סיכום מאמר: האידיאולוגיה הציונית – גדעון שמעוני – חלק א

גדעוני שמעוני – האידיאולוגיה הציונית – סיכום

מלחמות תרבות בישראל

סיכומי מאמרים במדעי המדינה

פרק ראשון- המקורות החברתיים של הלאומיות היהודית

  • האם הציונות הגשימה את מטרתה לאחר שקמה מדינת ישראל?
  • בספרו "האידיאולוגיה הציונית" חוקר שמעוני את כוונותיהם של הציונים וחוקר את רעיונותיהם.

אתניות ולאומיות (עמ' 4)

  • האידיאולוגיה הציונית אשר מנתחת את מצבם של היהודים היא חלק מאידיאולוגיה "לאומית". אין הגדרה יחידה ללאומיות אבל רעיון ציוני מרכזי הוא שהיהודים הם אומה והגדרה אחת של לאומיות היא שקבוצה היא לאומית אם חבריה רואים עצמם ככאלו.
  • 2 מרכיבים חשובים של האידיאולוגיות הלאומיות המשליכות על האידיאולוגיה הציונית:

  1.   הלאומיות הופכת לאלמנט חשוב בסדר העדיפויות ואף הופכת לחיונית לחירות, לרווחה וכן האלה. לאומיות חופפת פעמים רבות לאתניות ולכן התכונות האתניות עולות במדרג העדיפויות.

2.   האידיאולוגיה הלאומית שואפת להגדרה עצמית של האומה (מדינה=אומה).

  • הבחנה בין 3 מונחים:

                                  1.   אתניות- הכרה במוצא משותף, זיקה לשפה, דת וטריטוריה

                                  2.   אתניציזם- הפיכת המרכיבים של האתניות לערכים נעלים

                                  3.   לאומיות- האתניציזם הופך ללאומיות כשהיחידה האתנית חופפת למסגרת מדינית. (כשאין חפיפה – לאומיות תרבותית)

  • 2 אלמנטים מיוחדים לציונות (לפי ההגדרה מעלה, אך לא לפי הגדרות רחבות יותר):

                                  1.   רוב הלאומים קמו כדי להשתחרר משלטון זר או להתנתק מיחידה פוליטית. הציונות ביקשה לחזור את מולדת טריטוריאלית.

                                  2.   לא הייתה ליהודים שפה אחידה

  • הציונית היא ייחודית כמו שתנועות לאומיות אחרות הן ייחודיות ויש בה בנוסף תכונות משותפות לתנועות לאומיות אחרות (ראה השוואה בין הציונות ותנועות לאומיות). זה עוזר להבין את מקור הציונות בהקשר של מקור הלאומיות (שהתפתחה במאה ה-18). תיאוריות רבות גורסות שמקור הלאומיות הינו במהפך של החברה האירופאית מחברה מסורתית וכפרית למודרנית ועירונית (המודרניזציה). הן חלוקות בנושא הגורמים שהשפיעו על המהפך. מרקס– שינוי באמצעי הייצור. גורם אחר- גורמים תרבותיים (גלנר)- לדוג' השכלה. המהפך מחייב חפיפה בין המדינה ותרבות. אנדרסון- לאומיות היא תוצר תרבות.
  • התיאוריות שנשענות על המהפכה התעשייתית כמנוע לצמיחת הלאומיות לא יכולות להסביר את הציונות (התנועה הלאומית היהודית). היהודים גם היו מפוזרים ברחבי אירופה וגם דווקא בזמן בו צמחה הלאומיות הם החלו מתערים בתרבויות השונות (מקבלים זכויות אזרח וכדומה).
  • גלנר– התנועה הלאומית היהודית- לאומיות של פזורה. המדינה נישלה ורדפה את המיעוט היהודי והמיעוט היה צריך לבחור בין התבוללות והקמת מדינה משל עצמו. זהו רק היבט תגובתי (תגובה של היהודים לפעולה של המדינה) וחסרה כאן התייחסות למודעות האתנית ורגשות הסולידריות של היהודים (בין מדינתיים). על רקע התבוללות חיה ובועטת קמו גם דתיים וגם אינטליגנטים (ככה זה כתוב (: , בערך) ודיברו על ייחוד התרבות היהודית.
  • מקורה של הלאומיות היהודית הוא ברגשות ובדעות אשר בידלו את היהודים מבחינה אתנית ולא רק בגורמים חיצוניים (כמו אנטישמיות). (וכמו שאבינרי תמיד אומר- אם האנטישמיות הייתה המנוע העיקרי, למה א"י? למה לא להגר לארצות הברית). התיאוריה של גלנר לא מתיישבת עם אלמנט השפה- השפה הלטינית הגבוהה נדחקה הצידה אחר כבוד ופינתה מקומה לשפות מקומיות נמוכות בעוד העברית הייתה מאז ומעולם השפה הגבוהה אצל היהודים והשפות המקומיות כמו יידיש היו הנמוכות- והעברית הפכה אצל היהודים כחלק מהתנועה הלאומית היהודית לשפה הנמוכה גם. אצל היהודים תהליך הפיכת השפה מגבוהה לנמוכה היה הפוך מאשר באירופה. התודעה האתנית היא שחוללה את המהפך הלשוני ולא להיפך.
  • אנתוני סמית': טוען שהמודרניזציה זירזה את התהוות הציונות בלבד. הגורם המשמעותי בהתהוות הוא המשקל הרב של האתניות באידיאולוגיה הלאומית.  סמית רואה עצמו כגישת ביניים בין "המודרנית" וגלנר לדוג' (תמיד היו לאומים, זה לא תוצר של הלאומיות). מה שכן היה תמיד זה האתניות. שרשרת האירועים של סמית': אתניות- לאומיות- במטרה להבטיח זהות תרבותית כמיהה למדינה.
  • יש מעבר מ"ישות מדינית רכושנית" (התושבים שייכים לשליט) ל"מדינה שוחרת מדע" (ניסיון לאגד את התושבים תחת זהות תרבותית. התהליך הוא ארוך ומייגע ובגלל זה נשארות קבוצות מיעוט עם תרבות ייחודית. הגורם להתעוררות הלאומית בקבוצות המיעוט הללו הוא האינטליגנציה. אנשים מכל המעמדות (אבל שנחשפו להשכלה) המיישמים ומפיצים רעיונות ולא רק יוצרים אותם. קבוצה זו היא המפתח להבנת ראשית הלאומיות (גלנר יסכים).
  • 3 ערוצים להתמודדות עם האינטליגנציה:

                                  1.   התבוללות

                                  2.   חזרה אל המסורת

                                  3.   רפורמיסטי (מעצב את הלאומיות)- סינתזה בין המסורת למודרנה. קוראים לא לתחייה של המסורת אלא לתחייה תרבותית.

מודרניות ואתניות יהודית (עמ' 11)

  • לפני התעוררות הלאומיות ליהודים היו מאפיינים אתניים ודתיים שונים ומובהקים. המודרניות השפיעה בצורה שכבר נבחן על התעוררות הלאומיות האתנית הקרויה- ציונות.
  • השפעה על זכויות אזרח ליהודים (האמנציפציה): האירוע המרכזי – הזכויות שקיבלו היהודים במהפכה הצרפתית ב-1791. האתניות המאגדת נחלשה בשל השפעה זו בשל השתלבות אפילו חלקית במבנים החברתיים של מדינות אירופה. היה פירוק (שוב, לפחות חלקי) של מסגרות חברתיות אוטונומיות. החל צץ לו "היהודי הצרפתי" וכדומה. לא היה צורך בתיווך הקהילה היהודית ומוסדותיה הפכו וולונטריים. ההשפעה לא מחקה את האתניות אבל כן חוללה טרנספורמציה. חלק מהגורמים לכך (שזה לא נמחק אלא השתנה):

                                  1.   סטריאוטיפים נוצריים שלא פסו מן העולם (ואף התעצמו) – לדוג' האנטישמיות

                                  2.   חוסר גיוון מקצועי של היהודים- לא חקלאים ותעשייה כבדה אלא בתחום הכלכלה, פיננסים, רופאים וכדומה.

                                  3.   הגירה מתמדת של יהודים (כתוצאה מהתקדמות לא שווה בין מדינות במתן זכויות האזרח) ממקומות מסורתיים לפחות (שימר את המסורתיות).

                                  4.   היחשפות להשכלה ולאמות מידה ששמות את השכל האנושי מעל אלה של הדת. מנדלסון- היהדות עולה בקנה אחד עם אמות המידה של השכל. מתוך כך שהמשכילים ידעו שפות אירופאיות ויכלו ללמוד הם יכלו להטמיע רעיונות מההשכלה בתרבות היהודית. המשכילים ביקשו לשנות קודים של לבוש והתנהגות ולהביא לרפורמות בתפילות ובפולחן היהודי כדי שהיהדות תתאים לנורמות החברתיות של המדינה שנמצאת בתהליך של מודרניזציה . מאפיין של ההשכלה- התרחקות מהדת. עם זאת, למרות שהם ניסו להשתלב במבנים הכלכליים, תרבותיים ופוליטיים של "חברת הרוב" זה לא חל על המבנים הדתיים (חוץ ממי שהמיר את דתו כמובן). ניסיון להשתלב לפי האמרה "ליהודים כבני אדם- הכל. ליהודים כלאום- שום דבר.

  • ההשפעה של ההשכלה על האתניות היא בשני כיוונים- מפוררת ומלכדת. מצד אחד הפצה של רעיונות כללים שעזרו להתבוללות ומצד שני כלי לחיזוק הייחוד היהודי. אנשי ההשכלה לא היו אחידים במעשיהם והשפעותיהם. האחראים לרעיון הציונות הם אלה שלקחו את הרעיונות לכיוון שמירה על מאפיינים אתניים כמו שפה, החזון המשיחי.
  • תנועת ההשכלה בברלין השתמשה בעברית ביצירות ספרותיות וזה הזין את האתניות היהודית.
  • להדגשת העבר התנכ"י היו שתי השפעות: מצד אחד מודרניזציה והשתלבות בחברת הרוב ומצד שני בסיס לתחייה לאומית.
  • מה שנאמר על ההשכלה- מפוררת ומלכדת אפשר לומר גם על היהדות הרפורמית. במקומות רבים החלו מנשלים תפילות שיש להן "ריח לאומי" והגאולה נתפסה כחזון אוניברסאלי. מצד שני הוא מביא את הרב פרנקל כדוג' שגורס שהיהדות היא הוויה היסטורית אורגנית (דהיינו, אין לוותר על השפה והכמיהה לציון).
  • אי אפשר לקרוא להשקפות של פרנקל ולמשכילים (המלכדים) לאומיות כי כן הייתה להם כוונה לקדם את האמנציפציה, הם פשוט נבדלו מרפורמיסטים אחרים בסינתזה הנכונה בין נורמות המדינה המודרנית והמסורת היהודית האתנית.
  • גרץ: חיבר יצירה על תולדות היהודים. דימה את הישות היהודית כחיונית ומתמשכת. לא תיאר את היהדות כאמונה דתית בלבד וציין את הפן הפוליטי לאומי (בניגוד לנצרות שהיא דת של גאולה אישית). עתיד היהדות טמון (ותמיד היה) בא"י. "התורה עם ישראל וארץ הקודש קשורים זה לזה". צבי גרץ משחזר את ההיסטוריה היהודית בדרך דיאלקטית- רעיון האלוהים והרעיון הלאומי פוליטי. רעיון האלוהים מבטא את המוסר. ההיסטוריה היא תהליך של פירוד ואיחוי של הדת והמדינה. הסוף- גאולה בציון. הוא שמח על קריאתו של משה הס (ברומי וירושלים) לחיים יהודיים  בציון. הוא לא כתב במפורש על הלאומיות כמו הס וכן דיבר על אמנציפציה והשתלבות במדינות הקיימות. לסיכום- הוא ביטא אתניות אבל עדיין לא לאומיות יהודית.
  • ג'וזף סלוודור: ראה עצמו כיהודי על אף שלא היה יהודי כהלכה. היהדות הולמת את עקרונות ההשכלה יותר מהנצרות (כמו מנדלסון). פעל כמי שנטמע בסביבה האינטלקטואלית הליברלית הנאורה אבל הנוצרית. הוא טען שאין תחליף לדת בשיפור המצב החברתי והמוסרי של האדם וליהדות ערך ייחודי וחשוב בכך (והנצרות היא לא תחליף ראוי). הטענה כאן היא שסלוודור לא היה ממבשרי הציונות – הוא ראה את המשך קיום היהדות בפזורה. שיקום ירושלים יהיה אוניברסאלי בלי צביון יהודי (אלא על בסיס היהדות). המסר כאן- יהודי שזכה לאמנציפציה ונטמע ולא איבד את יהדותו.
  • האידיאולוגיה הציונית – גדעון שמעוני – חלק ב

ראה גם:

האידיאולוגיה הציונית והחברה היישובית / יער אפרים ושביט זאב

עוד סיכום של האידיאולוגיה הציונית והחברה היישובית – אפרים יערי וזאב שביט

האידיאולוגיה הציונית – רון כוזר

אידיאולוגיה ותרבות פוליטית – דן הורוביץ משה ליסק

13 ציטוטים על לאומיות

היא מניעה את העולם כבר הרבה זמן אך האם היא טובה לו? ציטוטים (ביקורתיים) על לאומיות ופטריוטיות

ללמוד טוב יותר:

לקבל השראה:

להפעיל את הראש:

להשתפר: