מבוא לאסלאם: אסבאב אל-נוזול

מבוא לאסלאם: אסבאב אל-נוזול

מתוך: מבוא לאסלאם

דיני הירושה

1. העברת ירושה ע"י צוואה (2,180-182; 2,240; 5,105-108) – רצונו החופשי של האדם (חופש החוזים). (623)[1]
2. צו אלוהי ׁ(שנת 625)
3. זכותה של האישה לרשת (אוטמאטית) (4,8)
4. פרוט חלוקת הירושה (630) (4,11-12; 4,176) – חלוקה על פי צו אלוהי. עלם אל-פראאצ' – מדע החלקים (ממש דיון מתמטי של חלוקת הנכסים. כך וכך לקורבי האישה, מתוך כך כך וכך לבת, ולנכדה, וכו').

אם כך, כיצד עוברת הירושה בקוראן? לפי רצונו החופשי של האדם או הצו האלוהי?

סיפור מתוך אסבאב אל-נוזול: באחד המקרים נגשה אישה לנביא וספרה לו שבעה הוריש את כל הרכוש לצד הגברי של המשפחה, והיא ובנותיה נותרו חסרות כל. בשלב הזה, לפי המוסרת, ירד הפסוק ודיבר על זכותה של האישה לרשת! אולם, בזאת לא די. פסוקים נוספים באים ומפרטים את פנימיות החלוקה המדוייקת. ממשיך הסיפור ומספר על שאלה שהנשים שאלו: האם אין לנו דרך לקבוע את החלוקה בעצמנו? למה עלינו ללכת רק לפי החלוקה המתמטית הנתונה? על כך לא עונה הקוראן, אלא המסורת, שמתארת שלב שלישי. השלב הוא ציטוט מפי הנביא:

1. אין להוריש בצוואה יותר משליש. בשל צרכים של בני האדם, המסורת יוצרת שילוב בין הצו האלוהי (2/3) לבחירת האדם (1/3). המסורת שמה בפי הנשיא אימרה (כביכול תשובה לשאלה ששאלו אותו)  שבאה לתקן את המצב שלא תאם את צורך הבריות.

זוהי דוגמא מעולה ליחס לגבי הפסוקים, לאופן התהוות החוק, ולתפקיד המסורת בתוך כל אלו. (הפסוקים חשובים, המסורת מסדרת אותם לפי חשיבות, וגם משנה אותם כביכול לפי דברי הנביא, ע"מ להתאים את המסורת למציאות).

כיצד סותר מוחמד את דברי הקוראן? (1,2 – קוראן, 3-מסורת, דברי הנביא). התפיסה הכללית עונה על השאלה בכך שדברי מוחמד גם הם דברי האל ולכן כוחם שווה לקוראן. יש שיפרשו את דברי הנביא כמשניים לקוראן, ואפילו כאלו שטוענים שדברי הנביא חזקים מדברי הקוראן.