כלכלת ישראל בשנים 1967-1973
מתוך: כלכלת ישראל – סיכומים
סוף שנות השישים וראשית שנות השבעים הן שנים בעלות חשיבות גדולה מאוד למדינת ישראל. ממדינה קטנה ומתפתחת הפכה מדינת ישראל למעין "אימפריה". שנים אלו נקראו בהיסטוריה "שנות האופוריה".
תקופה זו, מבחינה כלכלית, כללה נתונים מרשימים מאוד, כאשר הכלכלה הייתה מתואמת עם התחומים המדיניים והצבאיים (הבועה התפוצצה ב-73).
מלחמת ששת הימים פרצה לאחר מיתון כבד מאוד ששרר בארץ. בתום המלחמה, נוצר מצב של עודף ביקוש לאחר תקופה ארוכה של עודף כושר ייצור לא מנוצל. בתקופה זו, המשק עבר שינוי מבני- מתחילה התפתחות של תעשייה, דגש על היי-טק (אלביט וכד'), הפריון עולה מעבר למה שעלה קודם. כאמור, בשנים אלו צמיחה מואצת-כ-10% לשנה.
בתקופה זו, המשק הפלסטינאי משתלב עם המשק הישראלי: מעבר סחורות חופשי, מעבר כוח אדם חופשי, ללא מחסומים.
מצד שני, בנוסף לנתונים המרשימים הללו, ישנן בעיות פיסקליות:
א. ההוצאות הציבוריות ומשקלן בתוצר מוכפלות מ-30% ל-60% (בעיקר ביטחון ורווחה)- מבחינה ריאלית מדובר אף בגידול פי שלוש, היות וגם התוצר צמח בצורה משמעותית בשנים אלו.
ניתן לראות קשר ברור בין הוצאות הביטחון למצב הכלכלי בהיסטוריה של מדינת ישראל- הוצאות ביטחון מהוות עול כבד מאוד על מדינת ישראל.
תקציב הרווחה יותר ממוכפל במהלך שנות ה-70 (מוכפל יחסית לאחוז שמהווה מהתוצר). כמו כן מתחילים תשלומי העברה- לפני המלחמה לא היו תשלומי העברה.
היכולת של מדינת ישראל לתמוך בכלכלה שלא באמצעות תקציבים, הולכת ונחלשת עם השנים- ניתן לראות כי עם חלוף השנים גדלה מאוד התמיכה התקציבית של הממשלה בכלכלה.
ב. עד שנת 67 עדיין היו אנשים שחיו במעברות- מדינת ישראל סירבה לתת קצבאות ותמיכה כספית לנזקקים בטענה כי הינה מדינה ענייה. לאחר המלחמה החל שגשוג ושפע כאשר רק חלק מהאוכלוסייה במדינת ישראל אז נהנה משפע זה- בעקבות כך החלה תסיסה חברתית והחלו מחאות- דוגמא: "הפנתרים השחורים". לאחר הידברות עם ה"פנתרים השחורים", הוקמה ע"י גולדה מאיר ועדת הביטוח הלאומי- בעקבות ועדה זו הוחלט לתת תמיכה כספית לנזקקים בצורת קצבאות, כאשר מאז החלה התפתחות המוסד לביטוח לאומי.
ג. גידול בתקציב הביטחון-נטל הביטחון: במסגרת מלחמת ששת הימים כבשה ישראל שטחים רבים כאשר אלו כללו אוכלוסייה אשר היה צריך לטפל בה. זה נעשה ע"י הקמת מנהל אזרחי, יצירת סנכרון עם הארץ. כמו כן, היה צורך ביצירת שבילי גישה לרמת הגולן, סיני- הקמת תשתיות.
מרוץ החימוש- הייתה אמונה כי יתחיל כעת תהליך שלום- כי מדינות ערב יגיעו להידברות על הסכמי שלום. בפועל, בוועדת חרטום שנערכה ע"י נציגות מדינות ערב, סוכם על ידם כי אין הם מעוניינות בשלום עם ישראל.
במקביל, התנהלה המלחמה הקרה בין רוסיה לארה"ב, כאשר רוסיה דאגה לחמש את מדינות ערב.
מרוץ החימוש עלה מדרגה, מה שחייב את ישראל להתחמש בהתאם- השקעה גדולה מאוד בכלי נשק, מטוסים ותעשיות ביטחוניות.
משנת 55,
עיקר החימוש שמקבלת ישראל הינו מצרפת (מטוסים, כלי נשק- הכל צרפתי). כאשר חימוש זה שימש במלחמת ששת הימים. ישראל עדיין לא מקבלת בשלב זה חימוש מתקדם מארה"ב.
באמצע מלחמת ששת הימים מטיל שארל דה גול אמברגו על ישראל (היחסים של צרפת עם ישראל היו מאוד טעונים- הצורך שלה בידידות עם ישראל הלך וקטן לאחר שיצאה מאלג'יר- כנגד, חל גידול באינטרס של צרפת במדינות ערב).
מהלך זה (האמברגו) הביא לכך שמדינת ישראל, מחוסר ברירה מחליטה החלטה אסטרטגית- מתחילה לפתח תעשיה צבאית משל עצמה. טרם החלטה זו, היו ניצנים כלשהו של תעשיה צבאית, אך כעת הפכה להיות מטרה לפיתוח. ממשלת ישראל השקיעה המון משאבים בפיתוח התעשייה הצבאית (באותה תקופה נוצר שיתוף פעולה עם התעשיות הביטחוניות בארה"ב).
*מלחמת ההתשה ב-1969 הביאה להקמת קו ביצורים ענק בשם "קו בר לב"- כל הקבלנים נשלחו לסייע בהקמת קו הביצורים וההוצאות היא אדירות.
עצם הפיתוח של התעשיות הביטחוניות ומרוץ החימוש היווה חלק מהצמיחה הגדולה של מדינת ישראל באותה תקופה.
ד.הגירעון הממשלתי עולה- מתקציב מאוזן שהיה בעודף ערב המלחמה, מגיעים לגירעון ממשלתי המהווה למעלה מ-10% תוצר. הגירעון מזנק מעודף לאחוז גדול מאוד מתוצר של גירעון (10%). למרות העלאת המיסים ההוצאות לא כוסו על ידי גביית מיסים זו.
באותה תקופה- נוצר גירעון במאזן התשלומים בשל הזמנות רכש מארה"ב וגידול בייבוא.
לסיכום, במידה מסוימת ישנה תקופה בה התוצאות מרשימות. צמיחה כלכלית, עלייה בתוצר לנפש, עלייה בפריון, שיעור אבטלה נמוך מאוד. יחד עם זאת, בניגוד לתקופה הקודמת, העובדה כי הוצאות הממשלה גדלות הינה בעיה רצינית אשר תוצאותיה יתגלו בהמשך.
בדרך כלל ישנו מתאם בין גירעון ממשלתי לגירעון בחשבון השוטף- גם כאן בתקופה זו ניתן להבחין במתאם- יתר על כן החוב החיצוני שהחל טרם המלחמה, הולך ותופח. התפיסה הייתה כי כל עוד יש צמיחה ניתן להעלים עין מחסרונות אלו.
