פרוייקט חוקה בהסכמה – עקרונות יסוד
מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית
ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית – סיכומי מאמרים
המחלוקות לגבי פרק העקרונות מהוות מכשול מהותי בפני חקיקת חוקה לישראל.
בעוד יש מי שממליץ (לנדוי) להסתפק בחוקה משטרית "רזה". ההצעה המוגשת כאן גורסת כי לא ייתכן לחוקק חוקה בישראל של היום בלי לכלול בה פרק עקרונות.
נקודת המפתח הנה באבחנה בין שאלת תוכן הפרק ובין שאלת מעמדו.
האופי המיוחד של פרק העקרונות מחייב התייחסות מיוחדת למעמדו המשפטי.
יש חוקות שבהן פרק העקרונות הוא בעל מעמד משפטי השווה לזה של יתר חלקי החוקה. למעמד כזה יתרונות מבחינת פשטות ההפעלה שכן נוהגים אז בהוראות של פרק העקרונות כפי שנוהגים בהוראות של הפרק המשטרי או פרק הזכויות. גם אז יכולות להיות שאלות לגבי פירוש או אכיפה אם יש בחוקה הוראות מיוחדות החלות רק על פרק הזכויות (כגון פסקת ההגבלה). מצב כזה עלול ליצור בעיה מקום שהוראות בפרק העקרונות משליכות על זכויות (כך, למשל, ביחסים בין עקרון השבות ובין הוראת השוויון בפרק הזכויות).
בחוקות אחרות רואים את פרק העקרונות רק בפרק פרשני או מנחה בעוד ההוראות בעלות התוקף המשפטי ממש כלולות בפרקי החוקה האחרים. נראה כי במקרה של חוקה בישראל תפיסה כזו לא תהיה הולמת שכן היא עלולה ליצור רושם כאילו עקרונות היסוד חלשים יותר מהוראות לגבי זכויות יסוד או הוראות בפרקים המשטריים.
כך או כך, מבנהו המיוחד של פרק עקרונות היסוד מחדד עוד את הקריטיות של ההחלטה החוקתית בעניין דרך הפירוש והאכיפה של החוקה וזהות הגוף או הגופים האמורים להיות מופקדים על שני אלה.
חברי הכנסת יצטרכו לנקוט עמדה ברורה בשאלות אלה כדי להבטיח שהפעלת החוקה תתאם את כוונותיהם לגבי חלוקת הסמכויות בין בית המחוקקים ובין בית המשפט שיהיה מופקד, על פי הצעת החוקה, על פרשנותה ואכיפתה.
הערה לגבי דת ומדינה: בפתח הדברים נציין רק כי בפרק העקרונות נכללות הוראות בנושאים שיש המשייכים אותם לתחום יחסי הדת והמדינה, והיתה הסכמה רחבה בזמן הדיון בפרק העקרונות כי לא תהיה בישראל כפייה דתית, ומאידך, לא מתאים שיהיה בישראל עקרון של "חוסר מיסוד" של הדת במובן האמריקני.
היו שהציעו ניסוחים שונים להסכמות אלה שייכללו בחוקה או בפרק העקרונות, אולם הרוב סבר כי אין צורך בסעיפים כאלה.
בחוקת ארצות הברית מציינים במפורש כי לא יהיה מיסוד של דת, אולם בעניינו אין צורך בהכרזה מעין זו אם לא רוצים לאמץ הסדר חוקתי כזה.
חופש מכפייה דתית הוא חלק מהזכות לחירות בכלל והזכות לחופש המצפון בפרט. כך שניתן לכאורה לומר שהכללת ההסדרים בקשר לשבת, כשרות ומעמד אישי בחוקה עשויה להגן על הסדרים אלה מפני טענה אפשרית כי יש בהם פגיעה אפשרית בחופש מדת. אלא שההצעות כאן מבוססות על הגישה לפיה הקפדה על מאפיינים מסורתיים של המרחב הציבורי כלל אינה עניין של כפייה דתית. הרצון לשמור על תרבות משותפת אינו מבוסס בהכרח על אמונה דתית.
סוגיות בנושאי החוקה בישראל:
מבוא
