בגרות באזרחות: מהי דמוקרטיה?

בגרות באזרחות: מהי דמוקרטיה?

מאמר זה הוא חלק ממאגר הסיכומים והמשאבים בנושא בגרות באזרחות כאן באתר. 

מהי דמוקרטיה? שלטון שנבחר ע"י העם. העם בוחר נציגים שישלטו במדינה. הדמוקרטיה פועלת בין היתר על עקרון הפרדת הרשויות, הכרעת הרוב, שלטון החוק, שוויון, וחירות.

משימה: הינכם אזרחים במדינה לא-דמוקרטית ומשתייכים לקבוצה מהפכנית המבקשת להחזיר את המשטר הדמוקרטי על כנו. נפלה לידכם הזדמנות לערוך שלושה שינויים כדי להפוך מדינה זו לדמוקרטיה. אילו שינויים הייתם מבצעים?

1. חופש הביטוי

2.הפרדת רשויות

3. הזכות לחירות

כתוב שתי הגדרות לשלטון דמוקרטי:

                  ·שלטון שנבחר ע"י העם

                  ·הכרעת הרוב

                  ·כבוד האדם

                  ·פלורליזם (ריבוי דעות)

הרעיון הדמוקרטי

בספר עמודים 84-92

מושגים מרכזיים:

                           ·אמנה חברתית

                           ·דמוקרטיה כצורת ממשל (דמוקרטיה פורמלית)

                           ·דמוקרטיה כערך (דמוקרטיה מהותית)

                           ·הרעיון הדמוקרטי

                           ·ערך החירות

                           ·ערך השוויון

הרעיון הדמוקרטי פירושו: תפישת עולם ע"פ כך שהמדינה מנוהלת ע"י העם ומטרתה לשמור על זכויות האדם ולאפשר את מימושן. (רעיון = מחשבה, אידאה) מכאן שאנו מדברים כאן על משהו שתלוי בתודעה, בהכרה. עניין שיכול להתממש אך ורק בתנאי שנכיר אותו ונכיר בו, נכיר בחשיבותו ובצורך ליישם אותו.

למונח דמוקרטיה (הדמוקרטיה המודרנית) שתי משמעויות:

                                    1.הדמוקרטיה כצורת ממשל – צורת ממשל כשהעם הוא הריבון, הוא מקור הסמכות השלטונית. ריבנותו של העם באה לידי ביטוי ביישומן של עקרונות כגון: בחירות חופשיות, הכרעת הרובף הפרדת רשויות ועוד. (דמוקרטיה פורמלית)

                                    2.הדמוקרטיה כערך – השקפת עולה, על פיה, פועלת המדינה, השמה את האדם במרכז. האדם הוא יצור תבוני, האדם נולד חופשי, ולכל אחד יש את זה .הוא אדם חופשי ושווה זכויותיו, ההשתייכו לו עוד ביום היוולדו. יש בהשקפה זו מחויבולת לערכים ולעקרונות הומניסטיים, אנשים שיש עוד בני אדם ביום שבור. בא לידי ביטוי בערך הסובלנות בהכרה בערך הסובלנות, פלורליזם וזכויות האדם והאזרח.

המדינות הדמוקרטיות המודרניות משלבות בין שתי משמעויות. אלה של הדמוקרטיה. דגמים אלה של הדמוקרטיה נמצאים על מסלול ה יותר מהדמוקרטיה כצורת ממשל, שהיא הבסיס ההכרחי לקיומה של מסגרת מדינית דמוקרטית, וממשיך לכיוון השקפת העולם הדמוקרטית (דמוקרטיה כערך). המדינות השונות נמצאות על הקו הזה ונבדלות זו מזו.

משמעות הדמוקרטיה בעוני הכותב הראשון הוא דמוקרטיה כצורת ממשל, כלומר – פורמלית. הסבר: כלומר דמוקרטיה כצורת ממש היא דמוקרטיה שהעם הוא הריבון, הוא מקור הסמכות. דמוקרטיה כזו מיישמת את העקרונות הדמוקרטיים השונים המבטאים את רצון העם. עקרונות כמו : הכרעת הרוב, בחירות, הפרדת רשויות ועוד.

ביסוס: הכותב הראשון מדבר על עקרונות דמוקרטיים, על נקודה טכנית כמו קיום של בחירות חופשיות, שוות ותקופתיות. משקלם של הקולות שווה. ההחלטות במשטר שלו מבוססות על עקרון הכרעת הרוב. ולדעתו, הדמוקרטיה האמיתית היא גם הפרדה עם רשויות השלטון, כלומר הדמוקרטיה בעיניו היא דמוקרטיה כצורת ממשל.

דמוקרטיה כצורת ממשל:

                                             א.פורמלית

                                              ב.העם במרכז

                                              ג.מדגישה את ההיבט החיצוני, הרשמי. מדגישה את המסגרת המשותפת.

                                              ד.תהליך טכני

                                             ה.עקרונית

                                               ו.חשוב לדעת לגבי הקטע: יש הגדרות שונות למדינה דמוקרטית ובכל הגדרה מדגישים ערכים ועקרונות דמוקרטיים שונים.

                                              ז.למושג דמוקטיה שתי משמעויות: דמוקרטיה כצורת ממשל – דמוקרטיה ניהולית. ודמוקרטיה כערך – השקפת עולם ואורח חיים.

                                             ח.ישנם עקרונות וערכים הכרחיים שבלעדיהם לא יכולה להתקיים דמוקרטיה. לא במובן של דמוקרטיה כצורת ממשל, ולא דמוקרטיה כערך.

                                             ט.דמוקרטיה היא מכלול של עקרונות וערכים. דמוקרטיה כצורת ממשל – דמוקרטיה ניהולית, המכילה עקרונות וערכים הכרחיים בלבד. ודמוקרטיה כערך מבטאת מחויבות לערכים ולעקרונות הומניסטיים אנושיים.

                                               י.בנוסף לעקורונת ולערכים ההכרחיים לקיומה של דמוקרטיה כצורת ממשל.

חשוב להבין: ביסוד הרעיון הדמוקרטי עומד האדם שנולד חופשי ושווה – זכויות לכל אדם אחר, ולכן יש לו זכויות טבעיות מיום היוולדו.

                                                          ·חשוב להבין – את המשמעויות של הערכים "חירות ושוויון" – בלי חירות ושוויון הדמוקרטיה אינה יכולה להתקיים, לא כצורת ממשל ולא כערך. לערכים חירות ושיוויון יש משמעות פוליטית, ויש קשר למדינה כלכלית וחברתית.

שאלה מבגרות: מה ההבדל בין דמוקרטיה כצורת ממשל ודמוקרטיה כערך?

דמוקרטיה כצורת ממשל – מדגישה כללים ודרכי ניהול דמוקרטיים של המדינה, בעיקר מדגישה את הצד הטכני – כגון: הפרדת רשויות, הכרעת הרוב, שלטון החוק, כלומר – בעיקר עקרונות.

דמוקרטיה כערך – מדגישה השקפת עולם ואורח חיים הומניסטיים, שבאים לידי ביטוי בהכרה בערך הסובלנות, הפלורליזם, בזכויות האדם והאזרח. הוא מקפיד על הצד המהותי, על המשמעויות ועל התוכן.

המדינה הדמוקרטית – גישות שונות- שתי גישות בתחום החברתי – כלכלי:

  1.גישה סוציאל דמוקרטית

2.גישה ליברלית.

המאפיינים של שתי הגישות בתחום החברתי – כלכלי:

הגישה הסוציאל דמוקרטית (חברתית) – גישה זו מדגישה את ערך השוויון בחברה. השלטון מתערב בכלכלה ובחברה ופועל למען צמצום פערים חברתיים בחברה ע"י דאגה לכל הפרטים בחברה.

הגישה הליברלית- מדגישה את ערך החירות. מועדדת תחרות חופשית בין הפרטים בחברה. השלטון מתערב התערבות מינימלית בחברה ובכלכלה.

 ראה: סוציאל דמוקרטיה ודמוקרטיה ליברלית

הגישה הסוצ יאל דמוקרטית:

                                                                             ·חירות

                                                                             ·מינימום התערבות

                                                                             ·הפרט במרכז

                                                                             ·תחום חברתי – כלכלי

גישה ליברלית:

                                                                                       ·שוויון

                                                                                       ·השלטון דואג לפרטים בחברה ומתערב בכלכלה

                                                                                       ·צמצום פערים

                                                                                       ·החברה במרכז

                                                                                       ·תחום חברתי – כלכלי

שתי הערות לעניין ההבחנות בין הגישות:

• ההבחנה בין בגישה הליברלית לבין הסוציאל דמוקרטית אינה חד משמעית. במציאות הדמוקרטית כל המדינות משלבות בתהליך קבלת ההחלטות שלהן, השקפות הכוללות מאפיינים ליברליים ומאפייניןם סציאל דמוקרטים. לכן ניתן לבחון את הדמוקרטיה במדינה על פני הרצף.
• גישות אלו מבטאות מדיניות חברתית כלילית ללא הקשר מדינתי או לאומי. שבדיה היא דוגמא למדינה הנוקטת במדיניות סוציאל דמוקרטית. ארה"ב היא דוגמא למדינה הנוקטת במדיניות ליברלית. אולם יש לזכור כי הגישות שונות מבטאות תפיסת עולם של ממשל ולא גישה מדינית קבועה.