סיכום: פרוייקט חוקה בהסכמה – עקרונות יסוד: ירושלים בירת ישראל
מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית
ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית – סיכומי מאמרים
15. ירושלים בירת ישראל
(א) ירושלים היא בירת [גרסה ב': הנצח] של מדינת ישראל
בחוקות רבות אין קביעה של עיר הבירה. לאור החשיבות המיוחדת וההיסטורית של ירושלים סברו רבים כי ראוי שבחוקה של מדינת ישראל תיקבע ירושלים כבירה בפרק עקרונות היסוד של החוקה, עקרון שהוא בעל משמעות סמלית וגם בעל משמעות משפטית-מעשית באשר לא ייתכן שינויו ללא שינוי החוקה. ייתכן גם כי יש צורך להקדים סעיף הצהרתי זה לחלק מוקדם יותר של הפרק.
גם כיום קבועות הוראות לגבי מעמד ירושלים בחוק יסוד, דבר המחזק את ההחלטה לכלול עניין זה בחוקה עצמה. יחד עם זאת, הנוסח המוצע מעגן בחוקה רק חלק מן ההסדרים הכלולים כיום בחוק היסוד:
- 1. לדיון לגבי סעיף קטן (א) – (1) בסיבוב הדיונים הראשון הוצע להשמיט מסעיף 1 את המילים "השלמה והמאוחדת" וכן להשמיט את סעיפים 5 עד 7 בחוק-יסוד: ירושליםהקובעים:
5. תחום ירושלים כולל, לענין חוק-יסוד זה, בין השאר, את כל השטח המתואר בתוספת להכרזה על הרחבת תחום עיריית ירושלים (28 ביוני 1967), שניתנה לפי פקודת העיריות.
6. לא תועבר לגורם זר, מדיני או שלטוני, או לגורם זר אחר בדומה לכך, בין דרך קבע ובין לתקופה קצובה, כל סמכות המתייחסת לתחום ירושלים והנתונה על פי דין למדינת ישראל או לעירית ירושלים.
7. אין לשנות את הוראות סעיפים 5 ו-6 אלא בחוק יסוד שנתקבל ברוב של חברי הכנסת."
- 2. הוועדה סברה כי יש לשמר את העקרון לפיו שינויים מדיניים בירושלים יהיו אפשריים רק אם יובאו לאישור הכנסת ויאושרו ברוב חבריה (עקרון עליו הוסכם בעת התיקון משנת התשס"א, עת הוספו סעיפים אלה); הכללת סעיפים אלה בחוקה תביא לשינוי במצב הקיים ובקונצנזוס עליו הוחלט בעת תיקון התשס"א ומשמעה שיידרש שינוי חוקה בעת הסכם או החלטה ולא יהיה די באישורם של אלה בכל רוב שהוא בכנסת.
משמעות הצורך בתיקון חוקה:
(א) השינוי דורש הליך חקיקה מסובך ונוקשה של 4 קריאות;
(ב) השינוי דורש רוב של 70 חברי הכנסת בקריאה הרביעית;
(ג) השינוי דורש מעברי זמן בין הקריאות.
- 3. מוצע שתיקון חוקה יידרש אם ירצו אי פעם לשנות את הקביעה שירושלים היא בירת ישראל אך לא לעניין הסכמים מדיניים, זאת, על מנת לשמר את הגמישות הנדרשת הן לממשלה והן לכנסת.
כדי להבטיח את פיקוח הכנסת על הממשלה ועל הסכמים מדיניים או החלטות מדיניות חד צדדיות שלה בנושא ירושלים מוצעים סעיפים בפרק הכנסת ובפרק אמנות בינלאומיות כדלקמן:
(א) פרק שעניינו אישור אמנות – המחייב/המאפשר בחוק רגיל, לקבוע רוב של חברי הכנסת לאישור אמנה, בין היתר, בעניין זה;
(ב) סעיף בפרק הכנסת שעניינו רוב לקבלת החלטות המאפשר לקבוע בחוק רגיל שהחלטה מסוימת (דוגמת החלטה המפורטת היום בסעיפים 5 ו-6 שצוטטו לעיל) שהתקבלה בממשלה תאושר בכנסת ברוב חבריה.
- 4. סעיפים מוצעים אלה מצטרפים לחוק סדרי השלטון והמשפט, לפיו החלטת ממשלה לפיה המשפט, השיפוט והמנהל של מדינת ישראל לא יחולו עוד על שטח (ולא רק הסכם) טעונה אישור של הכנסת בהחלטה שתקבל ברוב חבריה. חוק זה חל, בין היתר, על ירושלים.
- 5. כמו כן, ניתן לכלול סעיף מיוחד שיעסוק באישור הכנסת ברוב חבריה בנוגע לשינויים מדיניים בירושלים (הן הסכמים, הן החלטות ממשלה, הן ויתור על המשפט, השיפוט והמינהל והן העברת סמכויות לגורם זר).
- 6. לדיון – האם הותרת המילים "השלמה והמאוחדת" בלא סעיפים 5 עד 7 יחייבו תיקון חוקה בעת הסדרים מדיניים שיאושרו על ידי הכנסת, או שמילים אלו תיוותרנה הצהרתיות ומשמען יהיה למעשה בגבולות שיהיו לה מזמן לזמן.
- 7. לגרסה ב' – בדיון העלו חברי כנסת רעיונות אחרים במקום המילים "השלמה והמאוחדת": כגון "הנצחית" "בירת הנצח" .
(ב) ירושלים היא מקום מושבם של נשיא המדינה, הכנסת, הממשלה ובית המשפט העליון
הנוסח משלים את הקביעה שירושלים היא בירת ישראל (מבחינת המשפט הבינלאומי ריכוז מוסדות השלטון, בעיקר הממשלה, מצביע על מרכזיות העיר).
ההנחה בנוסח – מדובר במקום מושב קבוע ואף בלא הסמכה מפורשת בחוקה ניתן לקיים ישיבה מיוחדת מחוץ למקום המושב .הנוסח אינו שולל קביעה בחוקים רגילים של מקום מושב של מוסדות אחרים בירושלים ויש חוקים רבים כאלה (למשל, בנק ישראל, האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים, ועוד מוסדות רבים).
[ גרסה ב': (ג) המדינה תשקוד על פיתוחה של ירושלים ועל שגשוגה ותקצה לכך משאבים מיוחדים].
גרסה ב' משקפת עמדה שנשמעה בוועדה להותיר בחוקה קביעה בדבר מחויבות מיוחדת של המדינה לפיתוח ירושלים (לרבות מחויבות תקציבית). (ההצעה כאן מטילה את האחריות המיוחדת על המדינה ולא על הממשלה, כפי שקבוע היום בחוק היסוד. ניסוח זה מתאים יותר לעיגון ההסדר הזה בחוקה). הפרטים האחרים המצויים היום בסעיף 4 בחוק-יסוד: ירושלים בעניין מענקים לירושלים, עדיפויות בנושאי משק וכלכלה, הקמת גופים מיוחדים לביצוע הסעיף יועברו לחוק רגיל.
יצוין שלא נמצאה הוראה דומה בחוקות שנבדקו.
סוגיות בנושאי החוקה בישראל:
ירושלים כבירת ישראל
