כלכלת ישראל בשנים 1949-1953- העלייה הגדולה והצנע

כלכלת ישראל בשנים 1949-1953- העלייה הגדולה והצנע

מתוך: כלכלת ישראל – סיכומים

בשנים שלאחר קום המדינה מדינת ישראל מכפילה את האוכלוסייה שלה- מ-700 אלף איש ערב מלחמת העצמאות לכ-1300 אלף איש בשנת 53.

האוכלוסייה הוותיקה הייתה אוכלוסייה מאוד מפותחת מבחינת רמת השכלה, רמה מקצועית, ומבחינה כלכלית. כמו כן היא הייתה מורכבת מהמון צעירים.

הון רב יובא מאירופה בין השנים 33-39 (טרם מלחמת העולם ה-2) ונבנו מפעלים רבים בארץ באמצעות כספים אלו.

ייבוא ההון של שנות ה-30 בא לידי ביטוי בתחילת מלחמת העולם ה-2, היה שגשוג באותה עת כאשר הבריטים שהו בארץ והמשק הישראלי סיפק את צרכיהם (בדגש על התעשייה). את הצרכים החקלאים סיפקו הערבים.

האוכלוסייה החדשה שהגיעה הייתה חסרת כל, עם רמת השכלה נמוכה וכן רמה מקצועית לא מתאימה למשק (היה מדובר בסוחרים, לא מתאים למשק). כמו כן הייתה מורכבת מהמון זקנים וילדים.

הגעת כמות כזו, יצרה מצב בו רמת התעסוקה עלתה מאוד אך באותו אופן גם אחוז האבטלה עלה.

כמעט כל ההתיישבות החקלאית בישראל הוקמה בשנים אלו, היות והיה מצב של מחסור רב במזון ובכוח עבודה חקלאית. ההתיישבות החקלאית קמה בעקבות מבצע התיישבותי ציבורי (מה שגרר כי עד היום כל ההתיישבויות החקלאיות מזוהות כציבוריות).

בשנים אלו, הוצאות הממשלה והוצאות הקליטה גדלות מאוד. הייצוא מאוד קטן וחסר מטבע חוץ. הבריטים השאירו מערכת כלכלית מאוד לא מפותחת מבחינה מוסדית, בייחוד בנושא המיסוי (ולכן נוצר גירעון ממשלתי ענק ולא נותרה ברירה אלא להדפיס כסף). בעקבות ההדפסה נוצרה אינפלציה וכך נוצרו עודפי ביקוש. הייתה בעיה לחלק את המוצרים בין האוכלוסיות היות ונוצר מצב של עליית מחירים והאוכלוסיות החלשות לא יכלו להרשות לעצמן. בעקבות כך, הונהגה תכנית קיצוב ופיקוח- במסגרתה בוצע פיקוח על מוצרי היסוד בארץ כך שמחירם לא יעלה. היה מדובר במהלך חברתי חזק מאוד שבוצע ע"י ישראל.

לאחר תקופה, החל להיווצר שוק שחור למרות הפיקוח ותוכנית לא החזיקה מעמד.

נוצר משבר במאזן התשלומים, לא יכלו לקבל הלוואות על מנת לאושש את הגירעון ובעקבותיו פרץ משבר נזילות (לא נתנו יותר הלוואות מחו"ל- הדולרים הלכו ונגמרו כך שהיה צפי להישאר ללא מט"ח וללא יכולת לרכוש חומרי גלם וכו').

בעקבות החשש למחסור במט"ח בוצעה פנייה לבן גוריון בבקשה שיפסיק את העליות. בן גוריון סרב בתוקף- העליות המשיכו וב-52 נגמר המט"ח.

בעקבות כך הונהגה לראשונה תכנית כלכלית אשר מטרתה היה לעשות סדר. הפיקוח הוסר.

אינפלציה כבושה- קיימים עודפי ביקוש, המחירים צריכים לעלות אך לא עולים היות ומבוצע פיקוח על המחירים- כביכול מוקפאים. על מנת שהאינפלציה לא תתפרץ, מפסיקים להדפיס כסף, מצמצמים את הוצאות הממשלה, כמו כן מפסיקים את העלייה היזומה (הפסקת העידוד לעלות לארץ), מקצצים בתקציב הביטחון, בתקציב הרווחה וכן שמו דגש על מיסוי.

עד לאותה תקופה בה הונהגה התוכנית, התקציב נוהל בצורה מאוד לא מסודרת והתבסס על התמודדות באמצעות הדפסת כסף.

בשלוש שנים אלו, הממשלה הייתה חייבת להעסיק את אותם אנשים שעלו, זאת ע"י עבודות יזומות (סלילת כבישים, הקמת מפעלים- "ניו דיל"). בעצם היה מדובר ב"אבטלה כבושה" (ממגרים אבטלה באמצעות מתן תעסוקה, אך זה לט"א).

בעקבות התוכנית הכלכלית הופסקו אותן עבודות יזומות.

ללמוד טוב יותר:

לקבל השראה:

להפעיל את הראש:

חמש שאלות לזיהוי חרטטנים

חמישה כללי אצבע שיעזרו להם לזהות חרטא כשאתם פוגשים אותה ולהתמודד עם טענות ומידע שמוצג בפנינו. המדריך להמנעות מחרטטנים

להשתפר: