סיכום מאמר: תקשורת מתכנסת ואפקט הדחיקה: קהלים של תקשורת בעידן הדיגיטלי/אדוני ונוסק

סיכום מאמר: תקשורת מתכנסת ואפקט הדחיקה: קהלים של תקשורת בעידן הדיגיטלי/אדוני ונוסק

תמצית

משאל טלפוני של למעלה מ-2400 מבוגרים בדק ב-1997 את הרגלי האנשים כדי לבחון אם יש שינויי בצורכי האוריינות (שהיו נחוצים לצורכי מדיה ישנות) עם כניסת האינטרנט, בחברת הכבלים מתפתחת. בעלי אינטרנט קוראים יותר, ומבלים יותר בילויי מותרות. נראה שמתגבש לאיטו שיווי משקל בין השניים, עם הדפוס.

פתח דבר

בעידן תפוצת הטכנולוגיות החדשות, שואלים מה האינטראקציה בין הישנות לבינן. הטכנולוגיות החדשות דורשות כתנאי ידיעת אוריינות חדשה, המכנסת אוריינות מדיה (מהתקשורת האודיו-ויזואלית) ואורינות מסורתית (קרוא וכתוב; היום אומרים שנכלל רק מי שיש לו 6 שנות לימוד). במאמר נשאל עד כמה יכול האינטרנט לדחוק את הצורך בקריאה ובמדיה אלקטרונית, או פעילויות פנאי הדורשות יציאה מהבית. לחילופין, יתכן שישנה חלוקת עבודה חדשה של אמצעי התקשורת. נבחן זאת בישראל.

ב-1999 יש ב-41% מבתי האב מחשב אישי, ו-12% אינטרנט, וכך מתאפשר להשוות בי מי שמחובר למי שלא. במחקר קודם הוכיחו  כי אנשים שהתחברו לכבלים חשו יותר אוניברסאליים ויותר מחוברים לקהילות סוצי-אקונומיות ועדתיות.

יחסים דיאלקטים בין מדיה

דטרמניזם טכנולוגי

הרעיון: שינויים בטכנולוגית התקשורת ישפיעו לאורך זמן על המבנה החברתי. איניס טען שהציביליזציה מועצבת על ידי התפתחויות של טכנולוגיה תקשורתית, המעבירה ידע על פני זמן ומרחב. מקלוהן יישם את ה"דחיקה" של אמצעי תקשורת את קודמו על דפוס וטלביזיה. הדפוס יצר חשיבה רציונאלית, לאומיות, כלכלה ומדע, ומקלוהן טען שהטלביזיה תביא לכך שחוויות משותפות יחליפו את החשיבה הרציונאלית.

4 סוגי דחיקה

מאוחר יותר התרכך וקבע שאפשריות 3 חלופות הנוספות להדחה (כאנטיתיזה): הגברה (תיזה), איחזור והיפוך (סינתיזה). לאלו אפשר להוסיף "התכנסות" של אמצעי אחד לתוך האחר. האפשרויות האלו נקבעות לפי: ההיבט אותו מגביר האמצעי (למשל: רדיו הגביר את הקול), שימור היבט דומיננטי מהאמצעי הקודם(קול), דחיקת האמצעי הקודם (למשל: את העיתון), לאן יחזור/ישתנה כשיגיע למלוא הפוטנציאל.

ביקורת

אחרים ביקרו את הגישה וטענו שגם לאפיונים חברתיים וכלכליים יש משקל. הם ראו בדפוס סוכן שינוי למשל. אנשי גישת ה"שימושים וסיפוקים" טוענים שיש חלוקה פונקציונאלית (מידע, אסקפיזם וכו') בין אמצעי התקשורת כמספקים צרכים פסיכו-חברתיים, ועל כן הן יכולים להחליף זה את זה רק במידה מוגבלת.

דחיקה מול שיווי משקל

מטלביזיה למחשב

טופלר השתמש במונח "מרקענים" ששימש בעבר צופים כבדים, כדי לתאר צעירים שהחליפו את הצפיה במשחקי וידיאו ובמחשב. המחשב סיפק סינתיזה בין טלביזיה לדפוס. אולם האינטרנט מספק גם צרכי אורינות ישנים וגם אסקפיזם ויחסי חברה.

הממצאים על חלוקת הזמן לא אחידים: האינטרנט מסכן את הטלביזיה, כי שניהם מספקים אסקפיזם, אך הוא לא מפצה על העיתון, ולא פוגע מדי בתרבות הפנאי. אצל ילדים יש שינויים גמישיים יותר בין אמצעי התקשורת לפי הפונקיונאליות שלהם.

אוריינות מודרנית

האוריינות המסורתית היא תנאי מוקדם לרכוש אורינות מודרנית. היט הגדירה אוריינות פונקציונאלית כקריאה לכמה מטרות: מעשית, פנאי, חדשות ואמונות. ההגדרה הבסיסית לאורינות מסורתית היתה של קאסל וכללה פענוח בסיסי של כתוב. האינטרנט משכלל את הדרישה ומבקש להוסיף לקריאה יצירת כתוב באופן חי יותר.

אוריינות המדיה

אוריינות המדיה – הוא נסיון לנצל את המשיכה של ילדים לטלביזיה, כדי להכניס תכני לימוד, אך היא הביאה איתה חשיפה לתכנים אחרים, ולהעדפת ההצגה על התוכן. היום המונח משמש להבנה של סמלים במדיה ולגבי ייצורם, והז'אנרים הטלביזיוניים. כל אלו מביאים לקליטה קוגניטיבית של מספר מסרים מסוגים שונים במקביל ולהשתתפות פארה חברתית. הוראה מתכנסת היא נסיון להשתמש במספר סוגי מדיה לצרכי הוראה.

מודל דיאלקטי של יחסי הגומלין בין המדיה

המודל מתאר ייצור, הפצה וצריכה. לכל אחד יש זהות פונקציונאלית שונה. אם אין הבדל יש הדחה, ואם יש ייחוד תתאפשר חליפיות וקיום מקביל (עם חפיפה מסויימת). התכנסות אפשרית, כשפונקציות שנות מתמלאות במקביל. המודל דיאלקטי, כך שאפשר שהמוצר C  יהפוך מדיום עצמאי.

שימוש במדיום חדש, בתת קבוצות

מחקרים הראו כי נתוני רקע יכולים לנבא צריכת תקשורת. אוריינויות שונות הן "הון תרבותי" הנרכש בגיל צעיר, ולכן תלוי במעמד הכלכלי והחברתי של הבית (ילדים שצופים יותר בטלביזיה קשורים באמהות שקוראות פחות; גברים עוסקים יותר בעיתון וטלביזיה, ונשים בספרים). אוריינות מדיה אמורה לצמצם פערים מהסוג הזה. האינטרנט נשלט על ידי גברים צעירים לבנים משכילים במעמד כלכלי גבוה, אך הוא חודר גם לשכבות אחרות (בתלות במצב המדינה), וכך גם האוריינות המתכנסת.

הנחות ושאלת מחקר

הנחות

בחנו כניסה של המדיום בקרב מי שיש לו אינטרנט, מי שיש לו מחשב בלי אינטרנט ומי שאין לו. ההנחה היא שאם נפקח על הבדלי גיל והשכלה, נגלה את ההבדלים בין הקבוצות. ההנחה היא שנמצא דומיננטיות (דגם מונופולי, או עיקרי) או שיווי משקל (דגם מגוון) בין המדיה וכן סוגי אוריינויות שונות. אפשרות רביעית היא התכנסות, הדורשת אוריינות מתכנסת.

השאלות

1. כיצד קשורים מחשב ואינטרנט למשתני הרקע.
2. כיצד הקבוצות צורכות תקשורת מודפסת, תקשורת ויזואלית (ואודיו-ויזואלית) ופעילות פנאי?
3. מה ההבדלים בדפוסי הצריכה בין הקבוצות.

שיטה

ב-1997, רואינו טלפונית על ידי סוקרים מקצועיים 2400 איש, בגילאי 20 ומעלה, השייכים לשלוש הקבוצות. הבדלים בין הקבוצות: במגדר אין, אך יש בהכנסה (גבוהה, פחות מעניינת צריכת האמצעים במחקר), השכלה, גיל ועיסוקים בשעות הפנאי.

הראיון

נשאלו לגבי (1-) אמצעי תקשורת קיימים, (2-) צריכתם, (3-) עיסוק בפעילויות מחוץ לבית ו(4-) משתני רקע.

עיבוד

א. חושבו מתאם ורגרסיה, בין המשתנים לבעלות ושימוש. ב. נבדק הקשר בין אמצעי תקשורת, פעילות פנאי בשלוש קבוצות הבעלות תוך פיקוח על גיל והשכלה. ג. נבדקו דפוסי צריכה ופנאי בשלוש הקבוצות.

ממצאים

צריכה וגישה לתקשורת חדשה וישנה

(נתוני שימוש מויינו להגדרות בעמ' 16; כל האחוזים מפורטים בעמוד 17; בעמוד 20 מוצגות התוצאות בטבלה מול פנאי, ובעמוד 22 מול רמת השכלה-א.נ.). אמצעי התקשורת אצל מבוגרים היו הישנים. למרות הקשר לגיל צעיר, הקשר להכנסה והשכלה חזק יותר[1]. מחשב קשור יותר בהשכלה, ואינטרנט יותר בגיל.

הבדלים בצריכת מדיום ופעילות פנאי בקבוצות הבעלות השונות

הדחיקה נמדדה בתדירות שימוש במדיום החדש והישן ובעיסוקי פנאי. הדחיקה נמצאה קשורה במדיום ובקבוצת הגיל וההשכלה. קוראי ספרים היו בעלי מחשבים ולהפך. אחוז הקוראים היה גבוה ביותר בקרב המחוברים לאינטרנט. נראה בעלי אינטרנט צפו פחות בטלביזיה, אך קראו יותר עיתונים (כתלות בגיל) והלכו יותר לקלונוע. רדיו ווידאו הביאו נתונים שונים. בגילים מאוחרים היו בעלי אינטרנט יוצאים פחות מהבית. כשמפקחים על ההשכלה, גבוהה ובעיקר בינונית: מחוברים לאינטרנט הם קוראי ספרים; פחות משכילים: אנשי האינטרנט הם קוראי עיתונים. צופי טלביזיה כבדים היו יותר בקרב מי שאין לו מחשב, פחות בקרב מי שיש לו, ועוד פחות בקרב אנשי האינטרנט. יש נטיה של בעלי השכלה גבוהה עם אינטרנט להשאר בבית, לקרוא ספרים ולצאת לקולנוע.

דפוסים

בקרב חסרי מחשב יש 5 אשכולות: ממוקד ויזואלי, ממוקד דפוס, מגוון משניהם, דגם מונו (טלביזיוני), דגם ממוקד צר (רדיו וקצת מהאחרים). בקרב המחוברים לאינטרנט: רק אנשי אינטרנט (מתכנס), עשיר בטלביזיה ובאחרות (מגוון צר), הרבה מהכל (מגוון רחב), ממוקד דפוס ודגם מונו (וידאו).

דיון

ראוי לשאול אם אפשר בכלל לחזות הדחה או תחליפיות של אמצעי תקשורת ישנים בחדשים. בעלי אינטרנט לא הפסיקו לקרוא, אלא להפך, קראו יותר, וראו פחות טלביזיה, וזה מתומך גם במחקרים אחרים. מלבד אנשי החמישים פלוס – אנשים גם לא נשארים יותר בבית. את כל אלו אפשר להסביר בסקרנות אינטלקטואלית שמעודד המדיום החדש. האינטרנט הוא קצת תחלופי בחיי החברה והבידור שהוא מאפשר לטלביזיה. כל אלו צפויים להביא להדחת הטלביזיה כמוצר נבדל. למרות הדמיון בין האשכולות בקבוצות השונות, נראה שהדגם הממוקד-ויזואלית מסביר הכי טוב את העדר המחשב, והדגם המתכנס את בעלי האינטרנט.

האוריינויות המסורתית והויזואלית הכינו את הקרקע למתכנסת הדורשת אינטראקטיביות.

המסקנה

דטרמניזם טכנולוגי לא מסביר את החיים של טלביזיה ואינטרנט. זוהי מערכת רב ערוצית של יחסים הדדיים בין המדיה. התהליך הוא איטי ובחיתוליו, והוא נוגע גם בנשים ומבוגרים, ועתיד להיות עוד יותר הטרוגני.

כאמור, המחקר עוד בחיתוליו.

[1] על פי ניבוי R לינארי (משמע בהנחה שנתון אחד משפיע על השני באופן ישר-א.נ.).

סיכום מאמרים בתקשורת

תקשורת המונים

סיכומים אקדמיים

סיכום מאמר: תקשורת מתכנסת ואפקט הדחיקה: קהלים של תקשורת בעידן הדיגיטלי/אדוני ונוסק