סיכום מאמר: האידיאולוגיה הציונית – רון כוזר

האידיאולוגיה הציונית/ רון כוזר

ההקשרים הפוליטיים של הוויכוחים על תחיית העברית

בדיון להלן המילה "מיתוס" באה להדגיש את החלקים העיקריים הנרטיב האידיאולוגי- סיפור בלשני המבוסס על עקרונות בלשניים אוניברסאליים.

תהליך היווצרות העברית הישראלית נעוץ בשילוב של גורמים חברתיים, תרבותיים ולשוניים. זהו תהליך ייחודיי להיווצרותה של השפה העברית הישראלית שלא התרחש בשפות אחרות.

"אסכולת ירושלים"- ממנה התפתחה ההנחה שתולדות עם ישראל אינו תחום בתוך ההיסטוריה האנושית אלא משהו המסתמך על תיאוריה ולא היסטוריה, כך נוצרה התפיסה כי ישנה ייחודיות בציונות , בקהילת המהגרים לארץ ישראל, ובאנטישמיות. בעקבות זה התפתחו אסכולות שונות שהתבססו על עקרון הייחודיות.

החל משנות ה-70 תוכנית מחקר חדשה קבעה שאותן אסכולות הן בעצם תחומים בתוך האסכולות האוניברסאליות.

על פי "האסכולה הירושלמית"  החיית השפה העברית היא תהליך ייחודי. ישנה סתירה בין עמדותיהם של האנשים הדוגלים בגישה  הציונית שמרנית/ מסורתית לבין בעלי העמדה הדוגלים בגישה החדשנית. לציונות החדשנית אין מורשת עממית, ישנן עמדות ודעות אך אין מסורת לכן בעלי העמדות המתקדמות לעיתים קרובות מרגישים מחויבים למורשת. כך התפתחו להן אגדות ושירי עם סביב המיתוס של תחיית השפה העברית.

"פידג'ין"-  שפה חדשה שנוצרת מערבוב של שפות קיימות לצורך תקשורת נוחה, אין לה דוברים ילידיים, אך יחד עם זאת היא נחשבת לשפה השולטת במספר מדינות.

ארה"ב דוגלת בגישה חיובית כלפי ה"פידג'ין", היא לא מאמינה בשלילת שפה זו, אלא היא רואה בה כהזדמנות של הדובר להשתלבות בחברה.

אחד ממתנגדי שפת הפידג'ין הוא יוסי שריד שמכנה במאמרו את השפה בשם "המדרגה התחתונה". התנגדות זו לפיו של כוזר מבטאת אי הבנה של תהליך התפתחות הלשון שמקורו בעצם בחינוך הציוני.

הקביעה הבלשנית שתחיית השפה העברית עדיין לא הסתיימה מקבילה לקביעה שהציונות עוד לא הסתיימה, שיש להמשיך בבניית האומה, כדי להשלימה יש להמשיך בעיצוב התנועה האתנית וכיבוש הארץ.

כיום חברי העברית הישראלית הם בעלי עמדות פוליטיות מגוונות ואינם מקובעים על תפיסה אחת בניגוד לממסד האקדמאי על אידיאולוגיית התחייה.

הבלשן גלעד צוקרמן טוען כי הערית הישראלית היא לשון כלאיים: מיזוג של העברית הקלאסית עם היידיש.

תוכנית מחקר תולדות העברית הישראלית אינה יכולה להישאר בגדר תיאוריה, אך עד היום אין לה ביסוס ממשי כיוון שהאידיאולוגיה של תחיית השפה מעכבת את המחקר.

נשיא האקדמיה ללשון עברית יהושע בלאו  מתנגד לתיאוריה של כוזר ומותח עליה ביקורת, הוא טוען כי אין קשר בין עמדות פוליטיות לעמדות בלשניות וכי התיאוריה של כוזר מבוססת על דיעות קדומות.

ישנה חשיבות רבה לניתוח ביקורתי של הנחות היסוד ותפיסות התרבותיות של הציונות הן בתחומים הפוליטיים חברתיים והן בתחומים התרבותיים אקדמאיים שהשפעתם על חקר העברית הישראלית היא לכאורה שלילית. החינוך שקיבלנו בין אם זה התפעמות מנס התחייה ובין אם זה סלידה מהעברית הישראלית גורם למגבלות חשיבתיות והשתחררות ממגבלה זו תתרחש רק לאחר ניתוח חדש של האתוס הציוני המסורתי ופיתוח חשיבה דמוקרטית אוניברסאלית.

ראה גם: האידיאולוגיה הציונית – גדעון שמעוני

האידיאולוגיה הציונית והחברה היישובית – אפרים יערי וזאב שביט

לשון, חברה, תרבות – סיכום

סיכומים אקדמיים