במיתולוגיה היוונית, סיפורם של קרונוס וריאה הוא נרטיב מרכזי ודרמטי, הכולל נושאים של כוח, בגידה וסכסוכים משפחתיים. הסיפור עוקב אחר האירועים לאחר שקרונוס הפיל את אביו, אורנוס, דבר שהכין את הבמה לשלטונו ולמפלתו בהמשך.
קרונוס היה הצעיר מבין הטיטאנים, ילדיהם של גאיה (האדמה) ואורנוס (השמיים). לאחר שהפיל את אורנוס בעזרת אמו, הפך קרונוס לשליט היקום. אולם, קרונוס שמע נבואה שגם הוא אמור להיות מופל על ידי אחד מילדיו. מתוך פחד ונחישות למנוע התגשמות הנבואה, נקט קרונוס בצעדים קיצוניים. בכל פעם שריאה, אחותו ואשתו הטיטאנית, ילדה תינוק, קרונוס היה בולע את הרך הנולד וכולא אותו בתוך גופו. המעשה הנורא הזה היה דרכו להבטיח שאף צאצא לא יוכל לקום נגדו. ריאה ילדה לקרונוס מספר ילדים, ביניהם זאוס, הסטיה, דמטר, הרה, האדס ופוסידון, שכולם נבלעו על ידי אביהם ברגע לידתם.
במצוקתה ביקשה ריאה עצה מהוריה, גאיה ואורנוס. הם תכננו תוכנית להציל את הילד הבא, זאוס. כשזאוס נולד באי כרתים, ריאה הושיטה לקרונוס אבן עטופה בחיתול, שאותה בלע בטעות בחשבו שזה בנו החדש. זאוס גודל בסתר במערה בכרתים. הוא טופח על ידי העז אמלתיאה והוגן על ידי הקוריטים, לוחמים שהקישו במגיניהם כדי להסתיר את בכי התינוק ולמנוע מקרונוס לגלות את הישרדותו. כשזאוס הגיע לבגרות, הוא החליט להתעמת עם קרונוס ולשחרר את אחיו. בעזרת אחותו-אשתו מטיס, זאוס הונה את קרונוס לשתות שיקוי שגרם לו להקיא את הילדים הבלועים, שעדיין היו בחיים בתוכו. משוחררים, האחים הצטרפו לזאוס במלחמה גדולה נגד קרונוס והטיטאנים, הידועה כטיטנומאכיה.
לאחר קרב ממושך ועז, זאוס ואחיו, בסיוע הקיקלופים וההקטונכיריים שוחררו, יצאו מנצחים. קרונוס והטיטאנים הופלו ונכלאו בטרטרוס, תהום עמוקה המשמשת לענישה ומאסר. זאוס, כעת שליט הקוסמוס, חילק את היקום עם אחיו: הוא לקח את השמיים, פוסידון את הים והאדס את השאול. זה סימן את תחילת שלטון האלים האולימפיים וכינון סדר חדש, בעוד שמעגל הפלת ההורים המשיך להתגלגל.
