אפקט הות'ורן: האם זה שצופים בי משנה את התנהגותי?

אפקט הות'ורן  (נקרא כך על שם המפעלים בהם נערך) התגלה במחקר שערך חוקר בשם הנרי לנדסברגר ב-1955. לנדסברגר בחן נתונים של ניסוי שנערך במפעל בשם "הות'ורן וורקס" שביקשו לבדוק את השפעת תנאי האור על פריון העבודה של העובדים. כלומר, המפעלים בחנו האם שינויים ברמת התאורה משפיעים על קצב העבודה. מה שהתגלה בניסוי היה שרמת האור בבניין הייתה חסרת השפעה על תפוקת העבודה של העובדים. זאת משום שהם נטו באופן שווה להגדיל את התפוקה בכל פעם שכמות האור הועברה מרמה נמוכה לרמה גבוהה, או להיפך. 

מה שהחוקרים הבינו הוא שלא כמות האור משפיעה על העובדים אלא עצם השינוי של התאורה. במילים אחרות, המחקר הראה שהתפוקה השתנתה פשוט כי המניפולציה גרמה לכך שהעובדים היו מודעים לכך שהם נמצאים תחת תצפית והתנהגו אחרת. לתופעה זו בה אדם פועל בהתאם לציפיות של מי שצופה בו העניקו את השם "אפקט הות'ורן". בעיקרון, עצם המודעות לכך שצופים בנו כבר משנה את ההתנהגות שלנו. 

בנקסי, על מה אתה מסתכל

 

דרך אחת לפרש את ממצאי ניסוי הות'ורן היא שפועלים שמרגישים שצופים בהם חשים חשובים יותר וייחודיים יותר ולפיכך עובדים טוב יותר. מאידך, גישה פסימית יותר היא שהעובדים החשים שהם תחת פיקוח למעשה פועלים על מנת לרצות את מי שהם מרגישים שמסתכל עליהם. כלומר, הכוח מאוחרי אפקט הות'ורן נשען למעשה על הפיקוח המתמיד על אנשים. על פירוש כזה ניתן לקרוא עוד במאמר אודות הפנאופטיקון של מישל פוקו:

פנאופטיקון – האח הגדול הראשון היה בית כלא

 

חמש שאלות לזיהוי חרטטנים

חמישה כללי אצבע שיעזרו להם לזהות חרטא כשאתם פוגשים אותה ולהתמודד עם טענות ומידע שמוצג בפנינו. המדריך להמנעות מחרטטנים

עוד דברים מעניינים: