על פי מטמורפוזות של המשורר הרומי אובידיוס, ארכנה הייתה בתו של רועה שהתחילה ללמוד אריגה בגיל צעיר. היא הפכה לאורגת גדולה, והתפארה כי מיומנותה גדולה מזו של אתנה תוך שהיא מסרבת להכיר בכך שמיומנותה מגיעה, לפחות בחלקה, מהאלה. אתנה נעלבה מהצעירה היהירה וערכה ביניהם תחרות אריגה. היא הציגה את עצמה כגברת זקנה, ניגשה לנערה המתפארת והזהירה: "לעולם לא תוכלי להשתוות לאף אחד מהאלים. בקשי סליחה ואתנה עלולה לחוס על נשמתך."
"הא! אני מדבר רק את האמת ואם אתנה חושבת אחרת אז שתבוא לראות בעצמה" השיבה ארכנה. או אז אתנה הסירה את התחפושת והופיעה במלוא תפארתה, לבושה בציטון (מעין טוניקה הדוקה) לבן נוצץ. השתיים החלו לארוג מיד. האריגה של אתנה ייצגה ארבע תחרויות נפרדות בין בני תמותה לאלים שבהם הענישו האלים בני תמותה על כך שהם הגדירו את עצמם כשווים לאלים. האריגה של ארכנה תיארה דרכים שבהן האלים, ובמיוחד זאוס, הטעו והתעללו בבני תמותה, הערימו ופיתו נשים רבות כשאתנה ראתה שארכנה לא רק מעליבה את האלים אלא עשה זאת ביצירה הרבה יותר יפה משלה, היא כעסה. היא קרעה את עבודתה של ארכנה לגזרים והכתה בראשה שלוש פעמים. מבועתת ומבויישת, ארכנה תלתה את עצמה. או אז הפכה אותה אתנה לעכביש הטווה קורים.
