המניפסט הקומוניסטי נכתב בשנת 1848, ברחוב ליברפול 46 בלונדון. המסמך לא עורר הדים, אך מהפכות רבות, כמו זאת הבולשביקית הצרפתית ואביב העמים, הסתמכו עליו. בכל מהפכה שונה מעט המניפסט.
אמצע שנות השישים של המאה ה-19: היכרות של חוגים קומוניסטיים באירופה עם המניפסט
1871: הגנה פומבית של מרקס על "הקומונה הפריזאית" (תגובת נגד לכיבוש הפרוסי של פריז) והקמת שתי תנועות פועלים בגרמניה – מרקס הופך לאישיות ציבורית מוכרת
1872: היכרות ציבורית מתרחבת עם המניפסט; תוספת הקדמות הבהרה מאת המחברים
מאז – זהו הספר המתורגם ביותר והמודפס ביותר אחרי התנ"ך. אופי כתיבתו דתי – משפטים נחרצים ופסקאות קצרות. שני המשפטים המוכרים ביותר – הפותח והחותם:
"רוח בלהות מהלכת על פני אירופה, רוח הבלהות של הקומוניזם" "פרולטארים של כל הארצות – התאחדו!"
המניפסט טוען כי בהיסטוריה האנושית, מאז ומתמיד, יש מלחמת מעמדות. המעמד הגבוה מדכא את המעמד הנמוך. הבורגנות מודדת כל אדם ע"פ מה שהוא נותן. הבורגנות הנהיגה חברה חוזית. הפועל השכיר עובד בעבודה חד-גונית, ההפך מרצונו של אדם לדעת כמה שיותר.
התוצאות למהפכה: או שקיעת שני המעמדות או שחל שינוי בחברה. בהנחה שחל שינוי, קם מעמד שלישי, שבבוא היום יתפוס את השלטון. הגוף הזה יצור מימד היסטורי חדש ביחס לקודמו, ויהיה בנוי משני מעמדות עם קונפליקט פנימי, ששוב יוליד מהפכה וחוזר חלילה. תהליך זה נקרא תהליך דיאלקטי – כל דבר שקיים כרגע או בעבר מייצר משהו חדש. החדש ייצור משהו חדש שישנה אף אותו.
מרקס לא ידע איך המהפכה תקרה אך ידע שהיא תקרה. לפרולטריון יש קבוצה שמבינה את המהלך וההכרח ההיסטורי למרוד – קבוצה הנקראת קומוניסטים. תפקידם לטעת את התודעה המעמדית אצל הפרולטריון. לארגנם למאבק. הם יהיו האוונגרד (הולך קדימה) לקראת השינוי. הפועלים צריכים להשתלט ולשנות את הבורגנות ע"י ביטול זכות הקניין הפרטי.
*מרקס שולל את הלאומיות: הלאומיות היא פטנט של הבורגנות כדי לשמר את מעמדם. הם טוענים כי צריך לפתח את המדינה, אך בפועל העשירים מתעשרים והעניים הופכים לעניים יותר.
*הוא גם שולל את הסוציאליסטים האוטופיסטים, משום שהם מבקשים רק תיקונים קלים לטובת הפועלים במסגרת הקיימת, ולא מבקשים לשנותה.
מה יעשו הקומוניסטים במידה ויגיעו לשלטון:
- הפקעת הקניין והקרקע למדינה, לשם מימון הוצאות.
- קביעת מס גבוה ממי שיש לו יותר.
- ביטל הבנקים הפרטיים והקמת בנק אחד ממשלתי.
- ריכוז ענייני התחבורה בידי המדינה.
- חובת עבודה לכל.
- ביטול הכפרים ע"י איחוד העיר עם הכפר.
- חינוך ציבורי חינם וביטול עבודות ילדים בבתי-חרושת.
כל אלה ייגרמו לשלטון להפסיק להיות פוליטי אלא חברתי, לא יהיה ניגוד מעמדות והמדינה תהפוך לחברה.
מה השתבש בתורתו של מרקס? מרקס טען כי יש קונפליקט תמידי בין מעמדות לאורך ההיסטורי, אך מסתבר שהסיפור מורכב הרבה יותר. היה מושג שנקרא "הדדיות". שליטים ונשלטים עשו ביניהם בריתות לאורך ההיסטוריה. כפי שהיו מאבקי מעמדות, היו בריתות.
בנוסף, מרקס טען כי ההון והעבודה ילכו למקומות שונים, בזמן שההיסטוריה הוכיחה כי אם ההון הופך ליותר ציבורי, העבודה נעשית יותר מגוונת ובינלאומית. בהמשך, טען מרקס כי מי שלא מבין את ההיסטוריה, איך היא מתקדמת ואת תפקידו בתוכה, הוא בעל תודעה כוזבת. ג'יימס סקוט, פיתח תיאוריה שונה שאומרת כי זה שאדם הוא לא מהפכן, לא אומר שתודעתו כוזבת, אלא בגלל שהוא מבין את כללי המשחק, ויודע שעלול לאבד ראשו ורכושו.
מה קיבלנו מהקומוניזם והסוציאליזם?
- כלים טובים לביקורת הקפיטליזם.
- תובנה שללא התארגנות פוליטית אין סיכוי לשינוי בחברה מודרנית.
- הקומוניזם הביא בסופו של דבר למדינת רווחה, המספקת עבודה לכל תושביה.
- הסוציאליזם נתן למיליוני מדוכאים בעולם תקווה.
- הסוציאליזם בלם התפתחויות יותר קיצוניות של הקפיטליזם.
לסיכום:
על שלושה דברים חשובים דיבר מרקס:
- תפיסת מטריאליזם – לפני שהאדם חושב הוא צריך חומר. החומריות מכוונת את התודעה.
- תפיסת האדם – האדם יצור שיוצר ומגשים את עצמו בעזרת היצירה.
- דיאלקטיקה – שיטה מחשבתית שעוזרת להבין את המציאות.
