המהפכה התעשייתית הראשונה
מתוך: חברה, פוליטיקה ותרבות בעידן החדש
כאשר אנחנו מדברים על המהפכה התעשייתית אנחנו למעשה מדברים על שתי מהפכות תעשייתיות או מהפכה תעשייתית אחד בשני שלבים . עד המאה ה-18 כמעט ולא השתנו שיטות הייצור , מן המאה ה-18 השתנו שיטות היצור והביאו לשינוי בחברה. המהפכה התעשייתית הביאה לשינוי בכל התחום החברתי , הפוליטי והתעשייתי . זה למעשה הוביל אותנו לעידן המודרני .
המהפכה התעשייתית הראשונה – מה גרם לשינוי שיטות הייצור ? מהרנסנס מתחילה התיישבות קולוניאלית שמקבלת מימדים הולכים וגדלים מן המאה ה-15 . התיישבות זו אומרת שיש צורך במוצרי צריכה , סחורות , זאת אומרת גדל המסחר . ברגע שהוא גדל יש תנועה גדולה של כסף , ואז משקיעים , הבנקים מעודדים את ההשקעה . אבל הגורם המרכזי הוא גידול האוכלוסייה ( 187 – 266 – 401 , מתחילת המאה ה-19 ועד סופה ) , ע"פ כל הסימנים , אינו תוצר של גידול הילודה אלא צמצום התמותה בצורה דרסטית . בערב מלחמת העולם הראשונה אנו מדברים על 40 מיליון מהגרים . למרות ההגירה הגדולה הזאת יש גידול באוכלוסייה . אין יותר מגפות , אנשים מתחילים להשתמש יותר בניקיון , לבנות בתים מלבנים שמנע תמותה גדולה יותר .
גידול האוכלוסייה – יש צורך להגדיל את הייצור , היה שיפור בדרכי התחבורה והתעבורה , היכולת להגיע ממקום למקום . המהפכה התעבורתית נכנסת כאחת ממהפכות הייצור . מלתוס ( 1766-1824 ) כתב ספר – "מסה על עקרון האוכלוסייה" , הוא טען שגידול האוכלוסייה פועל בצורה גיאומטרית והמזון בצורה אריטמטית חשבונית , הוא ער לעובדה שיש גידול באוכלוסיה וצמצום במחלות . הוא רוצה לומר שככל שהזמן יעבור יהיה חסר אוכל בעולם כי האוכלוסייה גדלה בריבוע והיכולת לספק את צרכיהם גדלה פי 2 .
הסחר גדל , הקמת בנקים , גידול הייצור . המהפכה התעשייתית החלה באנגליה , היא הקדימה את רוב ארצות העולם , היא הייתה הבית ספר של המהפכה התעשייתית .
יש כמה דברים שהפכו את אנגליה למקום הראשון בו התרחשה המהפכה התעשייתית :
א. אחרי מלחמת 7 השנים , אנגליה שולטת בימים . "מאסטר אוף דה סי" , יש לה מונופול על הסחר .
ב. יש את רעיון הקידוש העניין הפרטי .
ג. יש חופש לכל המגזרים הדתיים .
ד. אין מעצורים פיאודלים , הפיאודליזם הולך ומתפרק .
השלטון האנגלי הוא לעודד להקים חברה מסחרית ולהתחיל לנהל סחר בכדי להכניס כסף למדינה . אין מדינה שיש לה חופש גדול יותר כדי להתחיל להשקיע ולנהל סחר במימדים גדולים כאלו . הדחף הגיע דווקא מתוך האנשים שלא היו להם זכויות פוליטיות ( היו גורמים כמו למשל כמו הפוריטאנים ) . דווקא הם שמו את שכלם כדי להגדיל את עושרם .
אנגליה הייתה תשתית אינטלקטואלית שמחווה את האנשים להמצאות , כמו שאמר ניוטון . תוך שלושה דורות המדינה שעוברת את האנגלים היא גרמניה . אנגליה הייתה גם עשירה בפחם וברזל . הכול הופך את אנגליה לסדנה של המהפכה התעשייתית שהקדימה את כל העולם . לאחר מכן טענו שהאדם נעלם עקב הייצור , ששאלו איך להחזיר את האדם למה שהיה ( להחזיר לאדם את היופי הפנימי – פאשיזם ) , אז החליטו לעשות זאת דרך דיקטטורה .
בתקופה זו היה ייבוא כותנה מארה"ב בצורה אדירה שתוך 50 שנה גדל פי 50 . במהפכה התעשייתית השנייה היה ייצור הברזל , ייצור ברזל נקי , עד אז הברזל לא היה נקי . התחילו לערבב את הקוקס ( שנוצר מפחם ) וערבבו אותו עם הברזל וכך נוצרה הפלדה . אבל המהפכה הגדולה ביותר או הכוח שהניע את המהפכה התעשייתית הייתה המצאת מנוע הקיטור . הוא הקפיץ את התעשייה אל העידן המודרני . ב-1816 המציאו את הקטר וכך נוצרו תשתיות לרכבות כי עד אז סוסים הובילו את הקורנות .
תחנות הרכבת באנגליה במרכז המאה ה-18 היו מרכז החיים , שם החיים התמקדו . גם ספינות הקיטור יצרו מהפכה , לפני ספינת הקיטור לספינו לקח הרבה יותר זמן להגיע ממקום למקום . נוצרה מהפכה גם בתחום החקלאי .
למעשה במהפכה התעשייתית אירופה הגיעה לשיא ההתפתחות הכלכלית ופירוק המשק הפיאודלי . מייצרים לשם ייצור ולא לשם סיפוק ומעמד . אדם סמית' ( 1724-1790 ) – הוא יצא כנגד התפיסה המרקנטיליסטית והפיסיוקרטית . הוא אומר שעושרה של האומה נמדד במספר העובדים , צריך לקחת את סך העבודות השנתיות וזה עושרה של האומה . אם רוצים להגדיל את מספר העובדים צריך לתת חופש "הנח לעשות" , לאפשר חופש לפעילות הכלכלית . מדינה צריכה לדאוג להנחת תשתית ראויה לפעילות כלכלית ללא הפרעה , משחק כלכלי חופשי .
השינוי שאנו מדברים עליו הוא : סוף המאה ה-18 , אנו מדברים על תופעה של ייצור המוני , מספר העובדים עולה וגדל במפעלי התעשייה , נוצר מצב של יציאה מן הכפר אל העיר . נוצרים מרכזי התעשייה שאופייניים לתעשייה המודרנית . ככל שהייצור גדל המסחר הבינלאומי הולך וגדל . אנו היום לא יכולים לחיות ע"פ התיאוריה של סמית' ( שוק חופשי ) , כי היום חייבים בהתערבות המדינה , כי בלי התערבותה יהיה תוהו ובוהו. זוהי למעשה הולדת הליברליזם הכלכלי והקפיטליזם.
אחת התופעות שמתלוות למהפכה התעשייתית היא תעסוקה של נשים וילדים. אין מושג של מדינת רווחה ( זהו מושג שנוצר רק לאחר מלחמת העולם השנייה ) , אם אדם עבד הוא יקבל תגמול , אם לא אז לא יקבל כלום . ב-1837 חל איסור על ילדים מתחת לגיל 12 לעבוד . כך נוצר מצב של אזורים עם עוני . לאט מוחדרת התודעה שהעובד הוא מקור העושר , הרעיון שאנו שייכים למעמד שצריך למצוא לו פתרון , תחילת המאה ה-19 היא הכרה מעמדית , אנו היחידים שסובלים , ונתונים לתנודות של השוק ואף אחד לא יבטיח את קיומנו בתקופה של שפל . על רקע מה שראה באנגליה המתועשת הגיעה קרל מרקס לרעיונות הסוציאליסטיים שלו ולקראת סוף המאה מוקמות מפלגות סוציאליסטיות .
בתקופה זו מתחילות לעלות תיאוריות חברתיות או סוציאליסטיות , בהתחלה הן תיאוריות אנרכיסטיות , המהפכה הצרפתית באה ולימדה אנשים שדוגלים בתפיסה האנרכיסטית שאפשר למוטט שלטון . כדי להבין את האנרכיזם צריך להבין את המהפכה התעשייתית גם , אנרכיזם ( אי סדר , אין יד מארגנת ) מאמין בייסודו של האדם שהוא טוב מייסודו והוא יכול לחיות ללא שלטון , שלטון הוא דבר רע ולימד את בני האדם דברים שהוא לא צריך ללמד אותם . שלטון אנרכיסטי רוצה קבוצות שיכולות לחיות בהרמוניה.
אם לוקחים את האנרכיסטים בהקשר החברתי שהתחולל לאורה של המהפכה התעשייתית , הם רצו למצוא מזון לאותם הפועלים שחיים בקושי . בין האנרכיסטים אנו נתלים בין 2 תפיסות : היעקובינית , הקצנת אלימות , הדרך הפתוחה כדי להביא לסדר חברתי של שוויון ויושר זה ע"י שימוש בכל האמצעים אשר יהיו כדי לפגוע בשלטון ( אנרכיסטים ידועים : בקונין ברוסיה , נקרא "נסיך האנרכיסטים" , בלנקי בצרפת וקרופוטקין ) . מהצד השני , היו אנשים אנרכיסטים שסלדו מאלימות והאמינו בטוב ליבו של האדם, ביניהם היה שרל פוריה ( אנרכיסט של הדרך הנאותה והמתונה יותר ) , הוא האמין שהאדם טוב מטבעו וצריך להקים קהילות אוטונומיות שיכולות להיות בהרמוניה . התפיסות האנרכסיטיות האלו באו למצוא פתרון למעמד שנוצר , צריך לבנות חברה חדשה ( אחרי זו שנוצרה לאחר המהפכה התעשייתית ) , הם האמינו בטובו של האדם , שלטון הוא משחיט את האדם .
במקביל צמחה תפיסה סינדיקליסטית – ג'ורג סורל ( 1847-1923 ) , אמר שאם רוצים למצוא פתרון אז יש את מיתוס השביתה הכללית , אם יום אחד הפועלים יחליטו לשבות אז הכול יתפרק , השביתה תביא לקריסת מעמדות השלטון .
התפיסה המרקסיסטית – היא המעניינת יותר , קרל מרקס ( 1816-1886 ) , אומר שכל התפיסות שהיו לפניו הן אוטופיות שאינן בנויות על אמת מדעית , הוא לקח את כל התפיסות הסוציאליסטיות שהיו לפניו במאה ה-18 והטיח אותם לידי תפיסה מדעית אחת , זה נקרא סוציאליזם מדעי , כי הוא מדבר על תיאוריה חברתית כלכלית שמתרחשת מאז ומעולם והתחילה בנקודה מסוימת בהיסטוריה ששם יש מנצל ומנוצל לכל אורכה ( עבד-אדון , וסל-סניור , פועל-בורגני ) ההיסטוריה האנושית היא דטרמיניסטית , בכל שלב בהיסטוריה תמיד נמצא מנצל מול מנוצל . ישנה חוקיות בהיסטוריה , כך מי שמאמין בתפיסה זו יכול להבין שהאדם הוא כלי בידי ההיסטוריה .
מרקס טוען שהחברה האנושית מבשילה , ברגע שהשלב הזה יתבשל בסיר התעשייתי יקום הפרולטריון , יתפוס את השלטון , יקים דיקטטורה של הפרולטריון לתקופת ביניים ואז אנו עתידים לחברה שהיא אנרכיסטית שוויונית . אדם ייתן לפי היכולת שלו ויקבל לפי כמה שהוא עבד . המרקסיזם מעולם לא התממש .
כולם רצו למצוא מענה ופתרון לפרולטריון . קבוצות אנרכיסטיות , או מהפכנות בד"כ זה אפיין משטרים לא דמוקרטים , מכיוון שככל שהמהפכה התעשייתית הלכה וגברה , נוצר תהליך ליברליזציה במערב אירופה , עלות תיאוריות שהם סוציאל-דמוקרטים , ז"א אנו לא נשתמש באלימות , אלא נשתמש או ננצל את הבחירות כדי להגדיל את כוחנו כדי להגיע לחקיקה סוציאלית . במקביל התופעה הזו שמספר המצביעים הולך וגדל בעולם המערבי , מתחילות תנועות "סופרג'יסטיות" , באנגליה המאבק היה מאבק אלים ( אמילין פנקהרסט באנגליה הייתה בראש תנועות הסופרג'סטיות , עשתה זאת באלימות ) , תנועה זו הגיעה במקביל לתהליכי הדמוקרטיזציה בעולם המערבי .
מדינת הרווחה היא תוצר של המהפכה התעשייתית אחרי מלחמת העולם השנייה שאחריה הבינו את מחירו של חיי אדם .
