בראשית מ"ד – סיכום (דתי)

בבראשית פרק מ"ד האחים משולחים חזרה לארץ ישראל אחרי שבלי ידיעתם צווה נאמן בית השליט להחזיר להם את כספם  למלא את שקיהם אוכל יותר ממה שקנו ולהחביא את הגביע המיוחד של השליט בשקו של בנימין(כדי לראות האם האחים  ימסרו את נפשם לטובת בנימין)  האחים יוצאים לדרך ולאחר זמן קצר מגיע אליהם נאמן ביתו של יוסף  שנשלח ע'י יוסף לשאול אותם מדוע גנבו את הגביע שלו והרי  השליט ניכן ביכולות מיוחדות ומייד גילה שהם אלו שגנבו לו את הגביע

האחים המומים ועונים מה פתאום זה לא אנחנו אנחנו אנשים ישרים עובדה כאשר גילינו פעם שעברה שהוחזר לנו כספנו הבאנו אותו שוב  ואם אכן תמצא את הגביע אצלנו תעניש את הגנב וכולנו נהיה עבדים(הם בטוחים שהגביע לא אצלם)

עוזרו של השליט אומר להם מה פתאום? מי שהגביע אצלו יהיה עבד והשאר יהיו חופשיים  והם מורידים את שקיהם ועוזר השליט מתחיל לחפש מהאח הגדול לקטן  ומוצא את הגביע בשקו של בנימין

'וימצא הגביע באמתחת בנימין'

במדרשים מופיע שהאחים היו בטוחים שבנימין באמת גנב את הגביע  ואמרו לו גנב בן גנבת(בנה של רחל שגנבה לאביה את הפסלים) והוא ענה להם אתם שמכרתם את אחיכם ורימיתם את אבא מדברים?!!

האחים קורעים שימלוחם  עולים על החמורים וחוזרים לבית  השליט שממתין להם הם משתחווים לפניו והוא אומר להם ומה חשבתם שאיש כמוני שיודע הכל לא יגלה מי גנב לי את הגביע?

'ויאמר יהודה מה נאמר לאדוני מה נדבר ומה נצטדק האלוהים מצא את עוון עבדיך'

רש'י-אנחנו יודעים שלא עשינו כלום עכשיו  ובעצם יש פה עונש מה' על חטא אחר שלנו-שמכרנו את אחינו

ויהודה ממשיך ואומר לו כולנו מוכנים להיות עבדים שלך  והשליט עונה לו-זה לא מוצדק רק הגנב(בנימין) ישאר איתי ואתם חופשיים

'ויגש אליו יהודה ויאמר בי אדוני…'

מה פרוש גישה זו הרי היו עומדים לפניו? המדרש מביא שלמילה ויגש יש משמעות משולשת יהודה התכונן לגישה למלחמה,לפיוס ולתפילה

כמובן שדוקא יהודה ניגש שהוא המנהיג והוא ערב לבנימין

'כי כמוכה כפרעה'

רש'י:1.אתה חשוב בעיני כמלך   2.אתה תלקה בצרעת כמו שהמלך לקה שלקח את שרה    3.אתה כמוהו-גוזר ולא מקיים

'אדוני שאל את עבדיו היש לכם אב או אח ונאמר לאדוני…'

לשם מה יהודה חוזר בפני השליט על הדברים הללו והרי הוא יודע אותם?

רש'י – כבר מהתחלה חיפשת להעליל עלינו-מה זה ענינך מה קורה אצלנו במשפחה?

ממשיך יהודה-סיפרנו לך על אחינו הקטן ואתה אמרת

'הורידוהו אלי ואשימה עיני עליו'

אבן עזרא – אשימה עיני-אראה אותו

רמב'ן – לא מדובר בראייה פיזית אלא בתשומת לב,השגחה

'ונאמר אל אדוני לא יוכל הנער לעזוב את אביו ועזב את אביו ומת'

ונשאלת השאלה מי ימות אם בנימין יעזוב את יעקב-בנימין או יעקב?

רש'י – בנימין שכן יש חשש  שימות בדרך כמו שאמו מתה בדרך

רשב'ם – אביו ימות מצער

ספורנו – שניהם בנימין שימות כיוון שאביו לא ישמור עליו ויעקב מצער מיתת בנו

והודה ממשיך לספר חזרנו לארץ ישראל וסיפרנו לאבינו מה היה פה במצריים  וכאשר אבינו ביקש שנרד שוב למצריים לקנות אוכל אמרנו לו שלא נוכל לרדת ללא בנימין  ואבינו התנגד ואמר

'אתם ידעתם כי שניים ילדה לי אשתי(האהובה)ויצא האחד מאיתי ואומר אך טרוף טורף…ולקחתם גם את זה…וקרהו אסון  והורדתם את שיבתי ברעה שאולה'

ועכשיו אם אני חוזר הביתה לאבי ללא בנימין  שנפשו כל כך קשורה בנפשו

'והורידו עבדיך את שיבת עבדך אבינו ביגון שאולה'

'כי עבדך ערב את הנער מעם אבי לאמור אם לא אביאנו אליך וחטאתי לאבי כל הימים'

מה אכפת ליוסף ערבותו של יהודה הרי מיש גנב היה בנימין?

רש'י-ובגלל ערבות זאת אני חזק בעניין

רד'ק-היות ואני ערב לו קחני במקומו והרי אני גם יותר חזק ויעיל ממנו

שאלות מבגרויות

1)עיין בבראשית מ"ד, פסוקים א' – י"ז.

יוסף מאשים את אחיו בגניבת הגביע, ויהודה מגיב על האשמתו. ציין שני הבדלים בין התגובה הראשונה של האחים להאשמה של גניבת הגביע לפני שנערך החיפוש לבין תגובתו של יהודה לאחר שנערך החיפוש (פסוק ט"ז)  ההבדלים יהודה מוסיף שהאלוקים מצא את עוון עבדיך בעוד שבפעם הראשונה האחים שללו את האפשרות שהגניבה אצלם 2) יהודה מציע שבנימין יהיה עבד בשונה מהצעת האחים שהוא ימות

2)מה משותף בין דברי יהודה ליוסף (מ"ד, ט"ז) לבין דברי האחים בינם לבין עצמם (מ"ב, כ"א) ? הרעיון המשותף הוא שהצרות שבאות עליהם מכוונות מאת ה' על חטאים קודמים שלהם

3) (בראשית מ"ד, פסוק י') "ויאמר גם עתה כדבריכם כן הוא אשר ימצא אתו היה לי עבד…

"רשב"ם: "שהרי כולכם שותפים, וכן מנהג סוחרים ללקות זה על זה, אבל איני חפץ, אלא הוא לבדו יהיה לי עבד"  חזקוני: "כלומר בן מות הוא מאחר שאתם חרצתם המשפט אבל איני רוצה להחמיר עליכם יותר מקו המשפט.  אשר ימצא אתו – הגביע יהיה לי עבד".

א)לאילו מדברי האחים (פסוק ט') מתייחסים דברים אלה של יוסף לפי רשב"ם ? להצעת האחים שכולם יהיו עבדים

ב)לאילו מדברי האחים (פסוק ט') מתייחסים דברים אלה של יוסף לפי חזקוני? להצעה שמי שיימצא אצלו הגביע יומת

4)(בראשית מ"ד, פסוק ט"ז) "ויאמר… האלקים מצא את עון עבדיך…"

שלוש פעמים מבצבץ ועלה רגש האשמה – הכרת החטא – מבין דברי האחים: פעם ראשונה מ"ב, כ"א, פעם שנייה מ"ב, כ"ח, ופעם שלישית מ"ד, ט"ז. תאר את ההתקדמות בהכרת החטא של האחים. כשיוסף חשד בהם כמרגלים מ"ב, כ"א הם חיפשו את הסיבה וממנה הגיעו לחטאם במכירת יוסף והתודו עליו.המקרה השני כשנמצא הגביע מ"ד, ט"ז הם אומרים האלוקים מצא את עוון עבדך

ציין שלושה טיעונים שהעלה יהודה בנאומו, ואשר יש בהם כדי להשפיע על יוסף.זקנת יעקב, הקשר ההדוק בין יעקב לבנימין העובדה שבנימין נשאר יחיד אחרי היעלמות יוסף. יש לזכור שיהודה שם לב להתענינות הגדולה ולדאגה שיוסף מפגין כלפי יעקב ולכן יהודה מנסה לנצל את הסימפטיה של יוסף דרך נימוקים משפחתייםבנוסף נכונות יהודה להיות תחת בנימין ודאי מרככת ליבו של כל אחד הרואה אחווה כזו בין האחים

השווה את חלקו הראשון של נאום יהודה מ"ד, י"ח  – כ"ג לבראשית מ"ב, ט' – כ' וענה על השאלות הבאות:

מה השמיט יהודה ומדוע ? מאסר שמעון, מאסר האחים ושחרורם החזרת הכסף לאתחותיהם. כל הדברים האלו עשויים לבייש את יוסף ולהרגיז אותו שמזכירים לו עוולות שעשה שכן גם יוסף יודע שהוא "מתעלל" באחים ויהודה חושש מתגובה קשה של יוסף על האשמות

מה הוסיף יהודה נמק.יהודה מוסיף את הפרט שיוסף מת ורש"י אומר ששיקר מפני היראה שחשש שאם יגיד שאינו יודע מה עלה בגורלו יגיד להם להביא אותו ולכן העדיף לשקר ולהגיד שמת

6)בנאום יוסף יש שתי מגמות מגמה גלויה. מגמה סמויה (רש"י פסוק י"ט ד"ה אדני שאל את עבדיו).

7) רש"י בפסוק י"ח כותב: " 'דבר באוזני אדוני': יכנסו דברי באוזניך". מאיזה פירוש מוטעה רצה רש"י להזהירנו ? (רמז: כמשמעו).שלא נחשוב שהתכוון כפשוטו לדבר סמוך לאוזן כאדם שלוחש סוד לחבירו,  והסיבה שלא סביר שיהודה העומד בסכנה על גניבה מהמשנה למלך יעז להתקרב אל המשנה לפרעה וללחוש לו כמו חבר

מדוע לא פירש רש"י ביטוי זה במקומות הבאים: כ', ח', כ"ג, י'; כ"ג, י"ג ? (רמז: האם יש אפשרות להבין שם הביטוי כמשמעו)

8) (בראשית מ"ד, פסוק כ"א) "ותאמר אל עבדיך הורדהו אלי ואשימה עיני עליו"

רמב"ן: "ולא מצאתי בכתוב שימת עין על הראיה בלבד אבל נדר להם יוסף לחמול עליו ולשומר

איזו קושיה עומד בפני שני הפרשנים ?    קושי לשוני – הלשון הפשוטה להסתכל על מישהו בעיניים לא קיימת במקרא כהסבר פשוט ולכן הכוונה היא שמירה והשגחה כאילו רואה אותו כל הזמן.

9)(בגרות) (פסוק כ"ב) "ונאמר אל אדני לא יוכל הנער לעזב את אביו ועזב את אביו ומת".

 רש"י: " 'ועזב את אביו ומת'. אם יעזוב את אביו, דואגים אנו שמא ימות בדרך,

רשב"ם: " 'ועזב את אביו ומת'. אביו ימות" מה היא הבעיה התחבירית במשפט

הבעיה היא מי ימות יעקב מגעגועים או בנימין שזקוק לאבא

• (פסוקים כ"ז-כ"ט) "ויאמר עבדך אבי אלינו אתם ידעתם כי שניים ילדה לי אשתי… רמב"ן: " 'אתם ידעתם כי שנים ילדה לי אשתי' אם יאמר שהוא יחיד לאמו, מה טעם בזה שתרד שיבתו ברעה שאולה, אחרי שיש לו כמה בנים רבים ובני בנים, ואמו כבר מתה, לא תבכה עליו בפניו: אבל הטעם, כי יעקב לא לקח אשה מדעתו רק רחל, וזה טעם 'ילדה לי אשתי', כי לא  נולדו לי מאשה אשר היא אשתי ברצוני רק שנים, ושמתי אהבתי בהם כאלו הם יחידים לי, והשאר כבני פילגשים הם אלי, ואחיו מת, וזה לבדו בני יחידי אשר אהבתי.: מדוע, לדעתך, לא יכול היה יעקב לומר דברים אלה לבניו ?

כמובן שאב לא יכול להגיד לבניו שאת אמם – לאה הוא לא אהב כמו רחל אך ברור שהאחים ראו זאת והבינו שרחל היא המועדפת ולכן יהודה אומר דברים אמיתיים גם אם לא נאמרו בדרך הזו וזה כדי להגביר את הסימפטיה של יוסף למצוקה של האחים ויחליט להפסיק להתאכזר אליהם שכן יהודה יודע שהכל עלילות.

11) (בראשית מ"ד, פסוק ל"א) "והורידו עבדיך את שיבת עבדך אבינו ביגון שאלה".

רמב"ן ד"ה אדוני שאל (י"ט): "ויתכן שיהיה והורידו עבדיך את שיבת עבדך אבינו כנוי לכבוד,  והורדת את שיבת עבדך אביו, וכן 'וחטאת עמך' (שמות ה' ט"ז):

רמב"ן ד"ה כי עבדך ערב את הנער (ל"ב). ואם יהיה פירוש "והורידו עבדיך" כפשוטו, יאמר אנחנו הגורמים מיתת הזקן ברעה, כי אני ערבתי בו".

מהם שני הפירושים למילה "עבדיך" ? או שיהודה התכוון להגיד שיוסף הוא זה שיוריד שאולה את יעקב אך מפני הכבוד אמר על עצמם או שהתכוון שבחטאים של האחים והעונש הנגרם להם הם בסופו של דבר יגרמו למותו של אביהם.

בחזרה אל סיכומי ספר בראשית (דתי) או עמוד הסיכומים הראשי של ספר בראשית.