שפה וחברה: כותרות עיתונים

כותרות העיתונים

אילוצים העומדים בפני מעצבי ומנסחי הכותרות (העורכים):

p     "קוראים חפוזים" – קריאת הכותרות על פני הכתבות, עלעול, שיטוט.

p     שטח מצומצם – בעיתון אין הרבה מרחב כתיבה (הוא גם קטן וגם מסתמך על פרסום), ניסוח כותרת תמציתית וקטנה שלא תתפוס הרבה מקום.

p     מסחריות

p     הקו והסגנון של העיתון – איכותי או פופולארי? מאוד משפיע על ינסחו כותרת. חשוב להבין לאיזה קו העיתון מכוון. בנוסף, בעיתונים יש מימד אידיאולוגי והכותרות אמורות לשקף אותו. הכותרת הוא סוג של כרטיס ביקור של העיתון.

p אידיאולוגיה

* החמאס: ייתכן שהמשא ומתן על עסקת שליט יימשך עוד חודשים (הארץ, 6-12-09, עמ' 2)

* נמשכים הדיווחים הסותרים על העסקה לשחרור החייל החטוף, מקורב לחמאס: המו"מ עלול להימשך חודשים (מעריב, 6-12-09, עמ' 5)

– בכותרת של הארץ יש יותר אמינות "החמאס", לעומת מעריב שרושם "מקורב לחמאס", פנייה בצורה ישירה יותר. בנוסף ישנה איזושהי הססנות ודבר שלא ברור וקביעתי בכותרת במעריב (דיווחים סותרים, עלול).  הארץ רואים בחמאס שחקן רלוונטי וחשוב בתהליך וזה מה שנותנים לו בכותרת. השימוש במילים נותן תחושה של דעה ברורה, כותרת תמציתית.

תפקוד הכותרות החדשותיות

1. תמצות הטקסט (ידיעה, כתבה, מאמר דעה)  –> אילוצי "דחיסות המידע": שפה קצרה, השמטת פעלים, מילות יחס, קודים מצומצמים. לדוגמא: "החשש שאחרי ההקפאה"

2. משיכת תשומת הלב, גירוי הקורא –> אמצעים רטוריים: תקבולות (משפט שמחולק ל2 שהחלק ה1 דומה למבנה לחלק ה2 ואפשר ללמוד ממנו משהו לפי זה), מטאפורות, חריגות משלביות (כתיבה בשפה גבוהה ושילוב על מילים ממשלב נמוך), משחקי מילים, צבע, וכו'. (גם קודים מצומצמים). לדוגמא: "איקאה- אאוט. מיטות מסמרים – אין".

שתי דרכים לניתוח כותרות

כחלק מטקסט רחב (קו-טקסט)

הכותרת כמטא-טקסט – אנחנו בוחנים כותרת בהקשר הזה ביחס שלה לכתבה. כלומר, מה היחס של הכותרת לכתבה.

  • כותרת שקופה (מסכמת או נקודתית). לדוגמא: "מנהיגי 192 מדינות מתכנסים היום בקופנהגן להציל את כדור הארץ". נקודתית: מציגה היבט מסוים בתוך הכתבה אבל לא את כולה, למשל: "נתניהו יתמוך, ליברמן ייעדר" (סוג שת תקבולת) הצגה של היבט נקודתי.
  • כותרת אטומה (אניגמטית, שימוש ברמזים) – אבל לא ניתן להבין ממנה במה מדובר, ואם מבינים צריך להשתמש בהרבה פרקטיקות בשביל להבין. לדוגמא: "הוא היכה פעם בדהב", מדובר בהקשר לפיגוע טרור שהתרחש בסיני. זה איזשהו אמצעי כדי ליצור קהילה מיוחדת בעלת ידע קודם ואם הבנת אתה נמצא בתוך קהילה מסוימת כי אתה חלק מהחברה הזאת ויש בזה משהו מאתגר בשביל להבין את המשמעות שלה.

* הארץ: נטייה לשקיפות

* ידיעות/מעריב: נטייה לאטימות

כמיני טקסט אוטונומי (טֶקסטֶמה)

הסתמכות על ידע קודם – אנחנו לא מסתכלים על כותרת ביחס לעמוד ולטקסט עצמו, אלא תופסים כותרת כז'אנר בפני עצמו מתוך הנחה שלמעשה אנחנו קוראים בד"כ כותרות ולא טקסטים ויש ניסויים לנתח את הכותרת כפי שהיא ולא עם הטקסט שמתחתיה.

  • ידע עולם ואקטואליה
  • סוגות
  • דאיקטים  – כינויי רמז: הוא, כאן, הוא, היא, זה וכו'
  • ידיעות ומעריב: צורך רב יותר בהסתמכות על ידע קודם.

כותרות ניתנות על ידי העורכים ולא על ידי הכתבים. יש המון דיונים האם התקשורת אובייקטיבית, כן או לא. מוטה או לא. בכותרות לרוב יש הגמוניה, בטקסט עצמו יש רעיונות אנטי הגמוניים.

שפת העיתונות

עיתונות אידיאולוגית

עיתונות איכותית מול עיתונות פופולארית

שבע פתיחות לעיון בתקשורת – יצחק רועה

ראה גם: לשון, חברה ותרבות

שפה וחברה

13 ציטוטים על לאומיות

היא מניעה את העולם כבר הרבה זמן אך האם היא טובה לו? ציטוטים (ביקורתיים) על לאומיות ופטריוטיות

ללמוד טוב יותר:

לקבל השראה:

להפעיל את הראש:

להשתפר: