ביום שלאחר ההתנקשות במרטין לותר קינג החליטה ג'יין אליוט, מורה בכיתה ג' במדינת איווה, ללמד את התלמידים שלה מה היא המשמעות של גזענות ומה היא יכולה לעשות לחברה.
אליוט חילקה את כיתתה לשתי קבוצות נפרדות: תלמידים עם עיניים כחולות ותלמידים עם עיניים חומות. ביום הראשון, היא סימנה את קבוצת העיניים הכחולות כקבוצה העליונה ומנקודה זו והלאה היו להן פריבילגיות נוספות, בזמן שהילדים חומי העיניים הופלו בתור קבוצת מיעוט. אליוט מנעה אינטראקציה בין הקבוצות ודחפה תלמידים להדגיש מאפיינים שליליים של חברי קבוצת המיעוט.
מה שהניסוי של אליוט הראה הוא שהתנהגות הילדים השתנתה כמעט מיידית כתוצאה מההפרדה המעמדית. קבוצת התלמידים עם עיניים כחולות הגיעה להישגים טובים יותר בלימודים ואף החלה להציק לבני כיתתם חומי העיניים ולהתנשא עליהם. קבוצת העיניים החומות חוותה ביטחון עצמי נמוך וביצועים אקדמיים גרועים יותר. למחרת אליוט הפכה את תפקידיהן של שתי הקבוצות והתלמידים עיניים כחולות הפכו לקבוצת המיעוט.
בסוף הניסוי, הילדים חווה הקלה עצומה ויש דיווחים שהם אף חיבקו זה את זה והסכימו כי אין לשפוט אנשים על סמך מראה חיצוני. אליוט ואחרים חזרו על הניסוי וכמה פעמים עם תוצאות דומות, והוא הפך לסרט תיעודי רב הצלחה.
