שפה – מערכת של מסמנים (signifiers) –קולות ו/או סימנים גראפיים, שמסמנים דברים בעולם (מסומנים). לכל שפה יש תחביר – המערכת שקובעת את היחסים בין המסמנים – ומשפיעה על משמעותם. המסמנים הלשוניים הם סמלים, ובמילים אחרות יש קשר שרירותי בין מערכת המסמנים ומערכת המסומנים. הגדרה אינה שיפוטית ואינה עוסקת במה ברצוי אלא במה מצוי. ההגדרה מדעית ומבקשת לחקור שיח ולא לשנותו.זוהי גם כן גישה מבנית שטוענת כי השפה הינה מבנה שרק דרכו ניתן לייצר משמעות- זהו הסטרוקטורליזם!
שיח – מכלול הייצוגים המילוליים והלא-מילוליים, ופעולות הביטוי שלהם, המשמשים בחברה נתונה ובתקופה נתונה כדי להתייחס לשדה עניין כלשהו ולפעול במסגרתו. כך, שיח כולל את אופני יצירת המשמעות והידע בשדות עניין בעולם החברתי. שיח אינו 'טבעי' אלא הוא מיוצר ומפוכח על-ידי גורמים בעלי כוח ועניין.
שפה היא חלק משיח.
- השיח הינו פעילות חברתית! פרקסיס בעל חוקיות וכללי התנהגות של שפה שאותם צריך לשמור ולפעול לפיהם והוא בר צפייה. הפרקסיס משתמש בשפה כדי להתקיים.
- השיח אינו מוגבל לייצוגים מילוליים.
ü מוצאו של חקר השיח אמנם במחקר של שפה בהקשר חברתי, אבל ייצוגים חזותיים (תמונות, סרטים), תנועות ומחוות גוף הם חלק מן השיח.
- שיח מוגדר תמיד סביב נושא או תחום חיים מסוים.
ü בעוד ש"שפה" אינה קשורה לנושא, לשיח תמיד יש מיקוד נושאי.
- נקודת המבט הביקורתית: שיח אינו "טבעי", אלא הוא מיוצר בצורה מגמתית, על-ידי גורמים בעלי כוח ועניין המעוניינים לנתב את המציאות הפוליטית, החברתית, התרבותית והכלכלית.
ü שיח על פי פוקו (1970/2005): "בכל חברה וחברה ייצור השיח עובר פיקוח, ובעת ובעונה אחת גם נברר, מאורגן ומופץ … הליכים, שתפקידם למשול בכוחותיו ובסכנותיו, לשלוט במאורע האקראי של השיח".
גישה ביקורתית מדגישה את הכוח הרב שיש לשיח. השליטה בשיח היא בו-זמנית גם השליטה על המחשבות, הרגשות, והפעולות שלנו.
כחלק מהמפנה הלשוני שתופס את השפה שיוצרת מציאות (כמו שאמרו ספיר וורף) כחלק משיח (שהחקר שלו התפתח אחריהם) אנו רואים משנות ה70 של המאה ה20 התפתחות של חקר אחר: חקר השיח:
תחומי חקר השיח
- חקר השיח עלה בשנות ה-1970 כשדה מחקר בין-תחומי ורב-תחומי, שהוא חלק מהמפנה הלשוני.
ü חקר התקשורת, משום ששיח מועבר באמצעים תקשורתיים.
ü אנתרופולוגיה – שימושים ומשמעויות שונות בתרבויות שונות (וורף-ספיר לעיל).
- אנתרופולוגיה לשונית
- אנתרופולוגיה גם תורמת שיטות מחקר אתנוגראפיות לחקר שיח
ü בלשנות – תת-תחומים בבלשנות מודרנית כגון פרגמטיקה, סוציולינגוויסטיקה, ועוד.