מהו אלמוות והאם ניתן לחשוב שהוא בר השגה בדרכים שהן לא דתיות או מיסטיות? הסופר הפורטוגזי ז'וז'ה סארמארגו בספרו "על העיוורון" חושב שישנה דרך:
"אם, לפני כל מעשה, היינו מתחילים בשקילת התוצאות המעשה, בחשיבה עליהן באמת, ראשית התוצאות המיידיות, אז הסבירות, אז האפשריות, אז את אלו שניתן לדמיין, לעולם לא ננוע מעבר לנקודה בה המחשבה הראשונה שלנו גרמה לנו לעצור. הטוב והרע שהם התוצאה של מילותינו ומעשינו ממשיכים ומחוללים את עצמם, כך ניתן להניח, לאורך הימים הבאים, כולל אותם ימים אינסופיים בהם לא נהיה פה יותר כדי לגלות, לשבח את עצמנו או לבקש סליחה, ואכן ישנם אלו הטוענים כי זהו למעשה האלמוות המדובר כל כך."
לפי סארמארגו, אם אנחנו מאמינים של,כל מעשה שלנו יש משמעות ותוצאות אנחנו צריכים להביא בחשבון שהתוצאות האלו ימשיכו להשפיע על המציאות גם בעתיד ואפילו אחרי מותנו, ובמעשינו בעודנו בחיים אנחנו למעשים קובעים כיצד נמשיך ונהיה נוכחים בעולם גם לאחר שנמות.
בעקבות הציטוט הזה של סראמאגו בחרו האחים וושאובסקי לכלול ברגעי השיא של סרטם "ענן אטלס" (על בסיס ספר של דיויד של מיטשל) את הדברים הבאים:
"חיינו אינם שלנו, מרחם עד קבר אנו קשורים באחרים, עבר והווה, ובכל פשע ועל ידי כל מעשה חסד – אנו מולידים את עתידנו"
עוד דברים מעניינים:
להגדיר את עצמך זה כמו לנסות לנשוך את השיניים שלך: ציטוטים של אלן ווטס
מה אם החיים לא היו מאבק? רעיון נושן של מרקס שאולי כדאי לשקול מחדש
