סיכום בתנ"ך לבגרות: מלכים ב' י"ז

מלכים ב' י"ז – סיכום: חורבן ממלכת ישראל

הסיבה הגלויה לגלות ישראל (מלכים ב', י"ז פס' 1-6):

החורבן התרחש בשנים בהן מלך הושע בן אלה על ישראל שמתואר כחוטא אך לא יותר מהמלכים האחרים- כך האשמה היא לא רק חטאו שלו אלא גם חטא מצטבר. ככל הנראה החל הושע את מלכותו בהסכמה לשעבוד לאשור אלא שבשלב מסוים עשה הושע שני צעדים שמשמעם מרד: הוא קשר עם מצרים נגד אשור וחדל לשלם מיסים (מנחה). בתגובה צר מלך אשור על שומרון ומקץ שלוש שנים כובש אותה ומגלה את הושע ונתיניו ומביא במקומם עמים זרים.

בכתובת הניצחון של סרגון השני- מלך אשור, נכתב כי הוא הגלה קצת פחות מ-30,000 איש, כלומר כעשירית מהעם. אך בכתוב מצוין כי כל ישראל גלו. הפתרון: 1.עשרת האחוזים הללו כללו את המנהיגות, הפקידות, אנשי הצבא וכו' וכך חוסלה למעשה ישראל. 2. המחבר רוצה ליצור רושם של עונש כולל ולכן הכתוב. 3. המחבר רוצה לקבוע כי הארץ התרוקנה לגמרי וכי תושביה לאחר מכן היו זרים שהובאו לשם.

ההסבר הדתי לחורבן והגלות ("נאום הסופר המקראי") (מלכים ב', י"ז, 7-23):

בעוד שלסיבה הגלויה מוקדשים שישה פסוקים, הסיבה הדתית מתוארת באריכות מה שמלמד על חשיבותה ועליונותה בעיני המחבר. לדעת המחבר הסיבה לגלות היא חטאים מצטברים של ישראל מימי ירבעם והוא מציין בין היתר חטאי עבודת אלילים- בעל ואשרה, בניית במות, פולחן העגלים, מרידה בה', התעלמות מדברי נביאים, מעשי ירבעם וכו'. הסופר מדגיש כי ה' העלה את ישראל ממצרים, הגלה עמים אחרים בכדי לתת להם את הארץ, הזהיר אותם לא לחטוא, שלח להם נביאים, נתן להם תורה וכרת עימם ברית ועוד אך הם עשו הכל בכדי להכעיס אותו ובסופו של דבר אכן כעס והתוצאה היא הגלות. תפיסת המחבר היא דויטרונומיסטית (ברוח ספר דברים הדוגל בריכוזיות הפולחן, איסור פיזור במות ועבודת אלילים –חטאים הגוררים עונש חמור).

המחבר מדגיש את כפיות הטובה של ישראל שבמקום להכיר תודה לה' שהוציאם ממצרים הפרו את עשרת הדיברות והלכו אחר אלוהים אחרים. ה' הרי הגלה את הגויים שישבו בארץ בשביל עם ישראל אך במקום להכיר לו תודה על כך הם נוהים למעשה אחרי מנהגי הגולים: "ויקטרו שם בכל במות, כגוים אשר הגלה יהוה מפניהם" (11) –בביטוי זה יש רמיזה לכך שכפי שהגלה ה' את עובדי האלילים הוא גם יגלה את ישראל מרגע שהלכו אחרי מנהגים פסולים אלו. בפס' 10-11 מציין המחבר כי העם חטא בחקותו את מנהגי הגויים למרות ציווי של ה', כדי "להכעיס את ה'".

בפס' 13-14 מצוין כי ה' ניסה כל הזמן להזהיר את עם דרך נביאים וחוזים אך הם היו קשי עורף.

ההסבר לגלות: אם ישראל חטאו כמו העמים אותם ירשו, הרי דינם שעם אחר יירש אותם.

בפס' 21 מואשמים גם ישראל במרד במלכות דוד ופילוג הממלכה.

העמים הזרים בשומרון (מלכים ב', י"ז, 24-41):

העמים הזרים שהובאו לשומרון המשיכו לקיים את הפולחן המקורי שלהם ובשל כך שולח ה' אריות שהורגים אותם. המתיישבים האמינו באלוהות מקומית ולכן הובא כוהן מן הגלות שילמד אותם כיצד לעבוד את אלוהי הארץ (מכונים בידי חז"ל 'גרי אריות' שכן התגיירו מפחד האריות). הגויים למדו את עבודת ה' אך במקביל המשיכו לעבוד את אליליהם (סינקרטיזם) בבמות שהותירו אחריהם ישראל ולכן לא נתפסו כעובדי ה', תופעה שנמשכה בדורות הבאים ולכן הם לא נקלטו על ידי יהודה.

שורש מנחה: ע-ש-ה: עושים לאלים השונים, עשו בבית הבמות, עשו כוהני פולחן.

ברית ה' עם השומרונים (35-40):

ה' כורת ברית עם השומרונים ומצווה אותם לא לעבוד אלים זולתו, אך נכתב "ה' אשר העלה אתכם מארץ מצרים…" וכאן מתעורר קושי כי הרי לא נכרתה ברית והעמים לא הובאו ע"י ה' ממצרים אלא מאשור ע"י המלך.

הפתרון: 1. הדברים מופנים לבני-ישראל שלא גלו.

2. אחרים טוענים כי הדברים מופנים אל בני ישראל שבגולה ומהם נדרש לקיים מצוות ה' גם שם.

3.הדברים מופנים אל השומרונים שהסכימו לקבל על עצמם ברית עם ה' ולקיים מצוותיו.

הערות:

1. זמנו של מחבר הפרק: הפרק נכתב בתקופות שונות. החלק הראשון (1-23) נכתב בין גלות ישראל לגלות יהודה שכן מצוין כי גם יהודה חטאו אך העונש לא נכתב. מחבר החלק השני (24-41) חי בראשית בית שני אז התפתח עימות בין שבי ציון לשומרונים סביב בניית בית-המקדש.
2. שורש מנחה: י-ר-א– מופיע 11 פעמים בפס' 24-41 והוא מתאר את האמונה הרצויה מול האמונה השגויה. המילה משפט מופיעה 8 פעמים במשמעות של נוהג ולדרכי הפולחן השונות.

סיכומים לבגרות בתנ"ך – מלכים ונביאים

סיכומים לבגרות בתנ"ך -כללי