קריאה במורה נבוכים של הרמב"ם
הרמב"ם נולד בספרד, בקורדובה. הספר הראשון שכתב הרמב"ם היה "היות ההגיון" שאם הוא אכן כתב אותו הוא עשה זאת בגיל 17 או 16. בשנות העשרים שלו הוא כותב הרמב"ם את הפירוש למשנה. אח"כ הוא ניגש לכתוב את משנה תורה ומסיים אותו בתחילת שנות הארבעים. בסוף שנות הארבעים לחייו הרמב"ם הוא משנה את הפילוסופיה היהודית והכללית עם "מורה נבוכים" אותו כותב הרמב"ם במשך חמש שנים במצרים. מעבר לפירוש למשנה והיצירה ההלכתית שלו (משנה תורה) והיצירה הפילוסופית שלו (מורה נבוכים)הרמב"ם גם כותב ספרי רפואה. הרמב"ם ניסה בשלב מסויים לכתוב שירה אך יש לו בעיה עם שירה – בשלושה מקומות שונים במורה נבוכים הוא כותב מחאה כנגד פייטנים ומשוררים. כמו כן כתב הרמב"ם גם הרבה מאוד אגרות.
בחוגים לפילוסופיה ותיאולוגיה כששואלים אותם מי הרמ"בם הם עונים – הרמב"ם הוא מורה נבוכים. כששואלים בני ישיבות מיהו הרמב"ם הם אומרים הרמב"ם הוא משנה תורה.
בני הישיבות מבטלים את מורה נבוכים של הרמב"ם כספר לא חשוב שנכתב בשביל המשכילים שהתבלבלו והוא לא באמת מאמין בכך.
בחוג לפילוסופיה מבטלים את משנה תורה כספר שנכתב בשביל ההמון והוא לא באמת מאמין בכך.
יש סיבה לכך שזהו המצב – השונות בין מורה נבוכים ומשנה תורה היא גדולה מאוד.
ביוגרפיה של הרמב"ם:
אמא של הרמב"ם מתה כשהוא נולד. משפחתו היתה מיחוס גבוה (חוץ מאמו שהיתה כנראה מעמד נמוך).
אביו קרא לו משה בזמן בו לא קראו לבנים משהו יש בכך משום העמסת ציפיות על הרמב"ם.
אביו של הרמב"ם דאג לחינוכו אבל אחרי 10 שנים פלשו סונים לאותו אזור בספרד והמשפחה היתה צריכה לנדוד למרוקו. אבל הם גילו כי גם שם יהודים נרדפים (בשונה ממהמצב הרגיל בו יהודים בעולם המוסלמי חיו טוב).
הרמב"ם עובר לא"י (כי לא שולטים שם מוסלמים שהיו קנאים בתקופתו) אבל גם כאן לא היה לו טוב והוא עובר למצרים.
מה שמעניין זה שהרמב"ם לא מפסיק לכתוב בתנאים לא תנאים בהם הוא חי. אחת החידות הן איך הרמב"ם כ"כ פורה בתנאים כ"כ בלתי אפשריים. ההנחה היא שלרמב"ם היה זיכרון פנומנלי והוא לא שכח את מה שלמד ולכן לא היה צריך נגישות מיידית של ספרים כדי ליצור – הכל היה אצלו בראש.
מורה נבוכים של הרמב"ם הוא ספר בעל יומרה טוטאלית – לשנות את כל מי שקורא אותו.
הוא רוצה יותר מליידע את הקורא שלו – הוא רוצה לגאול את הקורא שלו. הוא לא היחידי בעל היומרה הזו אך זה מאוד מובהק כאן.
מורה נבוכים עושה שתי פעולות:
1.מסביר לקורא את המבנה של העולם
2.מנחה אותו איך לפעול באותו רגע. הוא מנסה לשנות את המבנה הרגשי של הקורא אותו.
נושאים מתוך מורה נבוכים של הרמב"ם
רמב"ם – מורה נבוכים – סדר ומבנה
הרמב"ם וקיום המצוות על רקע הפילוסופיה היוונית
פרק א-ס"ח של מורה נבוכים לרמב"ם
הרמב"ם \ מורה נבוכים – פרק ב-כ"ה
הרמב"ם על התשוקה המינית והתשוקה לידיעה
מורה נבוכים של הרמב"ם מייצר כמה שאלות והסוף שלו מציע כמה סופים אפשריים. הספר שואל כמה שאלות, ובמובן הזה מורה נבוכים של הרמב"ם הוא ספר פלורליסטי.
מורה נבוכים מייצר בעיה שלה כמה פתרונות שונים ויתכן כי הרמב"ם עמד מאחורי כל אחד מהם.
השאלה המרכזית של הרמב"ם – מורה נבוכים פותח בהגדרת שכל האדם כשפסגת האדם. הוא ההופך את האדם לאדם ואת האדם לאלוהים. צלם אלוהים שבאדם.
במורה נבוכים הרמב"ם פונה למי שנמצא בתנועה אל האמת – אנשים שלמדו פיזיקה, מיושבים בדעתם ויש להם תשוקה גדולה להכנס אל הפרדס. זו תכלית החיים (להכנס אל תוך ארמון המלך) על פי הרמב"ם. הפסוק המכונן הוא דע את השם אלוהיך ועבדנו. דוד אמר זאת לשלמה בספר דברי הימים. יותר מכל הוגה אחר במסורת היהודית הרמב"ם מעמיד את הידיעה כפסגת חייו של האדם. זו לדעתו של הרמב"ם הגאולה. הידיעה היא גאולה פוליטית, פסיכולוגית, מביאה להשגחה ונבואה, הידיעה היא פסגת חייו של האדם. זה מהלך רציונליסטי -אמונה שהתכלית היא לדעת.
