מבוא לאסלאם – סיכום קורס

האסלאם היא הדת המונותיאיסטית המאוחרת והצעירה ביותר מבין שלושת הדתות המונותאיסטיות. האסלאם נוסד בתקופתו של מוחמד שחי בין השנים 570 לספירה עד 632 לספירה לערך והאסלאם החל להתפשט ברחבי במזרח התיכון במהלך המאה ה-7 לספירה. כיום ישנם 1.4 מיליארד מוסלמים בעולם המתפרסים גיאוגרפית על כשישית משטחו של העולם.

בסדרת המאמרים להלן ננסה להציע סקירה של שורשיו ההיסטורים המוקדמים של האסלאם וכן של עיקרי האמונה והפרקטיקה האסאלמית. בהמשך תמצאו רשימת קישורים לנושאים שונים בתחומי האסלאם.

פירושה המילולי של המילה אסלאם אינה שלום, אלא התמסרות לאל. התפיסה האיסלאמית היא שהקוראן הוא אוניברסלי, הוא ניתן לבני האדם על מנת לפנות לכלל האנושות. ייתכן, שמאחר והחברה המערבית היא חילונית בעיקרה באה בקונפליקט עם האסלאם שמהווה דת והלכה טוטאלית.

ערבית היא שפת הקודש האיסלאמית, כשם שהעברית הייתה שפת קודש יהודית למרות שלא הייתה מדובר כלל, והמזרח התיכון הוא המרכז הרוחני. פסוק שמשתמשים בו הרבה בעת האחרונה (אצל תומכי האסלאם, המבקשים להראות אותה כדת שלום): "כל המאבד נפש אחת בלא שאיבדה נפש, או בקשה למלא את הארץ חמס, כאילו איבד עולם מלא ועל המקיימה כאילו קיים עולם מלא". (5:32) ואילו, הפסוק המלא: "לפיכך כתבנו (אלוהים) בספר לבני ישראל כי כל המאבד…. וכל המקיימה כאילו קיים עולם מלא. שליחנו (רבים) הביאו להם את האורות הנהירים ועם כל זאת רבים מהם המתהוללים (כופרים במוסר)" – הלכה למעשה הציטוט מדבר על המקור היהודי (בני ישראל) של הדברים. הקונטקסט הוא החשוב.

הקוראן מעיד על עצמו שהוא בא לאשר את דברי הדתות הראשונות (יהדות ונצרות). הקוראן הביא דברים משמים (כשם שהתורה והברית החדשה ירדו משמיים, ע"פ הקוראן, ע"י נביאים – משה וישו) באמצעות מוחמד הנביא. הדברים שמוחמד אומר לא שונים במהותם מהדתות הראשונות. האסלאם הוא הגירסא המעודכנת והנכונה של דברי האל. הקוראן, או פרשנותו האיסלאמית, גורס שהיהודים והנוצרים מסלפים בפרשנותם את דברי האל.

"זוהי האומה שעליכם להיות, אומה אחת ואני הוא ריבונכם. על כן עבדוני" (21:92). פסוק זה מצוטט באתר אמריקאי איסלאמי שמנסה להציג את האסלאם כדת מודרנית ומערבית. פסוק 93, שאיננו מצוטט: "ואולם הם התפלגו ביניהם (יהדות ונצרות), אך לבסוף ישובו אלינו חזרה".

ההיסטוריוגרפיה של האסלאם

בטקסט הקוראני אין תאריכים ולא תאור ספציפי של מאורעות. בנוסף, אבו-להב הוא היחיד מהתקופה הראשונה המוזכר בשמו שהרי מטרת הקוראן היא להעביר מסר כללי. אם כך, מהיכן וממתי המידע שמאפשר לנו לבנות את השושלת של האסלאם? החוקרים משתמשים בסיפורים ממקורות אחרים ומצליבים אותם עם הסיפורים הכלליים שמסופרים בקוראן. זאת אף זאת – כל החומר המחקרי, מתוארך מתקופה מאוחרת ממותו של מוחמד, לפחות ב-100 שנה, כך שגם מהימנותם אינה יצוקה בסלע.

במילים אחרות, אנו למדים על ראשית האסלאם ממקורות מאוחרים ממוחמד, לפחות במאה שנה, המספרים ומתארים את התקופה של מוחמד (אני כותב היום, כאילו נוכחתי בעבר). בסיפורים ישנן אי התאמות וחוסר דיוק על ימין ועל שמאל. אולם, זה לא משנה, מאחר וכל הסיפורים משרתים את הכוונה והרצון להוכיח את קדושתו של הנביא. מה שחשוב לנו היא כוונת המספרים, פחות דיוקם ההיסטורי.

התקופה הנידונה בקורס 450-1258:

ישנם מקורות היסטורים מועטים מראשית האסלאם. רוב המקורות שעומדים לרשות החוקרים הם החל מ-150 שנה מראשית האסלאם.

450-610:             ערב בואו של האסלאם. תקופה זו נקראת תקופה הג'אהליה והיא נמשכת התגלותו הראשונה של מוחמד.

570:                     הולדת מוחמד

622:                     תחילת האסלאם.

632:                    מות מוחמד.

632-611:             לאחר מות מוחמד – תקופת אל-ח'לפאא, החליפים. מבשרי הדת. המקורות המוסלמיים הקלאסים, מציגים את ארבעת החליפים הראשונים כמניחי הבסיס המוסרי של הדת.

661-749:             בית אומיה (שושלת מוסלמית). תקופת הכיבושים והרחבת האימפריה המוסלמית. הערביזציה, אימוץ השפה הערבית ככלי שרת בידי שפת החיים היום יומיים: עד שנת 705 המסמכים וכלל הניירת הבירוקרטית האיסלאמית נערכו בשפות המקום. יוונית במערב או פרסית במזרח. הדבר היחיד בערבית היה הקוראן, שפתם של חצי האי ערב: מכה, מדינה והשבטים באזור. החל מ-705, השפה הרשמית הייתה ערבית, המטבעות נשאו כיתובים ערבים, כל המסמכים נערכו בערבית וכו'.

749-1258:           בית עבאס. פריחתו האינטלקטואלית של האסלאם (תום הכיבושים, ותשקוט הארץ). עד שנת 1000 לערך, היה תור הזהב של האימפריה המוסלמית. תקופה זו מתאפיינת בספרות עשירה, פיתוחם של המדעים, השפה והתרבות המוסלמית. במהלך התקופה הזו, תורגמו המיתולוגיות והמורשות היווניות, הרומיות, הפרסיות והארמיות לערבית. פריחתה של האקדמיה המוסלמית.

נושאים:

אל-ג'אהליה – התקופה הקדם אסלאמית ודת המדבר בחצי האי ערב

יחסו של האסלאם לג'אהליה – האופן שבו נתפסת תקופת הג'אהליה באסלאם.

מאבקו של האסלאם במסורת הג'אהליה – ההתנגדות של האסלאם למנהג נקמת הדם, קבירת הבנות ושתיית היין

חייו של מוחמד – שושלת היוחסין של הנביא מוחמד ואירועי חייו

חלומה של אאמנה

סיפור הפיל וגילו של מוחמד

סיפורה של חלימה 

סיפור בחירא

שתי מהויותיו של מוחמד ובשר הקורבנות

ההתגלות הראשונה של מוחמד

היהדות והנצרות באסלאם – יחסו של האסלאם ליהדות והנצרות.

אל קוראן אל כרים – מבנה ותוכן הספר הקדוש לאסלאם

פואתח א-סורות בקוראן – המבנים המסתוריים הפותחים את הסורות בקוראן

 מחקי הקוראן – זנדקה (מינות) – ניסיונות לחקות את הקוראן או לטעון בשמו

מדעי הקוראן – אסכולות שונות של פירוש הקוראן

אל נאסח אל מנסוח – המבטל והמבוטל

אסבאב אל-נוזול

אל-קראאאת – הקריאות

 שלבי התגבשות הקוראן – תהליכים ונקודות מפתח בהתגבשות הטקסט הקוראני

***

נושאי הקורס: ראשית ההתגלות; הקוראן הקדוש (אל-קוראן אל-כרים; המסורות האיסלאמיות (אל-חדית' אל-נבוי), ייסודות האסלאם (ארכאן אל אסלאם); משפט, הלכה ותאולוגיה; ג'יהאד; ואם יוותר זמן – ירושליים; מוסר (זהד) ומיסטיקה (תצוף) [סופים]; תורת הגמול; תפיסת המוות והעולם הבא.