כבר בגיל צעיר מאוד הבינה האלה ארטמיס כי כל הסיפור הזה של יחסים רומנטיים הוא כאב ראש גדול (אח"כ היא תעדיף בעיקר להסתובב עם נשים). היא התחננה בפני אביה זאוס שיניח לה להשאר בתולה לנצח, וכך היה. אלא שמה שלכאורה היה אמור לפתור אותה מהרבה צרות למעשה הכניס אותה ללא מעט צרות וללא מעט מקרים בהן נדרשה להגן על צניעותה, והיא עשתה זאת בנחרצות.
כאן סיפרנו באריכות את סיפורו של אקטיון הצייד חסר המזל שראה את ארטמיס מתרחצת עירומה ובתגובה מצא עצמו הופךלאייל וניצוד על ידי כלביו שלו. במקרה דומה נתקל גם הנער ספוריטס באלה ללא בגדיה, אך מאחר שהיה רק ילד הוא לא מת אלא רק נענש בכך שהפך לילדה.
היו גם כאלו שפשוט ניסו לאנוס את ארטמיס, אך אף אחד מהם לא חי כדי לספר על כך. כך למשל עם אוריון, שותפה לציד של ארטמיס והדבר הכי קרוב שהיה לה לאהבה רומנטית. קרוב, קרוב, אך כשאוריון ניסה להסיר מעליה את בגדיה היא הרגה אותו במקום (גרסה אחרת אומרת כי היו אלו אלים אחרים, עקרב שנשלח על גאיה או חץ של אפולו, שהרגו את אוריון על מנת להגן על בתוליה של ארטמיס.
ארטמיס הייתה קנאית לא רק לטוהרה שלה, אלא גם לטוהרן של אחרות, בייחוד אם הן היו קשורות אליה. כך למשל במקרה של קאליסטו, עוזרת הציד של ארטמיס שיום אחד ילדה בן לזאוס. ארטמיס, יחד עם הרה אשת זאוס, תכננה להפוך את קאליסטו לדוב ולגרום לבנה להרוג אותה. אך זאוס התערב ברגע האחרון והפך את שניהם לקבוצות כוכבים בשמיים. מאידך היא גם ידעה להגן על בתולות, והיא עפה ברגע האחרון כדי להציל את איפיגניה בדיוק כאשר אביה אגממנון עמד להקריב אותה. ארטמיס לקחה אליה את הגרסה הנשית והיוונית של עקדת יצחק והפכה אותה לכהנת דת שלה.