בניית אומה
- גם תהליך בניית האומה מושפע מהותית מתהליך העלייה, כמו גם מהסכסוך. בניית האומה ומוסדותיה מתגבשים תוך כדי תהליך של עלייה, והמוסדות משקפים זאת ואת חשיבותה של העלייה. הדבר מסביר את חוזקה והשפעתה הרבה של המדינה בישראל בכלכלה. זעירא טוען שהמעורבות המשמעותית של ממשלת ישראל בכלכלה נובע משמעותית מתהליך העלייה. בניית האומה התרחשה כאשר כל גורמי הייצור היו מיובאים – העבודה (העולים), וההון (הקרקעות לא יובאו אך המימון להן כן). הגורם היחיד שהיה לו כסף לייבא את גורמי הייצורלארץ היו המוסדות הפוליטיים.
- עד קום המדינה הגורם "המייבא" היה המפלגות. לכל מפלגה הייתה זרוע בחו"ל, שהייתה מגייסת צעירים לתנועות נוער וגרעינים בחו"ל, עד להבאתם ארצה. זה היה תפקידן המובהק של המפלגות, וכביטוי לכך – רישיונות העלייה שהנפיקו הבריטים חולקו בין המפלגות ע"פ מפתח מפלגתי. המפלגות היוו מוסדות שסיפקו קשת רחבה של שירותים לעולים. למוסדות מטבעם יש אינרציה, אורך חיים ארוך, כך שרבים מהמוסדות המפלגתיים קיימים גם כיום, גם אם ההיגיון הכלכלי בבסיסם כבר נעלם.
- למערכת הפוליטית-מפלגתית היה תפקיד מכריע בבניית האומה גם מבחינה כלכלית – שכן היא הייתה אחראית לנגישותם ורכישתם של גורמי הייצור – הון, עובדים וקרקע (שנקנתה באמצעות ההון המיובא). מבחינת עבודה – למפלגות היו שלוחות בחו"ל והן היו הכלי להעלאת עולים (הן אלו שקיבלו רישיונות עלייה מהבריטים). מבחינת קרקע – בתקופת העלייה הראשונה מרבית הקרקע נרכשה ע"י העולים, לעיתים בסיוע מצד הברון רוטשילד (שעדיין מהווה מימון פרטי). העלייה השנייה מתאפיינת בעולים צעירים ועניים יותר, ומאידך מתחילים לקום מוסדות שיכולים לממן רכישת קרקעות – ההסתדרות הציונית. כך מתחילה רכישת קרקעות במימון המערכת הפוליטית. עם זאת, בשלב הזה ההון הפיזי ומימון לו טרם הגיע מהמערכת הפוליטית, אלא היה הון פרטי.
- כל זה השתנה עם קום המדינה – ראשית, הקרקעות הפכו להיות נרחבות בהרבה ובשליטת המדינה. שנית, לאחר הסכם השילומים המדינה הופכת להיות הגורם המרכזי בעל כסף, ואז היא שולטת גם בהון הפיזי. כך נוצר מצב שלמערכת הפוליטית יש תפקיד חשוב לא רק בבניית המסגרות הפוליטיות, אלא גם בבניית המערכת הכלכלית, בהיותה שולטת בייבוא כל 3 גו"י העיקריים. אם כך, המצב של מדינת ישראל כבעלת השפעה אדירה על המשק – לא נבע רק מאידיאולוגיה מסוימת של מפא"י, אלא במידה רבה מאילוצים היסטוריים.