הארץ, 18.4.06

דיאלוגיות והדגשת הממד הפרסונאלי. הרבה פעמים בעיתונות פופולארית רושמים אל הנמען ישירות, פנייה בגוף שני.מונולוגיות ומחיקת הממד הפרסונאלי, בצורה כללית שלא ממוענת למישהו.
נקודת המבט: של הפרט המתבונן או של הגיבור.נקודת המבט: קול הממסד, או קול העיתונות האובייקטיבית
גודל העמוד: טאבלויד – גודל קבוע, בדרך כלל קצת גדול יותר מA4 דף מבריק ודיפדוף ועלעול קל (אולי גם מכוון…)גודל העמוד: ברודשיט – יריעה רחבה גדול מסובך ומדגיש את הכיתוב והאינפורמטיביות על פני העיצוב והצעקנות. המון עיתונים בעולם כיום אפילו אליטיסטים עוברים מהברוד שיט לטאבלויד…אומר משהו על התרבות והטקסים המשתנים בחברות.
"Showing"פנייה אל הרגש על ידי שימושים וויזואליים ומילוליים – מסגור של מציאות."Telling"פנייה אל הדעת על ידי מתן אינפורמציה ועירור המחשבה על ידי מאמרים ודעות אך שמירה על הריחוק- גם כאן ישנו מסגור של מציאות.
צבע רב, מיעוט טקסט, כותרות גדולות וצעקניות.מעט צבע, לעיתים גם מיעוט טקסט בהנחה שהנמען בעל ידע מקדים שישלים אוטומאטי את הכתוב (מסגור אליטיסטי).

שפת העיתונות

עיתונות אידיאולוגית

כותרות העיתונים

שבע פתיחות לעיון בתקשורת – יצחק רועה

ראה גם: לשון, חברה ותרבות

שפה וחברה

הפציינטים המפורסמים של פרויד

ניתוחי המקרה שליוו את מחקרו וכתיבתו של פרויד הפכו כמה ממטופליו לאנשים מפורסמים בעולם הפסיכולוגיה. כמה מהפציינטים המפורסמים של פרויד

ללמוד טוב יותר:

לקבל השראה:

להפעיל את הראש:

להשתפר: