תיאורית שימושים וסיפוקים – הגדרה: : גישה במסורת ההשפעות המוגבלות במסגרת מחקרי השפעות התקשורת. מקור הגישה בסוציולוגיה הפונקציונאליסטית. הגישה רואה בנמען צרכן בררן הנחשף לתקשורת באופן סלקטיבי על פי מגוון שיקולים, רצונות וצרכים אישיים של הנמען. הגישה מתייחסת לצרכן כאדם חושב ורציונאלי, היודע מה הציפיות והצרכים שלו, ויודע לבחור ולהתאים את סוג המדיום לצורך. הצרכים משתנים לפי הזמן והמיקום האישי בחייו של הצרכן,כאשר אותה מדיה יכולה לספק מספר צרכים. בעקבות הצריכה ישנו סיפוק של הצורך, אך לעיתים יש אפקט אחר (פונקציה ודיספונקציה). הדגש עובר מהתקשורת לצרכן – הכוח נמצא אצל הצרכן.
מחקר תרבות הפנאי בישראל: : מחקר שנעשה בעקבות גישת שימושים וסיפוקים שהיא גישה במסורת ההשפעות המוגבלות בחקר השפעות תקשורת ההמונים. נערך ב – 1970 ושוב ב – 1990 המחקר הניח כי לתקשורת יש תרומה אפשרית במענה על צורכיהם של הצופים והקוראים הישראלים. ההתמקדות הייתה בכך שהשו"ס נובעים מהמדיום עצמו ולא מהתכנים של המדיום. בנוסף בדק את מרכזיותה של הטלוויזיה בשנות התשעים.
צרכים אינטגרטיביים מיקרו ומאקרו: : אחד מחמש קבוצות של צרכי נמענים שהוגדרו במסגרת מחקר תרבות הפנאי בישראל, בתוך אסכולת שו"ס שהיא גישה המסורת ההשפעות המוגבלות בחקר השפעות תקשורת ההמונים. צרכים אינטגרטיביים משמעותם הצורך בהשתייכות. ברמת המיקרו, ההשתייכות היא לסביבה הקרובה שלנו כמו חברים ומשפחה. ברמת המאקרו, ההשתייכות היא לחברה הגדולה למשל בהקשר לאומי ושל אחידות.
צרכים אסקפיסטיים: אחד מחמש קבוצות של צרכי נמענים שהוגדרו במסגרת מחקר תרבות הפנאי בישראל, בתוך אסכולת שו"ס שהיא גישה המסורת ההשפעות המוגבלות בחקר השפעות תקשורת ההמונים. צרכים בידוריים של רצון בבריחה מהמציאות, הצורך להירגע, לנוח. היחלשות הקשר של הנמען עם עצמו. למשל ערוץ החיים הטובים או הסגרה מסודרים, "להרוג את הזמן
צרכים אפקטיביים: אחד מחמש קבוצות של צרכי נמענים שהוגדרו במסגרת מחקר תרבות הפנאי בישראל, בתוך אסכולת שו"ס שהיא גישה המסורת ההשפעות המוגבלות בחקר השפעות תקשורת ההמונים. צרכים אפקטיביים הם צרכים רגשיים. צרכים של חיזוק והתנסות רגשית או אסתטית, חוויה והנאה. התקשורת יכולה לספק את הצרכים הללו אך גם דברים אחרים כמו לונה פארק יכולים גם הם. לדוגמא: צפייה במופע מחול או סרט מרגש עם החבר'ה.
צרכים קוגניטיביים: אחד מחמש קבוצות של צרכי נמענים שהוגדרו במסגרת מחקר תרבות הפנאי בישראל, בתוך אסכולת שו"ס שהיא גישה המסורת ההשפעות המוגבלות בחקר השפעות תקשורת ההמונים. רצון לחיזוק המידע והידע -ההבנה של הנמען, מבחינת אינפורמציה. למשל: תוכנית חדשות או סרט תיעודי בנישיונאל ג'אוגרפיק. מקבלים את הסיפוק הזה גם ממקורות אחרים- ספרים, עיתון, מערכת החינוך, תקשורת בינאישית.
