עקרונות הפלורליזם, הסכמיות וסובלנות – סיכום ושאלות

התחומים בהם בא לידי ביטוי הפלורליזם:

בתחום הכלכלי – ריבוי ארגונים כמו מורים, רופאים, מהנדסים, אחיות.

תחום חברתי – ריבוי ארגונים חברתיים שלכל אחד מהם מטרות משותפות משלו בתחום העשייה החברתית. לדוגמא: נעמ"ת, ויצ"ו, אמונה.

תחום תרבותי – חינוכי –  ריבוי ארגונים הפועלים במישור התרבותי – חינוכי כמו: בתי ספר לדתיים וחילונים, בתי ספר לערבים, בתי ספר לטבע, המרכז למורשת הבדואים בגליל, תאטרונים לעולים

תחום המבנה החוקתי – מוסדי – כשיש רשות מבצעת, שופטת ומחוקקת.

תחום פוליטי – גישה המערבת ריבוי מפלגות. מפלגות הן ארגונים השואפים להגיע לשלטון או להשתתף בו.

מדוע חשוב עקרון הפלורליזם לחיים המודרניים?

תשובה:

• הוא מכיר בזכות המחלוקת בשונות בין בני אדם. הוא מכיר בצורך שלהם להתארבן בקבוצות ע"פ נטיית ליבם, צורכיהם, דעותיהם ושאיפותיהם.

• הפלורליזם מביא לפיזור הכוח השלטוני והפוליטי במדינה. תופעה זו מונעת השתלטות של אדם אחד על המערכת השלטונית.
• הפלורליזם נותן לגיטימציה (הכרה) למאבקים בין הכוחות הפוליטיים, המפלגות והארגונים בכך הוא מונע סכנת אלימות מילולית ופיזית.

מהי תרומתה של הסובלנות לחיים הדמוקרטיים?

• סובלנות היא היכולת לקבל את האחר והשונה בכבוד ללא קשר למוצאו, לאומיותו, צבעו, מינו ואמונתו הדתית.
• סובלנות היא היכולת להקשיב להקשיב ולהכיר בדעה של האחר גם אם לא להסכים איתה, כפי שאמר הפילוסוף וולטר: "אני שולל את מה שאתה אומר, אבל אגן עד מוות על זכותך לומר את הדבר" .
• סובלנות פירושה: התנגדות לאלימות וקיצוניות מכל סוג. מקור המונח סבל. כדי להסתכל לדעות אחרות ולאנשים שונים צריך לסבול.
• הסובלנות מבטיחה את זכויות הפרט, את השמירה על כבוד האדם, את חופש ההתארגנות, ואת ערך השוויון בין בני האדם.
• סובלנות במערכת הפוליטית מבטיחה שכל הדעות וכל הקבוצות יזכו בייצוג, גם דעות מאוד לא מקובלות (לא מדובר, כמובן, בסובלנות כלפי דעות המעודדות אלימות, גזענות או הרג)
• הסובלנות במערכת הפוליטית מבטיחה שגם דעות לא מקובלות, דעות שבמיעוט יישמעו ויהיו מיוצגות. זהו תנאי לקיומה של הדמוקרטיה.
• הסובלנות מאפשרת וויכוח ודיון ציבורי בנושאים רגישים ומעוררי מחלוקת ללא הפרעה וללא אלימות. כך מתאפשר חופש הביטוי והדעה.

רמות של הסכמה

1. הסכמה רחבה – על זכות המדינה להתקיים במסגרת גבולותיה. הבסיס ליציבות בכל מדינה ומדינה דמוקרטית בעיקר, הוא הסכמה של רוב האולוסיה לחיות בה בגבולותיה.
2. הסכמה רחבה  על צורת המשטר הדמוקרטי. כלומר, רוב האוכלוסיה צריך להכיר ולהזדהות עם צורת המשטר ועם רוח הדמוקרטיה. דוגמא: רפובליקת ווימאר: אחת מנקודות החולשה של רפובליקת ווימאר (– המשטר הדמוקרטי שנכפה על גרמניה אחרי מלחמת העולם הראשונה) הייתה שחלק ניכר מהגרמנים לא היה בשל למשטר דמוקרטי.
3. קבלת השלטון שנבחר בבחירות דמוקרטיות כשלטון לגיטימי (המוכר) של המדינה.

לסיכום, ככל שעולה רמת ההסכמה במדינה, וככל שגדלה הלגיטימציה לאופי המשטר, כך גדלה היציבות במדינה. בישראל קיימת הסכמה רחבה סביב האופי הדמוקטי שלה, סביב נושא העלייה בקרב הציבור היהודי, סביב צה"ל בציבור היהודי בעיקר. אך עדיין קיימות מחלוקות בנושאים מרכזיים כמו: בעניין דת ומדינה. בעניין עתיד השטחים כמו: יהודה שומרון וחבל עזה.

יש הרואים במחלוקות אלה איום על יציבות המשטר הדמוקרטי בישראל.

שאלות מבגרות על עקרון הפלורליזם, ההסכמיות והסובלנו

        ·          לכנס של אגודה העוסקת במחקר היסטורי הוא זמן חוקר שנוי במחלוקת. הזמנה זו עוררה כעס בקרב חברים רבים באגודה. והם קראו למנהיגי הכנס לבטל את הזמנת החוקר. בהזמנה זו הודיעו מארגני הכנס שאחת ממטרותיו היא לחשוף את חברי האגודה לדעות שונות. לכן, אף על פי שהעמדות של החוקר חריגות ומנוגדות לדעות של מרבית חברי האגודה הזמנתו לא תבוטל.

שאלה: ציין והסבר את העיקרון הדמוקרטי שבא לידי ביטוי בדברי מארגני הכנס. נמק את תשובתך ע"פ הקטע.

תשובה: ציון סובלנות.

הסבר/הצג: הנכונות לקבל את השונה/האחר ולנהוג בו בכבוד (גם אם הדבר כרוך בסבל).

נמק/בסס: מארגני הכנס הודיעו שהחוקר יוזמן לכנס למרות דעותיו החריגות, ולמרות שהזמנתו עוררה כעס בקרב חברים רבים באגודה. בדברים אלו יש נכונות לכבד את החוקר שדעותיו חריגות ושונות מדעותיהם של מרבית חברי האגודה. כלומר, מדובר פה בעקרון הסובלנות.

תשובה נוספת: פלורליזם – הכרה בזכות הקיום של דעות/רצונות/צרכים שונים בחברה. הכרה בזכותן של הקבוצות השונות לבטא את השוני ביניהן/להתארגן כדי לפעול למען השגת מטרותיהם.

מארגני הכנס הודיעו שאחת ממטרותיו היא לחשוף את חברי האגודה לדעות שונות. החשיפה לדעות שונות מבטאת הכרה בקיום של דעות שונות והכרה בזכותן של דעות שונות להתקיים. ולכן מארגני הכנס לא ביטלו את ההזמנה שלו. כלומר העיקרון כאן הוא עיקרון הפלורליזם.

שאלה נוספת:

בבריטניה הוקם בית ספר ייחודי שתוכנית הלימודים בו מדגישה את החינוך החברתי יותר מההשיגים בלימודים. משרד החינוך הבריטי הוציא צו סגירה לבית הספר בטענה שתוכנית הלימודים בו חורגת מתוכנית הלימודים האחידה הנהוגה במדינה.

הנהלת בית הספר פנתה לבית המשפט בבקשה לבטל את צו הסגירה. השופט נענה לבקשתה והתיר את המשך פעילותו של בית הספר.

ציין והצג: את העיקרון הדמוקרטי שעליו התבסס השופט בפסיקתו.

הסבר את תשובתך לפי הקטע.

תשובה: עקרון הפלורליזם.

הסבר לעיקרון הפלורליזם ע"פ הקטע – השופט התבסס על עקרון הפלורליזם. הוא הסכים שבית הספר המדגיש את החינוך החברתי לא יקבל צו סגירה, למרות שתוכנית הלימודים בו חורגת מתוכנית הלימודים האחידה, הנהוגה במדינה. כלומר, השופט מכיר בקיומן של דעות, צרכים ורצונות שונים בחברה. הוא מכיר בצורך של כל קבוצה לממש את האינטרסים שלהם.

117-119 ולענות על שאלות ולענות בספר על שאלות 1,6,7

1. העקרונות הבאים לידי ביטוי בפלורליזם הם עקרונות הכרעת הרוב, הפרדת רשויות, משאל עם וכו. הפלורליזם הוא תנאי הכרחי לקיום של דמוקרטיה, כי ללא פלורליזם – לא תהיה דמוקרטיה.

שאלה מבגרות: הטלוויזיה בכבלים רוצה לחנוך ערוץ מוסיקה חדש שבו היא תשתדר סוגי מוסיקה בהתאם לטעמים השונים של האנשים. השר טומי לפיד (ז"ל) שלא ישמיעו בערוץ זה שירים כמו: "שלכת" של עמיר בניון כיוון שזה מזכיר לו שירים ערביים בג'נין.

1. ציין והסבר איזה עיקרון דמוקרטי בא לידי ביטוי בערוץ הטלוויזיה החדש. בסס את תשובתך.
2. ציין והסבר איזה עיקרון נפגע בדבריו של השר טומי לפיד. בסס את תשובתך.

תשובה:

1. פלורליזם.
2. סובלנות.

ציין, הצג, הסבר.

שאלה נוספת:

מדוע יש צורך בסובלנות כדי לאפשר את מימוש חירויות האדם במדינה דמוקרטית?

תשובה:

ללא סובלנות אין אפשרות לממש את חירויות האדם במדינה דמוקרטית. לדוגמא: חירות הביטוי. כדי לממש את חירות הביטוי במדינה דמוקרטית, יש לאפשר לפרטים וקבוצות בחברה שדעותיהם שונות משלי לבטאר את דעותיהם. אם לא נסבול דעות והשקפות ואמירות של פרטים בקבוצות בחברה, ולא ננהג בסובלנות כלפיהם, הם לא יוכלו לממש את הזכות שלהם לחופש ביטוי.

כדי לאפשר ביטוי של דעות שונות גם אם דעותיהם שונות מדעותיי או מתנגדות לדעותיי, אני חייב לנהוג בסובלנות.

באחת המדינות פרסמה רשות הדואר חוברת הנחיות הנפקת בולים חדשים. בחוברת נאמר כי רצוי שהאיורים החדשים על הבולים יהיו מגוונים ויתבססו על נושאים המייחדים קבוצות שונות באוכלוסיה. כגון: תלבושות עממיות, טקסים ומאכלים אופייניים לקבוצות שונות.

ציין והסבר עיקרון דמוקרטי שבא לידי ביטוי בהנחיות של רשות הדואר לבחירת האיורים. נמק את תשובתך ע"פ הקטע.

ציון: פלורליזם.

הסבר: הכרה בריבוי הקבוצות ומגוון הקבוצות במדינה והכרה בזכותן של הקבוצות השונות במדינה לבטא את הייחודיות שלה/הכרה בזכות הקיום של דעות, השקפות וצרכים מגוונים של אזרחי המדינה.

נימוק: ההנחייה להשתמש באיורים  המבטאים את ההכרה בייחודיות של הקבוצות החברתיות במדינה מבטאת קבלה של עקרון הפלורליזם.

חשוב לדעת  – פלורליזם

• עקרון הפלוריזם משמעו- הכרה בשונות של הפרטים והקבוצות במדינה, וכן הכרה בלגיטימציה של כל קבוצה לשמור על ייחודה ועל השונות שלה ולפעול בהתאם להשקפת עולמה.
• התנאי למימוש עקרון הפלורליזם במדינה הוא אימוץ הסובלנות ע"י השלטון, החברה וכל אחד מהפרטים בחברה.
• מימוש עקרון הפלורליזם אינו מוחלט, שכן חייבים להתקיים עקרונות דמוקרטיים נוספים כמו הכרעת הרוב והסכמיות.
• לעיתים עקרון הפלורליזם מתנגש עם יעדים אחרים של המדינה.

חשוב לדעת – סובלנות

• סובלנות נובעת מההכרה בכבודות של האדם כערך, ובזכותו להיות שונה מהאחרים. לכן חובה עלינו  כבני אדם לנהוג בסובלנות בכל אדם.
• סובלנות משמעה אימוץ צורת התנהגות המכבדת כל אדם באשר הוא אדם, סובלת את דעותיו ואת השקפת עולמו גם כאשר הן מעוררות התנגדות, כעס ואי נוחות.
• אימוץ סובלנות הוא תנאי למימוש  עקרונות דמוקרטיים נוספות כמו: פלורליזם, חירות האדם וזעויו וזכויות קבוצות מיעוטים.

חשוב לדעת –הסכמיות

• תנאי לחיים יחד במדינה ולמימוש עקרון הפלורליזם הוא הסכמה רחבה בין הפרטים והקבוצות בחברה –  בינם לבין עצמם ובינם לבין רשויות השלטון במדינה – על כללי המשחק (הסדרים) שהחברה קובעת ועל נושאים מהותיים.
• ההסכמיות נגזרת מהרעיונות ההומניסטיים המכירים בערך האדם ומרכזיותו.
• הן ההסכמיות והן האמנה החברתית מבטאות נכונות לוויתור.
• בהיעדר הסכמיות בין הפרטים לקבוצות בחברה לבין רשויות השלטון (על כללי המשחק, הערכים ונושאים מהותיים) נשקפת סכנת אנרכיה במדינה.
• תנאי הכרחי לקיום עקרון הפלורליזם במדינה דמוקרטית הוא הסכמה על נושאים מרכזיים ועל כללי המשחק. הסכמיות יכולה להתבטא ברמות שונות ובתחומים שונים ויש זיקה בין מידת ההסכמיות לבין רמת היציבות של המשטר. ככל שרמת ההסכמיות במדינה עולה, היציבות גדלה.
• יש להבחין בין ביטויים לגיטימיים של אי הסכמה במשטר דמוקרטי ובין ביטויים של אי הסכמה שאינם לגיטימיים במשטר הדמוקטי. ככל שיש פחות הסכמה – יש יותר אנרכיה.

מאמר זה הוא חלק ממאגר הסיכומים והמשאבים בנושא בגרות באזרחות כאן באתר. 

המקורות ההיסטוריים והרעיוניים של עקרון הסובלנות

עקרון ההסכמיות: אם שוברים את הכלים אז לא משחקים

יהדות ותרבות המחלוקת