תולדות המחשבה המדינית: מהי מחשבה מדינית\פוליטית?
סיכום זה הוא חלק מאסופת הסיכומים בקורס תולדות המחשבה המדינית וחלק ממאגר הסיכומים והמשאבים בנושא פילוסופיה באתר.
בימי הביניים יש לא מעט כתיבה של מחשבה מדינית, גם יהודית, גם מוסלמית, גם נוצרית. אנחנו לומדים את ההוגים הנוצריים כי גם ההוגים האסלאמיים וגם ההוגים היהודים נשענים עליה. אנחנו מוצאים מאפיינים דומים אצל האסלאמיים ואצל הנוצרים מאחר וכל נקודות המקור נשענים על הכתיבה היוונית.
ימי הביניים היא תקופה של 1000 שנה, למרות שהיא יותר ארוכה מכל שאר התקופות (הרנסאנס, הקלאסית וכו'). ולקרוא לה ימי הביניים (היא אפילו כונתה ימי החושך) מרמז על זה שבתקופה הזו לא קרה שום דבר חשוב. אבל חשוב לדעת שהתפיסה שמדברת על כך שבימי הביניים אין התפתחות משמעותית מבחינת חשיבה פוליטית ומוסרית, כבר לא נכונה. אנו יודעים אבל שבשלב מסוים בשלהי ימי הביניים ביקורת תיאולוגית, ביקורת פוליטית וביקורת מוסרית נתפסה כעניין מאוד מסוכן למי שאמר אותה. מקור הבעיה הוא שבניגוד לתקופה הקלאסית, יש המון גבולות ומגבלות, המון עניינים שנחשבים ענייני כפירה ולכן יש פחד מלהתעסק בהם. בתוך כל זה אנחנו נלמד הוגה שכן חוזר חזרה ליוונים ולאריסטו וכן נשען מתודולוגית על תפיסת העולם של אריסטו, ועושה מעשה "כפירה".
מה שמאפיין את החשיבה הנוצרית של ימי הביניים הוא מושג שנקרא תפיסת המדינה הסכוליסטית – מדברת על כך שאנחנו מנסים לייצר מסגרת מדינית שכוללת בתוכה רוחניות תרבותית, ורוחניות דתית. וכל אלה מושתתים על מה שנקרא עיון פילוסופי תיאולוגי. המטרה של אותו עיון פילוסופי תיאולוגי הוא בעצם לתת לנו תובנות שכליות ושיטתיות לגבי אמיתות ההתגלות הנוצרית. זה אומר שבעזרת כלים רציונאליים תיאורטיים אנחנו בונים תורה פילוסופית תיאורטית. יש כאן בעצם יומרה לבנות מדינה שמבוססת על תיאוריה, על לוגיקה מוסרית. יש פה אמירה שמאחוריה עומדת ההנחה שהסדר הפוליטי צריך להיות על רצף הגיוני מוסרי. לתוך כל הדבר הזה מזריקים את התיאולוגיה – תורת הדת. בעצם הבסיס של כל מדינה הוא הרעיון המוסרי של הנצרות. סביב זה מסתובבת כל המדינה.זו מדינת הדת הראשונה. כשאנחנו רוצים להחליט איך יראו העקרונות המדיניים אנחנו קודם כל מסתכלים על מה שההוגים קוראים עקרונות ההתגלות הנוצרית. אצל היוונים הפילוסופיה הייתה מטרה בפני עצמה. פה הפילוסופיה הופכת להיות כלי בשירות התיאולוגיה. התיאולוגיה למעלה בראש, אחרי זה הפילוסופיה ורק בסוף המדע שנכפף לשני אלו.
הוגי המחשבה המדינית בימי הביניים:
הפילוסופיה המדינית של אוגוסטינוס הקדוש
