- צמיחה כלכלית
א) הקדמה:
- מ-20' עד 47' אוכ' א"י גדלה פי 7-8, ומ-47' עד 2009 האוכ' גדלה יותר מפי 10. קפיצה משמעותית חלה בין השנים 47'-50', אז האוכ' הכפילה עצמה. התוצר היה צריך לגדול גם הוא בהתאם, ואכן, בתקופה 20'-47' התוצר גדל פי 25, ובתקופה 47'-2009 התוצר גדל פי 30. אם כך, התוצר גדל בקצב הרבה יותר מהיר מקצב הגידול באוכ'.
- חשוב להבין שכשמדברים על צמיחה מדובר בתהליך לטווח ארוך, מספר שנים.
- מגרף הצמיחה בישראל עולה השאלה – התפתח בישראל שיעור צמיחה של תוצר לנפש כ"כ לא אופייני לאיזור (גבוה בהרבה)? מהם הגורמים שהביאו את ישראל לרמת התפתחות כה גבוהה, בהינתן שהיא ממוקמת באיזור עני מבחינה זו, וגם היא התחילה כמדינה ענייה. נראה שאחד הגורמים הוא החינוך וההשכלה. שאלות נוספות שעולות הן מדוע היה שיעור צמיחה כה גבוה בין 50'-73', ומה קרה ב-73' שהאט את הצמיחה מאז (אז היא עדיין חיובית).
- ניתן לבחון את הצמיחה גם מבחינת תל"נ אך גם מבחינת שינויים במבנה המשק- כמו מעבר מחקלאות לשירותים וטכנולוגיה. במשקים מודרניים שמתייעלים הסקטור החקלאי מצטמצם ואחרים מתרחבים. תהליך קשור לכך הוא העיור, התרכזות האוכ' בערים ולא באיזורים כפריים.
- אתנחתא היסטורית: יש לזכור כי תופעת הצמיחה התחילה בעיקר מאז המהפכה התעשייתית – בסביבות 1880, כך שמדובר בתופעה היסטורית חדשה. אם נשווה את אחוז ההוצאה הממשלתית מהתוצר – מתחילת המאה ה-20 ובסופה – נראה שהיא עלתה משמעותית. זאת משום עד המאות ה-19,20 הממשלה לא סיפקה לאנשים דבר פרט למוצרים ציבוריים כמו בטחון ותשתיות מינימליות, וכיום היא מספקת שירותים נרחבים בהרבה.
- חזרה לנתונים על ישראל: ב-52' נתח החקלאות מהתוצר היה 14%, וכיום הנתח הוא פחות מ-3%. כך יש ירידה משמעותית בחלק היחסי של החקלאות (לא בערך המוחלט). מבחינת סקטור התעשייה– מגמת צמיחה, בעיקר בשנות ה-70 (כנראה לאור גידול בתעשיות הצבאיות). ענף הבנייה חווה ירידה דרמטית, בעיקר משום שאחרי העלייה הגדולה בשנות ה-50 – הצורך בבנייה לעולים וביישוב הארץ (לשם קיבוע הגבולות) ירד משמעותית. העלייה הדרמטית ביותר היא בענפי השירותים, שהכפילו עצמם מכ-30% לקרוב ל-60%. הנתונים הללו מראים שישראל עברה תהליכי צמיחה והתפתחות לא רק מבחינת רמת התוצר, אלא גם מבחינת הרכב התוצר.
- מגזרי המשנה בתוך התעשייה: רואים מעבר לייצור יותר מודרני ומתקדם. בין היתר רואים ירידה בענף המזון, שכן חברה שרמת החיים בה עולה משקיעה חלק קטן יותר מההכנסה הגדלה על מזון = מוצר נחות.
- תהליך העלייה והצמיחה הכלכלית: מחד ניתן לומר שהעלייה גרמה לצמיחה, ומאידך שהצמיחה גרמה לעלייה (רואים שיש צמיחה ולכן עולים). פרופ' יורם בן-פורת (ז"ל) ניסה לאמוד את ההשפעה של שיעור העלייה על שיעור הצמיחה. הוא בודק את תקופת המדינה ותקופת המנדט, ומודד את מספר העולים כל שנה ביחס לאוכ' הקיימת – כלומר לא המספר האבסולוטי של העולים אלא היחסי (וכך ניתן להשוות בין השנים). המסקנה הברורה שלו היא ששיעור העלייה משפיע חיובית על הצמיחה – גם של התוצר וגם של התוצר לנפש. הגידול הוא לא רק בשל הגידול בכוח העבודה ולפיכך בהיצע, אלא גם בשל עלייה בביקושים.
