ניקולו מקיאוולי \ הנסיך – פרקים י"ז -כ – סיכום
סיכום זה הוא חלק מאסופת הסיכומים בקורס תולדות המחשבה המדינית, וחלק ממאגר הסיכומים והמשאבים בנושא פילוסופיה באתר.
לפי מקיאוולי נסיך חייב לשאוף להיות רחמן ולא אכזר, אך להיזהר שלא להשתמש ברחמים באופן גרוע, כי רחמנות יתר יכולה להביא לאי-סדר (רצח, גזל וכו'). הנסיך רשאי להיות אכזר בכדי להחזיק את הנתינים מאוחדים ונאמנים. נסיך צריך להתנהל באורח מתון, בזהירות ובאנושיות. יש כאן מחלוקת: האם יותר טוב לעורר מורא או אהבה? היה עדיף לעורר את שניהם אך זה בלתי אפשרי ולכן רצוי לעורר מורא כי בני האדם הם כפויי טובה, הפכפכים, מתחזים ומפנים לך את הגב. את האהבה ינתקו האנשים אם רק תזדמן להם תועלת אישית אבל המורא יחזיק אותם בגלל הפחד מהעונש. למרות זאת, הנסיך צריך לשאוף לכך שלא ישנאו אותו וזאת ע"י שיתנזר מרכושם ונשיהם של נתיניו, למשל. אך כשהנסיך מחזיק עימו צבא גדול הוא צריך שיהיה לו שם של אכזר כדי שלא תהיה מחלוקת בינם לבין עצמם או בינם לבין הנסיך (כמו במקרה של חניבעל). שורה תחתונה – מורא זה חשוב, אהבה זה פחות חשוב; אבל אם לא אוהבים אותך, לפחות שלא ישנאו אותך.
לפי מקיאוולי יש 2 דרכים לשמור אמונים: חוק וכוח. הראשון מתאים לאדם והשני לחיות. אך לפעמים אין די בראשון אז צריך לפנות לשני. הנסיך לא חייב לשמור אמונים כי ההנחה היא שכל בני האדם רשעים וגם הם לא ישמרו לו אמונים, ולראיה יש הרבה הסכמי שלום והבטחות שנעשו בטלים ומבוטלים בגלל אי שמירת אמונים. הנסיך צריך לדעת לא לסטות מהטוב כל עוד הוא יכול, אבל לדעת להיכנס לרע כשהוא מוכרח – כלומר, להיראות רחמן, אנושי, נאמן וישר, אבל לא להיות כזה באמת, אלא להיות מוכן לעשות ההיפך מכך לכשיידרש.
כיצד הנסיך יכול להימנע מבוז ומשנאה? כאמור, הוא נעשה שנוא כשהוא גוזל את רכושם ונשותיהם של נתיניו. כל עוד לא לוקחים מבני האדם את הכבוד והרכוש הם חיים בשביעות רצון. הנסיך נחשב בזוי כשהוא הססן, נשי, מוג-לב, הפכפך, קל דעת. הנסיך צריך להיות אמיץ, חזק ולתת לכולם לדעת שלא ניתן לרמות אותו. לנסיך יכולות להיות בעיות פנים ובעיות חוץ. את בעיות החוץ ניתן לפתור ע"י צבא טוב. שקט מבחוץ מביא ליציבות פנים, אלא אם כן יש קנוניה נגדו. את הקנוניה ניתן למנוע אם הנסיך ימנע שנאה ובוז כלפיו ואם העם יהיה מרוצה ממנו. אם הנסיך יהיה אהוב על הציבור אז אותו קושר לא ירצה להרוג אותו כי הוא ימאיס על עצמו את העם. לא יהיו לו שותפים לקנוניה. דבר נוסף: הנסיך חייב להניח לאחרים לנהל עניינים שייזקפו לחובתו ולנהל בעצמו עניינים שייזקפו לזכותו. בכל מקרה, אסור לנסיך שיהיה שנוא על העם ובייחוד לא על הקבוצות החזקות בעם. לכן, אם אותה קבוצה חזקה שאת זקוקה לה היא קבוצה מושחתת – עליך להיות גם מושחת. מקיאוולי מבחין בין 2 סוגי בני אדם: אריות ושועלים. אריות הם החזקים והשועלים הם חכמים ותחבולנים. נסיך צריך להיות גם אריה וגם שועל. לדוגמא: הקיסר הרומי סוורוס; כשרצה להשתלט על רומא היו לו 2 בעיות: במזרח (שם אחד בשם ניגר הכריז על עצמו כקיסר) ובמערב (שם אחד בשם אלבינוס שאף לקיסרות). מה עשה סוורוס? רימה את אלבינוס ואמר לו שהוא יחלוק איתו את הקיסרות. בינתיים הוא נלחם במזרח מול ניגר והרג אותו והרגיע שם את העניינים. אח"כ הוא בא עם כוחות חזקים יותר למערב ונלחם מול אלבינוס וניצח אותו. סוורוס הזה היה אריה פראי ביותר ושועל ערמומי מאוד.
האם מבצרים ודברים רבים אחרים שנסיכים עושים מדי יום מועילים או לא? יש נסיכים שפירקו את הנתינים מנשקם. אחרים פילגו את הערים הכפופות להם. יש כאלו שבנו מבצרים. יש כאלו שהרסו מבצרים. צריך להתייחס לכל דבר לגופו ולבדוק מה המצב של המדינה טרם קבלת ההחלטה.
כשאת נותנת לאנשים נשק, הנשק הזה הוא גם שלך. אלא שחשודים בעיניך הופכים להיות נאמנים לך ואלו שממילא נאמנים לך – סבבה. בכל מקרה, כולם תומכים בך. לעומת זאת, כשאת מפרקת אותם מנשקם את מראה שאת לא סומכת עליהם וזה מוליד שנאה כלפיך.
לגבי ערים מפולגות – מקיאוולי חושב שזה לא מועיל כי אם יבוא אויב מבחוץ אז אחת הסיעות החלשות תחבור אליו והעיר המפולגת תיפול בקלות. פילוג מעיד על חולשה של הנסיך וזה ממש לא רצוי בעת מלחמה.
אין ספק שנסיכים נעשים גדולים ומהוללים כשהם מתגברים על קושי מסוים. לכן, לפעמים נסיך צריך להיות ערמומי ולעודד איזו איבה נגדו כדי שיוכל להתגבר עליה ולחזק את עצמו בעיני הנתינים. לפעמים נסיך יכול להיעזר יותר באלו שהוא חשד בהם בתחילה כי הוא תמיד יכול למשוך אותם יותר בקלות (כי הם ירצו למחוק את הרעה השלילית שעשו לו ע"י כך שיראו לו נאמנות) ולהפיק מהם יותר תועלת.
לגבי המבצרים: אם יש לך מבצרים והעם שונא אותך – המבצרים לא יועילו. לא משנה אם מקימים מבצרים או לא (זה נתון לשיקול הנסיך בהתאם לנסיבות). מה שמשנה בעבור מקיאוולי זה לא להיות שנוא על העם.
