במיתולוגיה היוונית הרמס הוא האל של הגבולות, המסעות, המסחר, התקשורת, השפה והכתיבה, הספורט, המזל ערמומיות וגנבים. הרמס היה אחראי גם להגנה על בעלי חיים ועמד בראש התחומים הקשורים לפוריות, מוזיקה, מזל והונאה. בנם של זאוס ומאיה, הרמס משמש בתור שליח האלים, והוא מלווה ומוביל את נשמות המתים אל העולם הבא ובאופן לא בלתי קשור הוא גם זה המביא אלינו חלומות. הוא הצטייר כנער צעיר וחסר זקן, או כזקן מבוגר. סמליו כוללים סנדלים מכונפים, קסדה מכונפת, קדוסאוס (מטה מכונף ושני נחשים מסובבים סביבו), תרנגול, צב, איל וארנבת. מקבילו במיתולוגיה הרומית של הרמס הוא מרקורי.
הרמס היה קצת אל בודד בעולם של המיתולוגיה היוונית; הוא יצר אינטראקציה עם רוב האלים אך לא היה בהכרח קשר הדוק עם אף אחד מהם עם זאת, הוא הביא לעולם את הרמפרודיטוס עם אפרודיטה. השם "הרמס" נגזר כנראה מ"הרמה", ערימות האבנים שהצביעו על גבולות וסימוני ציון דרך. כאל השליחים, הרמס היה גם אל תיירות וגם אל התקשורת החברתית. הוא הגן על מטיילים ושמר על אלה שחצו גבולות. היה לו גם היבט שובב: הוא היה האל לכל התקשורת והרהיטות, בין אם זה היה כנה ובין אם לא. לעתים קרובות הוא הצליח להימלט מהטעיה פשוט על ידי הקסמת אנשים או חירטוט דרכו החוצה ממצבים קשים. הם גם היה אמפתי כלפי גנבים וזונות ושמר עליהם.
כדמות של מלאכה וערמומיות, נזקפו לזכותו של הרמס בהמצאות רבות, בהן השירה, המוסיקה, האלפבית, מספרים, מדדים, משקלים, אסטרונומיה, לחימה והתעמלות. כשליח, הוא נחשב גם לאל הדיפלומטיה והשגרירויות ושמר על אנשים בשליחות. מאחר ועליו הוטלה המשימה להוביל את נשמות המתים אל העולם התחתון, הרמס היה אחד האלים היחידים עם מעבר חופשי לשני הכיוונים.
על פי המיתולוגיה היוונית להרמס הייתה ילדות מפוארת במיוחד: ביום שנולד הרמס, כבר קם ועזב את עריסתו כדי לחפש הרפתקאות. הוא החליט לגנוב 50 פרות מהעדרים של אפולו. באמצעות תחבולה וחוכמה כיסה את כל עקבותיו כך שלא ניתן היה לאתר את פשעו. לאחר חיפוש ארוך ובלתי מועיל, סוף סוף השתמש אפולו בכוחותיו המוזיקליים כדי למצוא את הרמס. הרמס הכחיש שגנב את הפרות, אך אפולו לא האמין לו והביא אותו לפני זאוס. זאוס שמח על חוכמתו של הרמס ולא העניש אותו, רק הורה לו להחזיר את הבקר. כשהגיע הזמן להחזיר את הבקר, מצא אפולו את הרמס מנגן בכלי חדש שיצר זה עתה מתוך קליפת צב – הנבל. אפולו הציע לתת להרמס לשמור על הבקר תמורת הנבל. הרמס הסכים, והאלים נעשו חברים מאותו רגע.
האלים האולימפייםראו גם: רשימת האלים במיתולוגיה היוונית