כלכלת ישראל: היסטוריה של הכלכלה הישראלית

פרספקטיבה היסטורית 90-48

51-48 עליה מהירה בגודל האוכלוסייה (בקום המדינה 800 אלף ב- 3 שנים עלו 687 = 190*4).

54-52 עליה מעלה 54=18*3 – רק איחוד משפחות ובעלי הון).

73-55 שוב הותר הרסן הגיעו 777 אלף (40 אלף לשנה).

81-74 סה"כ 190 (24 לשנה) – בעיקר ממדינות מצוקה.

94-89 הגיעו כ-600 אלף (120 לשנה) – יותר משכיל מ-48.

לעליות השפעות מיידיות על הביקושים, בעיקר לדיור ומוצרי יסוד. ההשפעות על ההיצע הן רק בט"א (השתלבות בשוק עבודה, רכישת מיומנויות רכישת שפה + השכלה פורמלית).

הוצאות ביטחון גבוהות

61-55	8%
66-62	10%
72-68	22%
80-74	28%	70 שלום עם מצרים
85	18%	84 נסיגה מלבנון התמ"ג גדל אבסולוטית
90	14%	+לדבר על נטל ביטחון מעבר לסטטיסטיקה
2001	8%

ראה: המשק הישראלי: בניית האומה

51-48

אינפלציה

72-63	2.9%
74-73	80%-20%
78-77	80-40
83-81	100-80	שיטת 5% לחודש
84	200%
85	800%

תשלומי העברה (יוסי זעירה) – משקי בית TR במגמת עליה

– מגזר עסקי TR במגמת ירידה החל 85 – תוכנית הייצוב

רפורמת וועדת בן שחר (74) המרת זיכויים וניכויים בגין ילדים לקצבאות אוניברסליות – רק ליהודים.

51-48 עלייה המונית

האוכלוסייה היהודית הוכפלה. כ- 850 אלף פליטים לא יהודים עוזבים את א"י, מגיעים עולים מקפריסין. המשק היהודי והלא יהודי מנותקים, אין עירוב עובדים, יש ערים מעורבות, מעט קשרים כלכליים. המשק הישראלי מנותק ממקורות אספקה, מזון ודלק.

השלכות:

א. עלייה באבטלה.

ב. מחסור בדיור.

ג. משטר צנע – פיקוח על מחירים וקיצוב (תלושים).

ד. הוצאות ממשלה גדולות – ביטחון, סובסידיה, דיור. יכולת גביית מסים מוגבלת, לכן פנו להדפסת כסף. אינפלציה לא עולה בשל הפיקוח ß נוצרה "אינפלציה כבושה".

ה. עודף יבוא גדול – יצוא מועט, יבוא ממומן בעיקר ע"י העברות חד-צדיות ומלוות מיהדות העולם.

ו. התרחבות גדולה בסקטור החקלאי – בעיקר על קרקעות פליטים, ייצוא גידולים חקלאיים.

53-52 מדיניות כלכלית חדשה

על רקע הבעיות (עודף יבוא, גירעון, אבטלה) נקבעה מדיניות חדשה.

א. הפסקת עלייה – בעלי הון + איחוד משפחות.

ב. הפסקת מימון באמצעות הדפסת כסף – מעבר למלוות (הוטל מלווה חובה בגובה 10%).

ג. ביטול קיצוב ופיקוח ומתן סובסידיות.

ד. פיחות גדול – מדס ל-1.8.

ה. נחתם הסכם שילומים עם גרמניה.

תוצאות:

א. עליית מחירים.

ב. ירידה גדולה במשקל עודף הייבוא (פיחות + הסכם שילומים).

ג. הרחבה גדולה בתפוקה החקלאית.

ראה: כלכלת ישראל בשנים 1949-1953– העלייה הגדולה והצנע

65-54 צמיחה מהירה

האינפלציה ירדה, החל תהליך של קליטה יצרנית של עלייה, המשק נכנס לתעסוקה מלאה. הוקמו ערי פיתוח, פיזור אוכלוסין, הסבה מקצועית. "חוק לעידוד השקעות הון זר בישראל".

מאפייני התקופה:

א. תוצר לנפש עולה ב-6%, תל"ג ב-10%.

ב. השקעה מסיבית – שלב 1 ענפים עתירי עבודה: מזון, טקסטיל.

שלב 2 ענפים עתירי הון: חשמל, אלקטרוניקה, תעשיה כימית, כאשר בתחילה מפתחים תחליפי ייבוא ובשני פיתוח ייצוא. "תעשיות ינוקא" – פיתוח תעשייה תחת הגנה תוך צבירת ידע וניסיון עד ליכולת להתחרות בשווקים באופן עצמאי.

ג. ירידה באבטלה – מ-10% בתחילת התקופה ל-3% בסיומה).

ד. אינפלציה נמוכה.

בשנת 62 ביצעו פיחות נוסף מ-1.8 ל-3 ל"י לדולר בגלל:

א. גידול בעודף ייבוא – .

ב. הסכם השילומים עומד להסתיים.

הפיחות איפשר להוריד מכסים על ייבוא וסובסידיות לייצוא שהועלו מ- 55 עד 62 על מנת לשמור על שע"ח אפקטיבי. על חומרי גלם היה היו מכסים מלכתחילה, לכן נוצר ייקור בתשומות הייצור.

לקראת סוף התקופה הסתיים הסכם השילומים, פרויקטים גדולים הסתיימו (המוביל הארצי, נמל אשדוד). השקעה בתשתיות ירדה וחלה ירידה בביקושים בעיקר לדיור.

ראה: המשק הישראלי – צמיחה כלכלית בעשורים הראשונים, כלכלת ישראל בשנים 1954-1964

67-65 מיתון כלכלי

מדיניות של צמצום ההשקעות הממשלתיות וכן הירידה בבנייה לדיור הובילו למיתון חריף ואבטלה גבוהה שבשיאה מגיעה ל-12% (שיעור השתתפות נשים בעבודה נמוך). שיעור נשים בע' קטן – פגיעה קשה.

72-67 התאוששות וצמיחה

לאחר מלחמת ששת הימים, שהביא לעלייה ניכרת בצריכה הממשלתית ובהוצאות הביטחון.

בין 70 ל-73 הנטל הבטחוני יורד, אך ההוצאות עדיין גבוהות.
בתחילת התקופה עליה מהירה בתוצר ללא עליית מחירים, לקראת סוף התקופה האינפלציה חוזרת (20%-72%).
עלייה במספר העולים.
עלייה בעודף הייבוא (סוף תקופה).
לקראת 71 המשך התע"מ ומתחילה כניסת עובדים זרים למעגל העבודה.
גידול מהיר בתפוקת התעשייה – בעיקר בענפים מתקדמים (אלקטרוניקה, מתכת, נשק).
אמברגו צרפתי – נשיא צרפת מטיל חרם, מתחיל ייצור עצמי של תחליפי ייבוא (ת.ע.ש) ומ-68 מקבלים אספקה מארה"ב, מטוסי פאנטום ב-70.

ראה: כלכלת ישראל בשנים 1967-1973

84-73 העשור האבוד (79 הסכם שלום עם מצרים ß עלויות ט"ק העתקת שדות תעופה ובסיסים).

הגורמים העיקריים להתפתחויות הכלכליות:

א. מלחמת יום הכיפורים – הביאה לקפיצה נוספת בהוצאות ביטחון מכ-22% לכ-28% מהתל"ג.

ב. משברי נפט –נוצר קרטל בנפט – יומה"כ ב-74 מחיר עלה מ-2.5$ ל-10$ וב-79 מ-10$ ל-20$.

קרטל הנפט אופ"ק – ערב הסעודית ועיראק. יצר אינפלציה של העלויות.

ג. מיתון כלכלי עולמי – בחצי הראשון של התקופה, השפיע על הייצוא (*Q).

כמענה למשבר הנפט המשק עבר לפחם, זהו תהליך מתמשך שלא קורה מייד. מחיר הפחם מתייקר אך לא בשיעור עליית מחיר הנפט.

76-74, הוקטנה הצריכה הציבורית ושיעור האינפלציה עלה בין 30% ל-40% כ- 33%). כתוצאה מכך נוצרה עלייה באבטלה שאילצה את הממשלה לבטל את הקיצוצים ולחזור למדיניות צריכה גבוהה.

נובמבר 77 – "המהפך הכלכלי", הונהג שע"ח נייד שיצר פיחות גדול, בשל ביטול המגבלות על רכישת מט"ח. הפיחות יצר עלייה ניכרת בקצב האינפלציה (כ-100%).

84-79 חוזרים לשע"ח קבוע (ניווט השער), האינפלציה הפכה לבעיה המרכזית של המדיניות, כגון צמצום הוצ' ממשלה, 82 פיחות קבוע 5% חודשי והורדה מדורגת, אולם האינפלציה עלתה ב-100% ונוצר גידול בעודף הייבוא.

ראה: כלכלת ישראל בשנים 1973-1984

90-86 בעקבות תוכנית הייצוב