סיפור יוסף ואחיו, המשתרע על פני פרקים רבים בספר בראשית (בראשית ל"ז–נ'), הוא מהדרמות הגדולות והמורכבות במקרא. הסיפור כולל קנאה משפחתית, בגידה, גלות, עלייה לגדולה, ומעל לכול – פיוס וסליחה. זהו סיפור אישי ולאומי כאחד, המשמש בסיס להבנת הגלות הראשונה של עם ישראל וליצירת הזהות ההיסטורית והאמונית שלו.
חלומות יוסף ושנאת אחיו (בראשית ל"ז)
הסיפור מתחיל כאשר יוסף, בן יעקב ורחל, נער בן שבע-עשרה, זוכה לאהבת אביו המופלגת. יעקב מעניק לו כותונת פסים, סמל ליחסו המיוחד. האחים, בני לאה ושפחותיה, מקנאים. השנאה מתעצמת כאשר יוסף מספר שני חלומות נבואיים:
בראשון, אלומות אחיו משתחוות לאלומתו.
בשני, השמש, הירח ואחד-עשר כוכבים משתחווים לו.
האחים רואים בכך רמז לשליטתו העתידית בהם. יעקב שומר את הדבר בליבו, אך האחים כועסים עוד יותר.
מכירת יוסף למצרים (בראשית ל"ז)
כאשר יוסף נשלח לבדוק את שלום אחיו הרועים בשכם, הם רואים בו איום. תחילה הם זוממים להרגו, אך ראובן מציע להשליכו לבור כדי להצילו מאוחר יותר. לבסוף, ביוזמת יהודה, הם מוכרים אותו לשיירת ישמעאלים בדרכם למצרים. את כותנתו הם טובלים בדם עז ומציגים ליעקב, שנותר באבל עמוק: "טרף טורף יוסף".
(סיכום מורחב של בראשית פרק ל"ז)
יוסף בבית פוטיפר ובכלא (בראשית ל"ט–מ')
במצרים נמכר יוסף לעבד בבית פוטיפר, שר הטבחים של פרעה. יוסף מצליח בזכות חכמתו ונאמנותו, אך אשת פוטיפר משדלת אותו לשכב עמה, והוא מסרב. כתוצאה, היא מאשימה אותו בשקר, ויוסף נשלח לכלא.
בכלא, הוא רוכש את אמון הסוהר ומפרש חלומות לשני אסירים – שר המשקים ושר האופים. נבואתו מתגשמת: שר המשקים חוזר לתפקידו, אך שוכח את יוסף לשנתיים.
עליית יוסף לגדולה (בראשית מ"א)
פרעה חולם שני חלומות: שבע פרות רזות בולעות שבע שמנות, ושבע שיבולים דקות בולעות שבע מלאות. יועציו אינם מצליחים לפענחם, ושר המשקים מזכיר את יוסף. יוסף מובא מהכלא, מפרש את החלומות כנבואה על שבע שנות שפע ושבע שנות רעב, ומציע תוכנית כלכלית להצלה. פרעה מתרשם וממנה את יוסף למשנה למלך. יוסף מאחסן מזון במשך שנות השפע ומכין את הממלכה לרעב.
האחים יורדים מצרימה (בראשית מ"ב–מ"ג)
הרעב מכה גם בכנען, ויעקב שולח את עשרת בניו, ללא בנימין, למצרים לשבור אוכל. יוסף מזהה אותם אך מסתיר את זהותו. הוא מאשים אותם בריגול, כולא את שמעון, ודורש להביא את בנימין כעדות לאמיתותם.
לאחר היסוס, יעקב נכנע ושולח את בנימין. יהודה נושא באחריות אישית לשלומו. האחים מתקבלים בכבוד, אך יוסף ממשיך במבחן – הוא מטמין את גביעו בגביע בנימין ומאיים להשאירו כעבד.
נאום יהודה וההתגלות (בראשית מ"ד–מ"ה)
יהודה נושא נאום נרגש (פרק מ"ד) בו הוא מבקש להחליף את בנימין בעצמו, כדי לא לשבור את לב אביהם. דבריו נוגעים לליבו של יוסף. יוסף נשבר, פורץ בבכי, ומתגלה לאחיו במילים: "אני יוסף – העוד אבי חי?"
האחים נבהלים, אך יוסף מרגיעם: כל אשר אירע היה חלק מתוכנית אלוהית: "וְעַתָּה, לֹא אַתֶּם שְׁלַחְתֶּם אֹתִי הֵנָּה, כִּי הָאֱלֹהִים" (בראשית מ"ה:ח). הוא מבקש מהם לשוב ליעקב ולהביאו יחד עם כל המשפחה למצרים.
הירידה למצרים והאיחוד (בראשית מ"ו–נ')
יעקב יורד למצרים עם כל משפחתו – שבעים נפש – ושם הם מתיישבים בארץ גושן. יוסף פוגש את אביו באיחוד מרגש, דואג לכלכלתם, ומציל את הארץ כולה מהרעב.
לאחר מות יעקב, האחים חוששים שיוסף יתנקם בהם. אך יוסף ממשיך לגלות רכות ואומר: "וְאַתֶּם חֲשַׁבְתֶּם עָלַי רָעָה, אֱלֹהִים חֲשָׁבָהּ לְטֹבָה" (בראשית נ':כ). בכך נחתם סיפור מורכב של קנאה, בגידה, אבל גם צמיחה, הנהגה, וסליחה עמוקה.
מתוך: סיכומים לבגרות בתנ”ך – סיפורי האבות
