פרוייקט חוקה בהסכמה – עקרונות יסוד: מחויבויות יסוד
מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית
ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית – סיכומי מאמרים
2. מחויבויות יסוד
(א) מדינת ישראל תהיה מושתתת על עקרונות החירות, הצדק והשלום של מורשת ישראל.
הסעיף דן בשניות שבין המחויבות הכללית והשוויונית של המדינה כלפי כל אזרחיה ותושביה וזיקתה המיוחדת לתרבותו של העם היהודי לדורותיו. הסעיף מכריז על מחויבות לערכי אנוש כלליים אבל זאת על פי חזונם של נביאי ישראל (חזרה על עקרון דומה מההכרזה על הקמת המדינה הכלול גם במבוא לחוקה). יצוין כי הייחוד כאן הוא תרבותי בעוד הערכים אליהם מפנה הסעיף הם ערכים אוניברסאליים. ההפניה אינה לכל ערכי היהדות אלא רק לאותם ערכים שהם ערכי אנוש כלליים.
גישה כזו ננקטה גם בחוק יסודות המשפט, התש"ם-1980 לגבי זיהוים של מקורות משפט משלימים בשיטת המשפט בישראל.
(ב) תושבי המדינה ישתתפו בפיתוח המדינה [גרסה ב': בהגנתה] ובחיזוקה, לרווחת כל תושביה.
סעיף זה הוא משמעותי מאוד מבחינה הצהרתית וחינוכית. מטרתו העיקרית הינה להדגיש את תפישת המדינה לפיה בין המדינה ובין תושביה ואזרחיה קיים קשר של אחריות וזיקה הדדית.
למדינה חובות כלפי אזרחיה ותושביה. מול חלק מהן עומדות זכויותיהם של התושבים והאזרחים. אולם, כפי שמזכירה לנו ההכרזה האוניברסאלית לזכויות האדם – אין קיום לחברה בלי שלאזרחיה ולתושביה יש גם זיקה והשתתפות בנטלים הכרוכים בקיומה ובשגשוגה.
הוראות כאלה קיימות בכמה חוקות. חלקן מציינות במיוחד חובה להשתתף בנטל ההגנה בדרך של שירות צבאי או חליפי (גרמניה), או חובה לעבוד (יפן). חוקת שוויץ מדברת כללית על יחס של אחריות בין האזרח ומדינתו.
סעיף 2 המוצע אינו מפרט את צורות ההשתתפות האפשריות. זיקה זו תתבטא בכך שתושבי המדינה ישתתפו בחיי המדינה, החברה והמשק, בצורה שתשרת את רווחת הציבור כולו.
צפוי כי סעיף זה יעורר התנגדות מצד קבוצות החוששות כי הוא עלול להוות בסיס להגבלת זכויותיהן אם הן אינן משתתפות באופן מלא בחובות המוטלות על כלל האזרחים או התושבים, כגון שירות צבאי. ההתנגדות יכולה להיות גם סמלית, מצד קבוצות שאינן רוצות להיות מחויבות ביחס שייכות אל המדינה (מעבר לחובה לשמור על חוקיה). אף על פי כן, חוקה אמורה להיות בעלת ערך חינוכי ולהוות מוקד הזדהות לכלל האוכלוסייה. הדגשת יחסי הגומלין בין שייכות, השתתפות וזכויות נראית מרכיב חינוכי חשוב בתפקידה של חוקה. הסעיף מנוסח באופן כללי במכוון והוא נועד להדגיש את העובדה כי המסגרת המשותפת של אזרחות ותושבות בישראל היא מסגרת משמעותית הן מבחינת זכויות והן מבחינת השתתפות פעילה בחיי המדינה. הסעיף אינו מציין דרך מסוימת של השתתפות שבה ניתן לצאת ידי חובת ההשתתפות. דוגמא בולטת להשתתפות תהיה שירות צבאי או לאומי אולם הסעיף מאפשר קביעת צורות שונות של השתתפות, במקום או בנוסף לשירות צבאי לסוגיו. הכוונה אינה כי מסעיף זה תיגזרנה ישירות חובות של תושבים או אזרחים מעבר לאלה המוטלות עליהם מכוח חוק.
סוגיות בנושאי החוקה בישראל:
מחויבויות יסוד
