שפה וחברה: פרגמטיקה

השפה כשלעצמה אמנם מייצרת את המציאות (ספיר וורף). אך מעתה והלאה גם הדרך בה נעשה השימוש בשפה מייצג מציאות ויוצר אותה. השימוש שלנו בשפה הוא למעשה מה שיוצר מציאות, משנה אותה, מגדיר אותה. בנוסף לגישה הקודמת של השפה כמבנה המשמעות טמונה לא רק בסימן אלא במה שעושים עם הסימן, איך שמשתמשים בו, בהליך הביצוע או למעשה בפעולה.

לדוגמא: אם המרצה אומרת לתלמידה שיצאה מהכיתה "הדלת" היא תבין שהיא צריכה לסגור אותה. לעומת זאת אם יכנס לכיתה משפץ שיתקן את החלונות והמרצה תגיד לו "הדלת" המשמעות תהיה שונה. לא מספיק שאנו מבינים את המשמעות הסמנטית של המילה "דלת" אלא מי אומר, מתי אומר ובאיזה הקשר. כל אמירה צריכה להיות בהתאם להקשר שבה היא נאמרת.

לודוויג ויטגנשטיין (1951-1889)

ראה גם מאמר מבוא כללי על הפילוסופיה של ויטגנשטיין מתוך סדרת הפילוסופים הגדולים.

ויטגנשטיין היה יהודי יליד וינה הוריו המירו את דתם לפני שנולד.

  • בספרו השני מציג ויטגנשטיין את הדרך בה לא רק שפה נחקרת כמבנה אלא גם הפעולה של אמירתה היא אמצעי לחקירה:

– "חקירות פילוסופיות" (1953)

  • לצד תיאור המציאות (פונקציות רפרנציאליות), ויטגנשטיין מכיר בקיומם של מגוון סוגי שיח:
  • למשל, כמו פקודות, בקשות, איחולים.
  • "המשמעות של מילה היא השימוש בה בלשון" (סעיף 43)
  • במילים אחרות, המשמעות נובעת לאו דווקא מן היחס אל המציאות (פונק' רפרנציאליות), אלא מתוך השימוש המעשי והפרקטי במילה.
  • "משחקי לשון": מונח אשר טווה לודוויג ויטגנשטיין בספרו "חקירות פילוסופיות" שהחלק את העיסוק בשפה כפעולה ולא רק כמבנה. זהו האופן בו אנו משתמשים בלשון למטרות מסוימות או בתוך שיח מסוים. המשמעות תמיד תלויה בהקשר ואיך נעשה בה שימוש.  התפקיד נובע מהשימוש המעשי של המילה בהקשר של פעילות חברתית מסוימת. המשמעות נקבעת בשאלה 'באיזה משחק לשון היא נאמרת'. לדוגמא: 'מכוער' 'בן זונה', 'חבל על הזמן'. בכל משחק לשון המילים הללו מגיעים במשמעות שונה. חיובית/שלילית וכו'.

מתורתו הראשונית ביותר של ויטגנשטיין- שרק הציג את הדרך בה יש לצאת מהמבנה אל הפעולה- חוקרים לאחריו הרחיבו את העיסוק בשיטה זו ומושג חדש נוצר:

פרגמאטיקה

תחום ידע בחקר השפה, אשר אימץ את מושגיו של ויטגנשטיין: "השפה שבשימוש", "חשיבות ההקשר לפענוח המשמעות", ו"משחקי הלשון".

  • פרגמאטיקה חוקרת את השימוש בפועל של הדובר בשפה, תוך התייחסות לחקר המשמעות המכוונת של הדובר. כלומר, איזו משמעות הדובר ניסה להשים במבע, שהמרצה אמרה לתלמידה "הדלת" היא ניסתה להעניק לה משמעות. אם הסמיוטיקה חוקרת אך ורק את המשמעות של המבנה של הסימנים- כאן אנו חוקרים את משמעות דרך אופן השימוש בהם.

שפה וחברה

ללמוד טוב יותר:

לקבל השראה:

להפעיל את הראש:

חמש שאלות לזיהוי חרטטנים

חמישה כללי אצבע שיעזרו להם לזהות חרטא כשאתם פוגשים אותה ולהתמודד עם טענות ומידע שמוצג בפנינו. המדריך להמנעות מחרטטנים

להשתפר: