מבוא לתיאוריות סוציולוגיות ואנתרופולוגיות: קארל מרקס – מבוא ורקע
מתוך: מבוא לתאוריות סוציולוגיות ואנתרופולוגיות – סיכומים
סיכומים, עדכונים והרבה דברים טובים בקבוצת הפייסבוק שלנו – לייקקונו!
קארל מרקס הוא מראשי התיאוריה הסוציולוגית, איש המאה ה 19. נולד ב 1818 בטרייר בגרמניה. הורים מהמעמד הבינוני, ליברלי ומשכיל, ממוצא יהודי שהמירו את דתם לנצרות-לותרנית (מנהג מקובל בקרב האליטה היהודית בגרמניה של אותה תקופה, בשל לחץ חברתי). מארקס עצמו היה אתאיסט ולא משויך לשום דת.
מארקס החל את לימודיו ב 1833. למד פילוסופיה בברלין וביינה, שם הצטרף לקבוצה שכונתה "ההיגליאנים הצעירים" (שהיו ממשיכי דרכו של הפילוסוף הגרמני המרכזי שנפטר באותה תקופה – הייגל). הללו התחלקו בין ימין ושמאל.
*הייגל עסק בהתפתחות התודעה ההיסטורית האנושית, כאשר טען שהתודעה הזו מתפתחת כלפי רמה יותר גבוהה של הכרה בעצמה, וככל שהיא הופכת יותר מודעת היא נהיית יותר חופשית ממגבלות קודמות. אפשר לתת לכך פירוש ימני – הייגל פירש את התפיסה הנוצרית, שתפס את ההיסטוריה האנושית במונחים תיאולוגיים (תהליך שמוביל להיטהרות). לעומת זאת, הייגל הדגיש גם את המכאניזם ההתפתחותי של ניגודים וקונפליקטים – ההתפתחות נעשית דרך קונפליקטים בין אופציות שונות, ולכן השחרור מתבצע דרך מאבקים בין התפיסות השונות – זה מייצג את השמאל. מארקס היה הגלייני שמאלי, והושפע ביותר מהפילוסופיה של הייגל והשתמש בה מחדש לצרכיו.
הדוקטורט של מארקס מ 1840, על פילוסופיה יוונית. אימץ עמדות דמוקרטיות וסוציאליסטיות רדיקאליות (עדיין בתחום ההומניזם, של השאיפה לשחרור אנושי ממשטרים עריציים – עדיין לא בתחום הכלכלי-פוליטי).
1842 – מתמנה לעורך עיתון מקומי (ריינישה צייטונג) אופוזיציוני לכנסיה, לבעלי העסקים ולמשטר הפרוסי. בתקופה זו נפגש עם פרידריך אנגלס. ב 1843 אולץ להתפטר והעיתון נסגר.
1844 – גלה לפאריס, נאלץ להימלט בשל פועלו כעורך. בין השאר חיבר את "כתבי היד הכלכליים-פילוסופיים" (שפורסמו רק בשנות ה 30 של המאה העשרים) – כתבים הומאניסטיים ובמרכזם מושג הניכור – האופן שבו בני האדם בחברה הופכים זרים לעצמם.
1854 – נאלץ לגלות מפאריס לבריסל.
1848 – מפרסם יחד עם אנגלס את המניפסט הקומוניסטי. באותה שנה מתחולל "אביב העמים" (מרידות עממיות שונות של האזרחים נגד משטרים טוטליטאריים שונים באירופה) ומארקס חוזר לגרמניה ולעריכת העיתון המחודש. לאחר כישלון המרידות ודיכוין מארקס עובר ללונדון – שם נשאר עד אחרית ימיו.
1864 – מארקס שותף להקמת "האיחוד הבינלאומי של העובדים" שנודע מאוחר יותר כ"אינטרנציונל הראשון" – ארגון שהתקיים עד 1876. מארקס החל לעסוק כאן ביישום המעשי של תפיסת השחרור הפוליטי שלו, ולהשתתף בפועל בהתארגנויות בינלאומיות של עובדים.
1867 – מתפרסם הכרך הראשון של "הקאפיטאל".
1883 – מארקס נפטר בלונדון.
מארקס כתב את תכניו עוד בטרם היה קיים מדע הסוציולוגיה. על מארקס היו 3 השפעות עיקריות של גישות/ נושאים (שהתפתחו בגרמניה, אנגליה וצרפת – המקומות בהן מארקס עבר בחייו) בנושאים שונים של פילוסופיה, כלכלה ופוליטיקה. מארקס לוקח מהמקורות הללו מושגים ויוצר מהם תיאוריה חדשה שתקרא בהמשך – מארקסיזם (התיאוריה מוצלחת מכיוון שהיא משלבת בתוכה תכנים מנושאים שונים, בצורה הומוגנית). הגותו מתכתבת עם תיאוריות פילוסופיות וכלכליות שקדמו לו – התיאוריה שלו צומחת מתוך הדו-שיח בינו לבין 3 המקורות האינטלקטואליים המרכזיים הללו:
- הפילוסופיה האידיאליסטית הגרמנית – הפילוסופיה של הייגל.
- הכלכלה המדינית הבריטית – התיאוריה של אדם סמית' (אבי הכלכלה המודרנית שנתן המשגה לכלכלה הקפיטליסטית), וצ'ארלס דארווין (מנסח תורת האבולוציה).
- האוטופיסטים הצרפתיים – 2 מהוגי האוטופיה המרכזיים (מודל החברה המושלמת) בצרפת – צ'ארלס פורייה והנרי סנט סימון.
ארבעת המושגים המרכזיים של התיאוריה של מארקס:
ניכור(alienation) , ניצול (explotation), נישול (expropriation), ניגוד (conflict).
השפעתו של קארל מרקס על החשיבה הסוציולוגית והחברתית ממשיכה עד היום עם זרמים רבים שהולכים בדרכו.
