הרפורמציה הפרוטסטנטית במחצית הראשונה של המאה ה-16 פיצלה את אירופה לשני מחנות יריבים, שנבדלו זה מזה הן מהבחינה הדתית והן בצורות ההתנהגות ובגישתם לחיים.
הרקע לפרוץ הרפורמציה – התקופה שלפני הרפורמציה הפרוטסטנטית מאופיינת כעידן של תמורות כלכליות וחברתיות. אחד הגורמים העיקריים לכך הוא הגידול המהיר של האוכלוסייה באירופה – מספר הפיות שהיה צריך להאכיל גרם להתייקרות המזון, לעלייה בדמי שכירות, ירידה בשכר, אבטלה והגירה אל העיירות והערים. הפער בין העניים לעשירים התרחב – האיכרים סבלו משכר נמוך ומהכבדה במיסים משום שבעלי האדמות ניסו גם לשמור על אורח חיים ראוותני וגם לספק את דרישות המדינה. הפטרונים הזניחו את אחריותם כלפי הכפופים להם ונהפכו לקפיטליסטים המנצלים את השפע שבכוח עבודה זול. מצוקת האיכרים הייתה גדולה, מרטין לותר היה זה שפנה אל אותה המצוקה ובכך גרם לקרע אשר עיצב את ההיסטוריה האירופאית.
הקתוליות ובעיותיה- הקתוליות הייתה נגועה בשחיתות רבה. הכנסייה הייתה עשירה מדי והחזיקה כשליש מקרקעות גרמניה. את רוב המשרות הכנסייתיות החזיקו אצילים ורק חלק קטן שימש למטרות דתיות. באזורים שלמים של אירופה לא היו כמרים, חלק גדול מהכמרים החזיקו במשרות רבות ולא חיו במקום כהונתם. אנשי הכמורה היו לרוב בורים שלא נבדלו מהאנשים אותם שירתו. מבחינתם של רוב הקתולים, תפקידה העיקרי של הכנסייה הסתכם בטקס המיסה (האווכריסטיה), אותו טקס שבו, בדרך פלא, נהפך הלחם לבשרו של ישו והיין לדמו.
קצת רקע על לותר – לותר החל את דרכו בלימודי משפטים, באחד הימים כאשר חזר מביקור אצל הוריו – פגע בו ברק (כן …) מיד הוא קרא לעזרתה של אנה הקדושה ונדר כי במידה וינצלו חייו, הוא יהיה לנזיר. חייו אכן ניצלו וכך היה. לותר הצטרף למנזר, הוסמך לכמורה ואף התמנה לפרופסור לתנ"ך.
מה עיצבן את לותר – לותר נשלח לרומא, מטעם כנסייתו. הוא אמנם חזר נפעם מההוד והתפארת שראו עיניו, אך גם נסער מנוהג מוכר של הכנסייה – האינדולגנציות (שטרי המחילה שנועדו לבטל עונש לאדם אשר הודה בחטאיו), האינדולגנציות שימשו בעיקר למטרות רווח חילוניות ולא הייתה להן שום הצדקה דתית.
תחילת המהפכה –לותר הזמין את הציבור ליום עיון לגבי האינדולגנציות, הוא תלה רשימה של 95 תזות על דלת כנסייה (1517). הרשימה הודפסה והופצה ברחבי גרמניה ושמו של לותר נודע בכל בית (עדות מרשימה לכוחה של המצאה חדשה – הדפוס…)
שלושת העקרונות של לותר – תורתו של לותר התבססה על שלושה עקרונות –
- "גאולה ע"י האמונה בלבד" – הקתוליות היא דת המבוססת יותר על מעשיו של האדם מאשר על אמונותיו- לותר מוקיע עקרון זה. לותר טען שהאנושות מושחתת ביסודה כתוצאה מן החטא הקדמון, לכן רק האמונה היא סימן שאדם יכול לזכות לחסד אלוהי ולא קיום מצוות. מעשים טובים לא יביאו את הגאולה כי הם רק סממן של האמונה. עקרון זה מבטל את הצורך בכל מנגנון הסקרמנט ים במיוחד של המיסה. לפי עקרון זה אין צורך בטקסים למיניהם. עקרון זה תוקף את התיאולוגיה הנוצרית עצמה ולא רק את שחיתותה של הכנסייה.
- "גאולה באמצעות החסד בלבד" – רק האל יכול להעניק חסדים והוא מחלק אותם בחינם, ללא קשר למעשיו של האדם. החסד האלוהי כלפי המין האנושי ניתן למרות שאין הוא ראוי לו ולא זכה בו באמצעות מעשיו. גורלו של האדם נחרץ מראש ולכן הוא פטור מהמרדף אחר הישועה. שטרי המחילה הם רק דרך להתחמק מעונשו של הכומר, אך לא מעונשו של האל, בעצם – אין צורך בתיווך של כהני דת.
- "גאולה באמצעות כתבי הקודש בלבד" – לותר דחה את כל מקורות הסמכות הדתית למעט כתבי הקודש, אלו היו מבחינתו טקסט חד משמעי ופשוט. הוא טען כי זכות הפרשנות נתונה לכל המאמינים ולכן הוא דגל בתרגום כתבי הקודש ובשחרור הטקסט. לותר מפרש את הטקסט המקראי בעצמו ומחליט לקבל רק שניים מתוך שבעת עיקרי הכנסייה. השניים המקובלים עליו הם – הטבילה, מתוך אמונה כי היא משאירה על המאמין סימן מיסטי ומשום שילדים אינם תאווי בצע ולכן הטבילה יכולה להועיל להם. סעודת הקודש – לותר מקבל את הטקס כי כך הוא כתוב בקודש.
בעיות בתפיסתו של לותר לגבי הגזירה הקדומה – אם האל גזר הכול מראש, מה אמור האדם לעשות במהלך חייו? איך אפשר להצדיק את הדרישה לתפילות ולנאמנות לכנסייה אם במילא האדם לא יכול לתרום לגאולתו?
לותר האמין כי כל אחד רשאי להחליט בעצמו על ענייני הדת כל עוד הוא יכול להוכיח את דבריו בכתבי הקודש. לותר חשב לתומו שכולם יבינו את הכתבים כפי שהוא מבין אותם, אך מרגע שהראה לאנשים שהם יכולים לחשוב בעצמם, הוא גילה שרבים חושבים אחרת. וכך החלו לקום קבוצות רדיקליות שלא היו נתונות בשליטתו. הלותרניזם התפשט במהירות עם כתות פרוטסטנטיות אחרות, ההתפשטות המהירה של הלותרניזם הובילה לפירוקה ההדרגתי של האימפריה הרומית הקדושה. התפשטות הכתות הפרוטסטנטיות עוררו מלחמות דת אכזריות.
האנאבפטיסטים והשפעתם על התפתחותה של הפרוטסטנטיות – לותר זכה לביקורות רבות, רבים האמינו כי הוא עלה על הדרך הנכונה אך זנח אותה באמצע, הקיצוניים שביניהם היו האנאבפטיסטים – הם באו ברובם מן המעמדות המקופחים וטענו כי יש לחזור על סקרמנט הטבילה בשנית בבגרותו של האדם. דרישה זו מהפכנית שכן היא מאפשרת התנתקות מהנצרות. עוד טענו כי האל מקיים קשר עם בני האדם באמצעות התגלויות ובזאת שללו את הטענה כי האל אמר את מילתו האחרונה בכתבי הקודש. כתוצאה מדבריהם ומקיצוניותם גברה השמרנות בקרב מנהיגי הפרוטסטנטים וכל חריגה מהקו הפרוטסטנטי נחשב לחריג. זרם דתי וקיצוני זה השפיע לבסוף גם על לותר עצמו שהחל לפתח ולגבש את תורתו הפוליטית. בכדי להפחית את הסכסוכים הגה לותר באפשרות שלכל איזור בקיסרות תהיה דת אחת. לותר אף תלה את הסמכות המדינית של השליט בהשגחה העליונה ובכתבי הקודש. בגישתו זו הביא את רעיונותיו מראשית הרפורמציה לכלל גיבוש, אך עם זאת פגע במבנה החברתי בכך שקרא לכנסייה להשלים עם אי צדק חברתי או כלכלי בכדי לא לערער את המבנה המדיני הקיים. בעקבות גישה זו נטלו לידיהם נסיכים גרמניים את הסמכות הדתית בארצותיהם וכך נוצרה כנסיית המדינה (Landskirche) . שליטתה של המדינה בכנסייה הפכה למאפיין העיקרי של הלותרניות.
הקלוויניזם – הקלוויניזם היה בגדר תגובה על הצלחת הלותרניות, הוא קם כדי לתת מענה לצורך בגרסה לוחמנית יותר של פרוטסטנטיות. קלווין דאג ליצירת אליטה דתית אידיאולוגית קיצונית, הקלוויניזם הוא בפירוש חלק מן הרפורמציה הרדיקלית, גם הוא, כמו הלותרניות, מהווה רעיון תיאולוגי שיש לו השלכות מרחיקות לכת.
תרומתו העיקרית של קלווין – פרשנותו למושג המפתח "הגזירה הקדומה" (גורלו של האדם נחרץ מראש בלי קשר למעשיו), קלווין, לעומת לותר, טען כי האל אינו שולח את הבריות לגיהינום רק בעקיפין, כלומר – בהחלטתו לא להושיע אותם. אלא – האל פשוט בוחר חלק מן האנשים לחיי שמיים ואחרים הוא בוחר באופן ישיר ומכוון, להישלח לגיהנום! (הבדל מטורף…) קלווין טען כי בני האדם אינם יכולים להבין את החסד אך הם יכולים לחזות בתוצאותיהם. קלווין גם שם דגש על "שליחות" – לטענתו, אדם נדרש לשרת את האל על ידי שירות לקהילה, שהוא נותן באמצעות משלח ידו.
הבעיה הייתה – שהשליחות עשויה להוות סימן שהאדם נבחר לגאולה, באופן כללי אחת ההשלכות מתורת הגזירה הקדומה של קלווין הייתה החיפוש אחר סימנים לגאולה, בעיקר אצל כאלו שחוו משבר עמוק, קלוויניסטים רבים חיו בהתקפות חרדה וספקות, אך האמונה בסופו של דבר, משכה בעיקר את אלו שסברו כי נועדו לטוב.
תורתו של קלווין יצרה אליטה רוחנית חדשה של "קדושים קדושים", אליטה עם כל הסכנות הטמונות בקבוצה קיצונית שכזו, אשר לא מהססת לרצוח את כל מי שלא הולך בדרכה או מתנגדלה. מלבד הבעיה הזו, הדת הקלוויניסטית הינה דת אליטיסטית ולא כל אחד רשאי להצטרף אליה, על כן אנשים רבים, באזורים מסוימים, מצאו עצמם מחוץ למסגרת דתית.
אמצעי הבלימה של הרפורמציה:
- ניסיונות תיקון בתוך הכנסייה עצמה (ביטול ריבוי המשרות על ידי יחיד, שמירה על כללים נאותים בעת מינוי, חיזוק כוחם של בתי הספר הכנסייתיים כמוקדי הגות)
- רדיפת רפורמים והריגתם
- שריפת כתבים אנטי-קתוליים, התוצאה: בריחה נרחבת לארצות השפלה, הגירה של פרוטסטנטים לצפון אמריקה
ארצות המקלט של הפרוטסטנטים הופכות להיות חממות להגות חדשה. מדוע?
- מודעות חברתית גבוהה
- שאיפה לרכישת ידע ורצון להפיץ ידע
- רצון לכונן משטרים שאינם מדכאים את הפרט – גישה ליברלית, רצון לדמוקרטיזציה חברתית.
