סיכום: פרוייקט חוקה בהסכמה – עקרונות יסוד: אזרחות
מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית
ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית – סיכומי מאמרים
4. אזרחות
אזרחות ישראלית נרכשת ונשללת על פי חוק.
סעיף 4 קובע בקצרה כי אזרחות ישראלית נרכשת ונשללת על פי חוק. כלומר כל מה שהחוקה עושה זה לקבוע שהסדרת פרטי הנושא החשוב הזה, נשארים חלק מן ההליך הפוליטי הרגיל, וזאת בעוד שיש חוקות הכוללות בחוקה עצמה הסדרים מפורטים יותר.
ראוי להזכיר כי ההסדר המוצע בחוקה אינו משנה, כשלעצמו, את ההסדר החוקי הקבוע כיום. הוא רק קובע כי ניתן לשנות את ההסדר בדרך של חקיקה רגילה. לכן, סעיף זה מעורר בצורה חזקה את שאלת היחס בין פרק העקרונות, ובייחוד סעיפים שבו הנראים כמעניקי זכויות, ובין מנגנוני האכיפה של החוקה. כך, למשל, ייתכן שבית המשפט יקרא את הסעיף הקובע כי אזרחות תוענק ותישלל על פי חוק המוצע כאן כאילו הוא כפוף לפסקת הגבלה שיפוטית. אם כך ייעשה – ייתכן שבית המשפט למעשה לא יעניק למחוקק סמכות להסדיר את נושא רכישת האזרחות ויגביל במיוחד שינויים של המצב הקיים שיתפרשו כפוגעים בזכויות או כהסדרים שאינם מידתיים.
לכן הודגש בדברי המבוא לפרק העקרונות כי חיוני להחליט ולהבהיר מה המעמד החוקתי של הוראות בפרק העקרונות יחסית לסמכות השיפוטית בכלל ולפרק הזכויות בפרט. ייתכן כי סעיף זה, כמו סעיפים אחרים בחוקה או בפרק העקרונות, מוגבלים גם על ידי הוראות של המשפט הבינלאומי המחייבות את ישראל מכוח אמנות או בצורה אחרת. כך, למשל, לא ברור אם יש למדינה סמכות לשלול אזרחותו של אדם אם כתוצאה משלילה זו הוא ייוותר חסר אזרחות.
בדיונים בוועדה הוצעו גם ניסוחים מפורטים יותר, המעגנים בחוקה ממש חלק מן ההסדרים העקרוניים המוכרים היום. בהתבסס על הדיונים נראה כי יש מחלוקת לא קטנה לגבי חלק ניכר מהסדרים אלה, ולכן הוחלט להעדיף בהקשר זה הסדר "רזה", על אף שהסדר "רזה" עלול להתפרש כאילו הוא מעביר את הכוח לבית המשפט.
יצוין כי בהסדר הקיים חוקי ההתאזרחות ורכישת האזרחות מלידה (פרט לחוק השבות) אינם מבחינים בין אנשים לפי מוצא או דת. במובן זה הם עומדים בדרישות עקרון השוויון הדורש כי הסדרים יופעלו כלפי כל אדם ללא הפליה אסורה. אזרחות ישראלית מוקנית אוטומטית לבן של אזרח ישראלי הנולד בישראל. תהליך ההתאזרחות נתון לשיקול דעת שר הפנים אך מוסדר היום בצורה שיטתית ושוויונית בעקבות נהלים ופסיקות בג"ץ. החוק הקיים מקנה עדיפות לאיחוד משפחות, ופסיקת בג"ץ קבעה נוהל כמעט מחייב של מתן מעמד בישראל לבני המשפחה הגרעינית של אזרחי ישראל.
הנוסח המוצע משמר את האפשרות הקיימת בחוק הישראלי כיום לשלול אזרחות, אם כי בפועל אין כמעט שימוש בסמכות זו. החוקה כמובן אינה משנה מצב זה.
בהצעה זו, הטיפול בזכויות הנלוות לאזרחות (כגון הזכות לבחור ולהיבחר, או זכויות למלא תפקידים ציבוריים מסוימים) לא נעשה בפרק העקרונות. ההנחה היא כי הסדרים כאלה צריכים להיות ברמת החוק, או – אם ברמת החוקה – בסמוך לטיפול בזכויות עצמן (כגון הזכות של אזרח להיכנס למדינתו כחלק מחופש התנועה וכמונעת אפשרות של גירוש אזרח, וטיפול בהשלכות ובהגבלות על הזכות לבחור ולהיבחר במסגרת הדיון בזכויות הפוליטיות). יש חוקות הנוהגות כך, אך יש גם חוקות הכוללות הוראות לגבי התניית תפקידים באזרחות המדינה בפרק העקרונות הכלליים.
סוגיות בנושאי החוקה בישראל:
אזרחות
