עקרון הפלורליזם ,סובלנות הסכמיות .
הגדרה לפלורליזם :הכרה בזכות קיומן של דעות ,השקפות ,צרכים ורצונות שונים בחברה .
הפלורליזם הוא גם הכרה בזכותן של הקבוצות לבטא את השונות בניהן,להתארגן במסגרות שונות כדי לממש את זכיותיהן /לפעול להשגת האינטרסים והצרכים שלהן .
התחומים בהם באה לידי ביטוי הפלורליזם
1.תחום כלכלי –הכלכלה של המדינה כמו ארגונים הרופאים המהנדסים האחיות .
2.תחום חברתי-ריבוי ארגונים חברתיים שלכול אחד מטרות משותפות משלו בתחום העשייה החברתית לדוגמא נעמ"ת ,ויצו,אמונה ,אדלה.
3.תחום תרבותי חינוכי –ריבוי ארגונים הפועלים במישור התרבותי חינוכי כמו בתי ספר לדתיים ולחילוניים בתי ספר לערבים בתי ספר לטבע ,המרכז למורשת הבדואים בגליל תיאטרונים לעולים .
4.תחום המבנה החוקתי מוסדי –כשיש רשות מבצעת שופטת ומחוקקת .
5.תחום פוליטי –גישה המעודדת ריבוי מפלגות .
מפלגות הן ארגונים השואפים להגיע לשלטון או להשתתף בו .
שאלה :מדוע חשוב עקרון הפלורליזם לחיים המודרניים ?
תשובה :-הפלורליזם מכיר בזכות המחלוקת והשונות בין בני האדם .
הוא מכיר בצורך שלהם להתארגן בקבוצות על לפי נטיית ליבם ,צורכיהם דעותיהם ושאיפותיהם
-הפלורליזם מביא לפיזור הכוח השלטוני והפוליטי במדינה .
תופעה זו מונעת השתלטות של אדם אחד על המערכת השלטונית .
-הפלורליזם נותן לגטי-מצייה הכרה למאבקים בין הכוחות הפולטים ,המפלגות וארגונים בכך הוא מונע סכנת אלימות מילולית ופיזית .
סובלנות הגדרה –נכונות לקבל את השונה ולנהוג בו בכבוד .
נכונות לאפשר לחריג ולשונה לבטא את דעתו ולנסות להשפיע .
נכונות לסבול דעות שונות ומנוגדות,כלומר:
אימוץ צורת התנהגות המכבדת כול אדם באשר הוא אדם ,סובלת את דעותיו ואת השקפת עולמו גם כאשר הן מעוררות התנגדות ,כעס ואי נוחות .
דוגמאות:סובלנות היא היכולת לקבל את האחר ואת השונה בכבוד ללא קשר במוצאו בלאומיותו צבעו מינו ואמונתו הדתית .
-סובלנות היא היכולת להקשיב ולהכיר בדעה של האחר גם אם לא להסכים איתה .
כפי שאמר הפילוסוף וולטייר "אני שולל את מה שאתה אומר אבל הגן עד מוות על זכותך לומר את הדבר "
סובלנות פירושה התנגדות לאלימות וקיצוניות מכול סוג מקור המונח מהמילה "סבל" .
כדי להסתגל לדעות אחרות ולאנשים שונים צריך לסבול .
מה תורמת הסובלנות לחיים הדמוקרטיים?
הסובלנות מבטיחה את זכיות הפרט ,את השמירה על כבוד האדם את חופש ההתארגנות ואת ערך השוויון בין בני האדם .
סובלנות במערכת הפוליטית מבטיחה שכול הדעות וכול הקבוצות יזכו בייצוג ,גם דעות מאוד לא מקובלות .
(לא מדובר כמובן בסובלנות כלפי דעות המעודדות אלימות ,גזענות או הרג )
הסובלנות במערכת הפוליטית מבטיחה שגם דעות לא מקובלות ,דעות שבמיעוט יישמעו ויהיו מיוצגות .זהו תנאי לקיומה של הדמוקרטיה .
הסובלנות מאפשרת ויכוח ודיון ציבורי בנושאים רגישים ומעוררי מחלוקת ללא הפרעה וללא אלימות כך מתאפשר חופש הדיבור והדעה .
הסכמיות הגדרה :הסכמה למכנה משותף שכולל מסגרות משותפות :
מדינה,משטר ,מאפיינים ,נורמות חברתיות .
ככול שההסכמה יותר רחבה וככול שהסכמה בתחומים רבים יותר כך היציבות גדולה יותר .
חילוקי דעות בחברה הם טבעיים,ויכוח פתוח ודיון בכול נושא הוא הכרחי .
לכן ,כדי להתקיים חייבת החברה הדמוקרטית להגיע להסכמה רחבה (עקרון ההסכמיות) בכול נושא שיש בו מחלוקת שמדובר בנושא מרכזי יש להגיע להסכמה רחבה (קונסנזוס)בפתרון לנושא מסוים .
לדוגמא השגת הסכמה רחבה בעניין חוזה מדיני עם מדינה סמוכה או הסכמה רחבה על עצמאות לכול העדות הדתיות במדינה .
רמות של הסכמה
הסכמה רחבה :על הזכות המדינה להתקיים במסגרת גבולותיה הבסיס ליציבות בכל מדינה ומדינה דמוקרטית בעיקר היא הסכמה של רוב האוכלוסייה לחיות בה בגבולותיה .
הסכמה רחבה על צורת המשטר הדמוקרטי כלומר רוב האוכלוסייה צריכה להכיר ולהזדהות עם צורת המשטר ורוח הדמוקרטיה אחת מנקודות החולשה של רפובליקת וימאר המשטר הדמוקרטי שנכפה על גרמנייה לאחר מלחמת העולם ה1 הייתה שחלק ניכר מהגרמנים לא היה בשל למשטר דמוקרטי .
קבלת השלטון שנבחר בבחירות הדמוקרטיות כשלטון לגיטימי (המוכר) של המדינה .
סיכום –ככול שעולה רמת ההשכלה במדינה וככול שגדלה הלגיטמצייה לאופי המשטר כך גדלה היציבות במדינה .
בישראל קיימת הסכמה רחבה סביב האופי הדמוקרטי שלה ,סביב נושא העלייה בקרב הציבור היהודי ,סביב צהל בציבור היהודי בעיקר.
אך עדיין קיימות מחלקות בנושאים מרכזיים כמו בעניין דת ומדינה .
בעניין חוקה לישראל .
בעניין עתיד השטחים כמו יהודה ושומרון וחבל עזה .
יש הרואים במחלוקות אלה איום על יציבות המשטר הדמוקרטי בישראל .
מקרה :לכנס של אגודה העוסקת במחקר היסטורי הוזמן חוקר שנוי במחלוקת.
הזמנה זו עוררה כעס בקרב חברים רבים באגודה והם קראו למארגני הכנס לבטל את הזמנת החוקר .
בתגובה לקריאה זו הודיעו מארגני הכנס שאחת ממטרותיו היא לחשוף את חברי האגודה לדעות שונות .
לכן אף על פי שהעמדות של החוקר חריגות ומנוגדות לדעות של מרבית חברי האגודה הזמנתו לא תבוטל .
שאלה:ציין והסבר את העיקרון הדמוקרטי שבא לידי ביטוי בדברי מארגני הכנס נמק את תשובתך על פי הקטע .
תשובה:ציון :סובלנות.
הסבר/הצג הנכונות לקבל את השונה /האחר ולנהוג בו בכבוד (גם אם הדבר כרוך בסבל) .
נימוק –מארגני הכנס הודיעו שהחוקר יוזמן לכנס למרות דעותיו החריגות ולמרות שהזמנתו עוררה כעס בקרב חברים רבים באגודה .
בדברים אלו יש נכונות לכבד את החוקר שדעותיו חריגות ושונות מדעותיהם של מרבית חברי האגודה כלומר מדובר פה בעקרון הסובלנות.
תשובה נוספת לשאלה –פלורליזם .
הכרה בזכות הקיום של דעות/רצונות/צרכים שונים בחברה והכרה בזכותן של הקבוצות השונות לבטא את השוני בניהם/להתארגן כדי לפעול למען השגת המטרות שלהם .
מארגני הכנס הודיעו שאחת ממטרותיו הוא לחשוף את האגודה לדעות שונות .
החשיפה לדעות שונות מבטאת הכרה בקיום של דעות שונות והכרה בזכותן של דעות שונות להתקיים כלומר העיקרון כאן הוא העיקרון הפלורליזם .
שאלה:מקרה:בבריטניה הוקם בית ספר ייחודי שתוכנית הלימודים בו מדגישה את החינוך החברתי יותר מהישגים בלימודים משרד החינוך הבריטי הוציא צו סגירה לבית הספר בטענה שתוכנית הלימודים בו חורגת מתוכנית הלימודים האחידה הנהוגה במדינה .
הנהלת בית הספר פנתה לבית המשפט בבקשה לבטל את הצו השופט נענה לבקשתה והתיר את המשך פעילותו של בית הספר .
-ציין והצג את העיקרון הדמוקרטי שעליו התבסס השופט בפסיקתו .
הסבר את תשובתך על פי הקטע.
תשובה: ציין:עקרון הפלורליזם
ההסבר הוא הסבר על פלורליזם .
נמק:השופט התבסס על עקרון הפלורליזם הוא הסכים שבית הספר המדגיש את החינוך החברתי לא יקבל צו סגירה למרות שתוכנית הלימודים בו חורגת מתוכנית הלימודים האחידה הנהוגה במדינה .
כלומר השופט מכיר בקיומם של דעות צרכים ורצונות שונים בחברה הוא מכיר בצורך של כול קבוצה לממש את רעיונותיה בתוכנית הלימודים שלה כלומר מדובר פה על עקרון על פלורליזם
עקרון ההסכמיות: אם שוברים את הכלים אז לא משחקים
